13מדריך לבקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה
המאמר שלפניכם נועד להסביר בצורה פשוטה וברורה מהו צו קיום צוואה, מתי צריך אותו, איך מגישים בקשה לרשם לענייני ירושה, ואילו מסמכים יש לצרף.
המדריך מיועד לכל אדם בין אם הוא נעזר בעורך דין ובין אם הוא מעדיף להגיש את הבקשה בעצמו כדי שיבין את השלבים בתהליך וידע מה מצופה ממנו מרגע הפטירה ועד לקבלת הצו.
מהו צו קיום צוואה?
צו קיום צוואה הוא צו רשמי מטעם הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה, אשר מעניק תוקף משפטי לצוואה שהותיר אדם לאחר פטירתו. הצו מהווה אישור לכך שהצוואה נערכה כדין וכי היא מייצגת את רצונו האחרון של המוריש. צו קיום צוואה נדרש לצורך מימוש הוראות הצוואה וחלוקת העיזבון בהתאם לאמור בה, והוא מאפשר לגופים ציבוריים ופרטיים – כגון בנקים, משרדי ממשלה, חברות ביטוח ורשויות מקרקעין להכיר בתוקף הצוואה ולפעול לפיה.
המסגרת החוקית לבקשה לצו קיום צוואה
הליך בקשה לצו קיום צוואה מוסדר בחוקי מדינת ישראל, והוא מתבסס על כמה הוראות עיקריות:
תקנות 13 ו־14 לתקנות הירושה, התשנ"ח– 1998
13."בקשה לצו ירושה או לצו קיום תוגש לרשם לעניני ירושה שבאזור פעולתו היה מושבו של המוריש במותו; לא היה מושבו של המוריש בארץ, תוגש הבקשה לרשם לעניני ירושה שבאזור פעולתו נמצאים נכסים מנכסי העזבון.
(א1) היה מושבו של המוריש במותו באזור, תוגש הבקשה לרשם לעניני ירושה שאזור פעולתו הוא הקרוב למקום שבו היה מושבו של המוריש במותו.
(ב) נמצאו נכסים מנכסי העזבון באזורי פעולתם של רשמים לעניני ירושה שונים והוגשה בקשה בקשר לעזבון פלוני לאחד מהם, לא יהיו עוד האחרים מוסמכים לענין אותו עזבון.
(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), רשאי הממונה הארצי, על פי בקשת צד לבקשה להורות על העברתה לרשם באזור פעולה אחר, אם כל המבקשים או רובם מתגוררים מחוץ לאזור הפעולה של הרשם לעניני ירושה המוסמך או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו.
14.הגשת בקשה [תיקון: תשס״א, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תש״ף, תשפ״ד־2, תשפ״ה]
(א) בקשת צו ירושה או צו קיום או בקשת שניהם כאחד תהיה, ערוכה לפי טופס 1 או 2 או באופן מקוון לפי הוראות תקנת משנה (ד); העובדות הכלולות בבקשה יאומתו בהצהרה של המבקש ושל אדם אחר, אם קיימות עובדות הכלולות בבקשה שאינן בידיעתו האישית של המבקש; היה מי מן היורשים קטין, אדם שמונה לו אפוטרופוס, ממנה בייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, נפקד או נעדר – יציין זאת המבקש בבקשה;
(ב) לא תקובל בקשה לצו ירושה או לצו קיום אלא אם כן התמלאו כל אלה:
(1) כל הפרטים הנדרשים לפי הטופס שנקבע בתקנת משנה (א) מולאו כהלכה וצורפו לטופס כל המסמכים הנדרשים לפי תקנות אלה;
(2) צורפה תעודת פטירה או הצהרת מוות לאימות פטירה של המוריש ושל כל אדם אחר שיש להוכיח את פטירתו וזמן מותו, מאושרת כדין, או צורפה בקשה להוכיח באופן אחר את עובדת מותו וזמן מותו של המוריש או של כל אדם כאמור, לפי סעיף 68(א) לחוק, או החלטה שנתן בית המשפט בבקשה כאמור;
(3) היתה הבקשה לצו קיום – צורפה הצוואה המקורית, או בקשה להתיר את הוכחת הצוואה או החלטה שנתן בית המשפט בבקשה כאמור, או צו קיום שניתן על ידי ערכאה שיפוטית או רשות מוסמכת מחוץ לישראל בצירוף הוכחת צו הקיום האמור בדרך של הוכחת תעודת חוץ, והכל לפי סעיף 68(ב) לחוק; הופקדה או נמסרה צוואה לרשם לעניני ירושה, יציין זאת המבקש בבקשתו ויצרף העתק הימנה;
(4) צורף אישור על משלוח הודעה בדבר הגשת בקשה לצו קיום או הגשת בקשה לצו ירושה, לפי העניין, בדואר רשום או תצהיר של המבקש או של אדם אחר כי הוא מסר אישית הודעה כאמור ליורשים, לזוכים או לבני משפחה כמפורט בפסקאות משנה (א) או (ב) (בפסקה זו – אישור מסירה); הודעות כאמור יישלחו כמפורט להלן:
(א) בבקשה לצו קיום, יימסרו הודעות לזוכים על פי הצוואה שנערכו לפי טופס 3 לתוספת הראשונה; בבקשה לצו ירושה, יימסרו הודעות ליורשים שפורטו בבקשה שנערכו לפי טופס 3א לתוספת הראשונה; הודעה שנשלחה לזוכים על פי הצוואה תכלול העתק של הצוואה כמפורט בטופס 3 האמור, והודעה שנשלחה ליורש לפי דין תכלול פירוט בדבר חלקו של היורש בעיזבון כמפורט בטופס 3א האמור;
(ב) לא היה בין הזוכים על פי הצוואה אחד מאלה: ילדים של המוריש, צאצאיהם, הורי המוריש, צאצאיהם, או בן זוג של המוריש – יצורף גם אישור מסירה לילדי המוריש ולמי שהיה במות המוריש בן זוגו; לא הניח המוריש בן זוג או ילדים, יצורף אישור מסירה להורי המוריש, ואם גם לא הניח הורים, יצורף אישור המסירה לאחיו; הודעה לפי פסקת משנה זו תהיה ערוכה לפי טופס 3ב לתוספת הראשונה;
(5) היה המבקש מיוצג על ידי עורך דין – צורף לבקשה ייפוי כוח;
(6) שולמה האגרה שנקבעה וכן שולמו הוצאות הפרסום כאמור בתקנה 17;
(7) במרשם הארצי אין רישום בדבר הגשת בקשה קודמת לצו ירושה או לצו קיום לרשם לעניני ירושה או לבית דין דתי, בענין אותו עזבון.
(ג) מבקש הרוצה לזכות בחלקו של יורש שנפטר אחרי מות המוריש, יצרף לבקשתו צו ירושה או צו קיום מאושר כדין, לגבי אותו יורש.
(ד)מבקש רשאי להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה מהבקשות המנויות בתוספת השנייה באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי; ואולם היה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוגשו בקשות כאמור מטעמו באופן מקוון בלבד; על הגשת בקשה כאמור בתקנת משנה זו יחולו הוראות אלה:
(1) הוגשה הבקשה באופן מקוון, יצורפו המסמכים הנדרשים כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג), למעט צוואה מקורית, באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט האמור; צירוף צוואה מקורית בהתאם להוראות תקנה 14(ב)(3) ייעשה בדרך של מסירתה לרשם לענייני ירושה בתוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה באופן מקוון כאמור
(2) המבקש ישמור את המסמכים המקוריים שהעתק מהם צורף לבקשה ויציגם לרשם לענייני ירושה אם יידרש לכך;
(3) עם קליטת הבקשה שהוגשה באופן מקוון, יומצא לשולח, באופן מקוון, אישור על הגשת הבקשה, שבו יצוין מועד קליטת הבקשה.
תקנות אלה מפרטות את האופן שבו מגישים בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה, הן קובעות אילו מסמכים יש לצרף, למי יש להודיע על הבקשה, ואיך מתבצע הפרסום לציבור. מטרתן להבטיח שהתהליך יתנהל בצורה מסודרת, שקופה והוגנת כלפי כל היורשים והמעורבים.
סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א–1971 "יפוי־כוח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר, בכל משפט או ענין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה:
(1) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו;
(2) נוטריון ציבורי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו."
סעיף זה מתייחס לאופן קבלת מסמכים וצוואות כראיות, הוא מאפשר להגיש את הצוואה והמסמכים הנלווים בדרך שתוכיח את אמיתיותם ותאפשר לרשם לאשר את הצוואה בצורה חוקית. למעשה, זהו הבסיס לכך שהרשם רשאי לקבל את המסמכים ולתת להם תוקף משפטי.
מי זכאי להגיש את הבקשה?
את הבקשה לצו קיום צוואה רשאים להגיש המבקשים שהם הזכאים על פי הכתוב בצוואה. כלומר, היורשים או כל מי שהצוואה מעניקה לו זכות כלשהי בעיזבון, גם עורך דין המייצג אחד מהזכאים רשאי להגיש את הבקשה בשם לקוחו.
המסמכים הנדרשים לצורך הגשת הבקשה
להלן רשימת המסמכים שיש לצרף לבקשה לצו קיום צוואה, בהתאם לתקנות הירושה-
יש לצרף את הצוואה המקורית כפי שנחתמה על ידי המנוח.
אם אין צוואה מקורית-
(א) אם הצוואה המקורית נמצאת מחוץ לישראל, ולא ניתן להגיש אותה, אם בית משפט זר כבר נתן צו המאשר את הצוואה (כלומר – צו לקיום צוואה בחו"ל), אין צורך לבקש שוב "הוכחת צוואה" בישראל. המשמעות היא שהצו הזר צריך להיות מתורגם לעברית בתרגום נוטריוני ומאושר על ידי הגורמים הרשמיים במדינה שבה הוא ניתן לרוב באמצעות חותמת אפוסטיל, רק כך ניתן להסתמך עליו בישראל במקום על הצוואה המקורית.
(ב) בכל מקרה אחר שבו אין בנמצא את הצוואה המקורית, יש להגיש בקשה להוכחת הצוואה ולשלם בגינה אגרת "כל בקשה אחרת". את הבקשה ניתן להגיש באמצעות אתר "הרשם לענייני ירושה Online".
הוכחת צוואה היא הליך משפטי שמטרתו לאמת את קיומה ותוקפה של צוואה במקרים שבהם לא ניתן להציג את הצוואה המקורית או כאשר מתעוררת שאלה באשר לאמיתותה.
ההליך נדרש, למשל, כאשר הצוואה אבדה, ניזוקה, אינה מצויה בידי המבקשים או נערכה מחוץ לישראל ויש צורך להכיר בה בארץ.
במקרים אלו יש להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה להוכחת צוואה, הכוללת העתק של הצוואה או כל ראיה אחרת לקיומה, נימוק מפורט להיעדר המקור, ותצהירים או ראיות המוכיחים את אמיתות הצוואה ונסיבות עריכתה. הבקשה כרוכה בתשלום אגרת “בקשה אחרת” בהתאם לתקנות הירושה.
לאחר בחינת הראיות, רשאי הרשם לענייני ירושה להעביר את הבקשה לעיון בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה או לבית המשפט לענייני משפחה. אם הצוואה נמצאה תקפה ואמיתית, יינתן צו קיום צוואה על סמך ההוכחה שהוצגה, גם בהיעדר המסמך המקורי.
אם למנוח הייתה תעודת זהות ישראלית – אין צורך לצרף תעודת פטירה, מאחר שפרטי הפטירה מתעדכנים ישירות במרשם האוכלוסין. אם המנוח נפטר בחו"ל והוא בעל תעודת זהות ישראלית, יש לוודא שדבר הפטירה עודכן במרשם האוכלוסין לפני הגשת הבקשה.
אם המנוח אינו אזרח ישראלי ואין לו תעודת זהות ישראלית – יש לצרף תעודת פטירה מאומתת כדין. אם לא ניתן להמציא תעודת פטירה – יש להגיש בקשה להוכחת מוות בדרך אחרת.
אם אחד הזוכים על פי הצוואה נפטר לפני או אחרי המנוח, ולא צוין מספר תעודת הזהות שלו בבקשה – יש לצרף עבורו תעודת פטירה או מסמך אחר המעיד על פטירתו.
יש לצרף אישור על משלוח הודעות בדואר רשום לכל הזכאים על פי הצוואה, או אישור חתום המעיד שההודעה נמסרה להם באופן אישי. אם בצוואה קיימת הוראה של "יורש אחר יורש", יש לשלוח הודעה גם ליורשים המוזכרים בשלב השני ולציין זאת בבקשה.
אם הבקשה מוגשת באמצעות עורך דין – יש לצרף ייפוי כוח חתום על ידי המבקש.
יש לצרף אישור תשלום האגרה ואישור תשלום דמי פרסום. כאשר מדובר בבקשה משולבת לצו ירושה ורישום ההורשה בטאבו, יש לשלם את האגרה אך ורק דרך הטופס המקוון.
אם המבקשים רוצים שהצו יועבר ישירות לרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין, לצורך רישום זכויות העיזבון – יש למלא את החלק הרלוונטי בטופס הבקשה ולשלם את האגרה באופן מקוון בלבד.
שימו לב- התאריך הקובע לחישוב תעריף האגרה ברשות לרישום מקרקעין הוא תאריך הגשת הבקשה לצו קיום הצוואה. לבקשה זו עשויות להיות השלכות משפטיות, במיוחד אם מתוכנן הסכם לחלוקת העיזבון בין היורשים.
בעת הגשת בקשה לצו קיום צוואה, יש חובה ליידע לא רק את הזכאים לפי הצוואה, אלא לעיתים גם קרובי משפחה של המנוח – בהתאם למצב המשפחתי שלו. כאשר אין בין הזכאים על פי הצוואה בני משפחה קרובים של המנוח, אם בצוואה לא נכללים בני משפחה של המנוח (כגון ילדים, נכדים, הורים, אחים או בן/בת זוג), יש לצרף גם אישור על משלוח הודעה בדואר רשום או אישור על מסירה אישית לילדי המוריש, אם ישנם, בן/בת הזוג של המוריש, אם היה/הייתה.
כאשר למוריש לא היו בן/בת זוג או ילדים, במקרה כזה יש ליידע את הורי המוריש. יש לצרף אישור על משלוח הודעה בדואר רשום או אישור על הודעה אישית להורים.
כאשר למוריש לא היו גם הורים/אם גם ההורים כבר אינם בחיים, יש ליידע את אחיו או אחיותיו של המוריש, ולצרף אישור על משלוח הודעה בדואר רשום או אישור על הודעה אישית גם להם.
מטרת ההודעות היא לוודא שכל מי שעלול להיות מושפע מקיום הצוואה יודע שהוגשה בקשה, וניתנת לו הזדמנות להביע התנגדות או להציג מידע רלוונטי. זהו חלק מתהליך השקיפות וההגינות של דיני הירושה בישראל.
אפשרויות תשלום
כאשר מגישים בקשה לצו קיום צוואה, צריך לשלם אגרות למדינה. חשוב לדעת שהתשלומים האלה לא כוללים מע"מ, ולכן לא תקבלו עליהם חשבונית מס. עם זאת, אפשר לבקש הכרה בהוצאות האלה לצורכי מס הכנסה, אם זה רלוונטי.
אפשר לשלם את האגרות בכמה דרכים. אם מגישים את הבקשה בצורה ידנית, בלשכת הרשם לענייני ירושה או בדואר, צריך לשלם אגרת פתיחת בקשה וגם אגרת פרסום בעיתון יומי (נקראת לפעמים “שובר כתום”). אם מגישים את הבקשה באופן מקוון, דרך אתר הרשם לענייני ירושה או שירות התשלומים הממשלתי, התשלום נעשה כחלק מתהליך ההגשה, והאגרה נמוכה יותר. גם אז יש לשלם אגרת פרסום בעיתון. במקרה של בקשה משולבת לצו קיום צוואה ולרישום בטאבו, חשוב לדעת שהתשלום חייב להתבצע רק דרך האתר, ולא בשום דרך אחרת.
מי שמעוניין לשלם בבנק הדואר צריך לבקש מראש שוברים לתשלום, על ידי פנייה בדואר אלקטרוני לכתובת: 📧 Moked-Yerushot@justice.gov.il
בנוסף, ניתן לשלם בעמדות התשלום האוטומטיות שנמצאות בלשכות קבלת הקהל של הרשם לענייני ירושה – באמצעות כרטיס אשראי. בסיום, חשוב מאוד לשמור את אישור התשלום, כי בלי האישור הזה לא ניתן יהיה לטפל בבקשה.
דרכים לקבלת השירות – איך מגישים בקשה לצו קיום צוואה?
את הבקשה לצו קיום צוואה יש להגיש במחוז שבו היה מקום מגוריו האחרון של המוריש. למשל – אם המנוח התגורר בירושלים, הבקשה תוגש בלשכת הרשם לענייני ירושה בירושלים. באתר הרשם ניתן למצוא כלי שנקרא "איתור מחוז מטפל", המסייע לבדוק באיזו לשכה יש להגיש את הבקשה.
כאשר מגיש הבקשה מיוצג על ידי עורך דין, הבקשה חייבת להיות מוגשת באופן מקוון בלבד, דרך האתר הרשמי של הרשם לענייני ירושה. לאחר מילוי ושליחת הבקשה המקוונת, יש להעביר את הצוואה המקורית באחת מהדרכים הבאות-
למסור אותה באופן אישי בלשכה,
או להפקיד אותה בתיבת ההפקדה שבלשכה בימים א׳–ה׳, בין השעות 08:30–17:30,
או לשלוח אותה בדואר רשום ללשכה המתאימה.
לאחר שהבקשה נבדקה ונמצא שהיא מלאה ותקינה, ישלח למבקש דוא"ל המאשר את קליטת הבקשה.רק ההודעה הזו מהווה אישור רשמי לכך שהבקשה נקלטה במזכירות.
אם אינכם מיוצגים על ידי עורך דין יש לכם שתי אפשרויות להגשת הבקשה:
ניתן למלא את הטפסים באתר הרשם לענייני ירושה ולשלוח אותם באופן דיגיטלי. גם כאן יש להעביר את הצוואה המקורית באחת מהדרכים הבאות-
הפקדה אישית בלשכה, בתיבת ההפקדה (בימים א׳–ה׳ בין 08:30–17:30), או בדואר רשום.
לאחר בדיקה ואישור תקינות המסמכים, תישלח אליכם הודעת דוא"ל המאשרת את קליטת הבקשה.
אם מעדיפים להגיש את הבקשה באופן רגיל, יש להוריד מאתר הרשם את טופס הבקשה לצו קיום צוואה, להדפיס ולמלא את כל סעיפיו, ולצרף את המסמכים הנדרשים. את הבקשה ניתן למסור בלשכה עצמה או בתיבת ההפקדה שבכניסה (בימים א׳–ה׳ בין 08:30–17:30), וכן ניתן לשלוח את המסמכים בדואר רשום ללשכה המתאימה.
הגשה בלשכות קבלת הקהל
ניתן להגיע באופן אישי ללשכות הרשם לענייני ירושה במחוז שבו התגורר המוריש.
קבלת קהל מתקיימת בימים:
יום שני – בשעות 08:30–12:30 וגם 15:00–18:00
יום רביעי – בשעות 08:30–12:30, בזימון תור מראש בלבד, לפגישת וידאו זימון תור נעשה באופן מקוון דרך האתר, ובמידת הצורך ניתן לקבל סיוע ממוקד השירות והמידע של הרשם לענייני ירושה.
המשך הטיפול בבקשה וקליטת הצו
לאחר שהבקשה הוגשה ונבדקה ונמצא כי היא תקינה ומלאה, מועברת הבקשה על ידי מזכירות הרשם לענייני ירושה לפרסום ברשומות ובעיתון יומי. הפרסום נועד לאפשר לכל מי שעלול להיות מושפע מהצוואה להגיש התנגדות במידת הצורך.
במקביל לפרסום, מועברת הבקשה לעוזר הרשם או לבא-כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי. לעיתים יידרשו מהמבקש הבהרות או מסמכים נוספים. לאחר השלמת הבדיקה והטיפול, יינתן צו קיום צוואה.
אם מתברר כי הרשם לענייני ירושה אינו מוסמך לטפל בבקשה (על פי סעיף 67א לחוק הירושה, התשכ"ה–1965), הבקשה תועבר לטיפול בית המשפט לענייני משפחה.
67א. "על אף האמור בסעיף 66(א), בקשה לצו ירושה או לצו קיום שהוגשה לרשם לעניני ירושה תועבר לבית המשפט בכול אחד מאלה"
(1)הוגשה התנגדות לבקשה;
(2) המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה;
(3) היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה או להצטרף להליך;
(4) האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שהאפוטרופוס הכללי מנהל את רכושו או נעדר;
(8) הרשם לעניני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.
(ב) בקשה שהדיון בה הועבר לבית המשפט לפי סעיף קטן (א), יראו אותה כתובענה לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, ובית המשפט רשאי להצהיר על זכויות היורשים כאמור בסעיף 66.
(ג) נתן בית המשפט צו ירושה או צו קיום לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לפי סעיף 73ד.
קבלת הצו- כאשר הצו מאושר, הוא ניתן כ־צו דיגיטלי בלבד. הצו נשלח לכתובת הדוא"ל של מגיש הבקשה או של עורך דינו, ובמקביל מועבר באופן אוטומטי למשרדי הממשלה, הבנקים וחברות הביטוח. בכך נחסך הצורך להציג את הצו באופן ידני מול גופים שונים. הגופים שעובדים ישירות מול מערכת רשם הירושה כוללים בין היתר: האגף לרישום והסדר מקרקעין (הטאבו), רשות מקרקעי ישראל, משרד התחבורה, משרד החוץ, רשות המיסים, רשות התאגידים, הבנקים וחברות הביטוח. עם קבלת הצו הדיגיטלי מומלץ לשמור את הקובץ במחשב לצורך שימוש עתידי, וכך ניתן להעביר אותו בקלות לכל גורם שיבקש עותק.
לתשומת ליבכם: רשם הירושה אינו מנפיק צווים מודפסים, ולא ניתן לקבל העתקי צווים בלשכות הרשם.
לוחות זמנים לטיפול בבקשה- בדרך כלל, צו קיום צוואה ניתן תוך כ־40 ימים מיום הגשת הבקשה או מיום הגשת הצוואה המקורית (לפי המאוחר מבין השניים), וזאת כולל זמן הפרסום בעיתון. אם הבקשה הועברה לעיון בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, תגובתו הראשונה ניתנת לרוב תוך 30 יום, ובמקרה כזה הצו ניתן בדרך כלל בתוך 50 יום מיום ההעברה.
אם במהלך הטיפול נדרש המבקש להשלים מסמכים או להוסיף פרטים, יש להעלות את המסמכים דרך האתר הרשם לענייני ירושה Online, במערכת ייעודית לאיתור תיקים והשלמת מסמכים. כל עיכוב בהשלמת המסמכים עלול לעכב את המשך הטיפול בבקשה.
בדיקת מצב הבקשה וקבלת העתק צו- ניתן לבדוק את מצב הטיפול בבקשה ולקבל העתק של הצו הדיגיטלי באמצעות אתר הרשם לענייני ירושה Online. בקשה להעתק צו כרוכה בתשלום אגרה מתאימה. עם זאת, אם כבר יש ברשותכם את הקובץ הדיגיטלי המקורי שנשלח אליכם בדוא"ל, אין צורך להזמין עותק נוסף – ניתן להשתמש בו כראיה רשמית לכל דבר ועניין.
שימו לב: לאחר הגשת בקשה לקבלת העתק צו, פרטי הבקשה והמבקש מופיעים באתר הרשם לענייני ירושה Online, שהוא אתר פתוח לעיון הציבור.
שאלות ותשובות
האם צריך לצרף תעודת פטירה לצו קיום צוואה?
כאשר למוריש הייתה תעודת זהות ישראלית, אין צורך לצרף תעודת פטירה, משום שפרטי הפטירה מעודכנים במרשם האוכלוסין. אם המוריש נפטר בחו״ל, יש לוודא שדבר הפטירה עודכן לפני הגשת הבקשה. כאשר המוריש אינו בעל תעודת זהות ישראלית, יש לצרף תעודת פטירה מאומתת כדין או להגיש בקשה להוכחת מוות בדרך אחרת, אם לא ניתן להמציא תעודה כזו.
תוך כמה זמן מתקבל צו קיום צוואה?
ברוב המקרים, כאשר אין התנגדויות או חוסרים במסמכים, הצו ניתן בתוך כ־40 ימים ממועד הגשת הבקשה. אם הבקשה נשלחת לעיון בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, ההליך עשוי להימשך עד כ־50 יום.
האם אפשר להגיש בקשה לצו קיום צוואה מחוץ לישראל?
כן, אך יש להגיש את הבקשה באמצעות נציג בישראל או באמצעות עורך דין עם ייפוי כוח מתאים.
בנוסף, כל מסמך שמקורו בחו״ל חייב להיות מתורגם לעברית ומאומת באפוסטיל.
מה אפשר לעשות אם הצוואה אובדת או לא נמצאת?
יש להגיש בקשה להוכחת צוואה, לצרף עותק של הצוואה אם קיים, או כל ראיה אחרת לקיומה, ולשלם אגרת "בקשה אחרת". הרשם יבחן את הראיות ויחליט אם ניתן לאשר את הצוואה.
מה קורה אם נמצאו כמה צוואות?
כאשר קיימות כמה צוואות שנערכו על ידי אותו אדם, הצוואה האחרונה בזמן היא הצוואה התקפה, אלא אם נקבע אחרת על ידי בית המשפט.
האם יש חובה לפרסם את הבקשה לצו קיום צוואה בעיתון?
כן. כל בקשה לצו קיום צוואה מתפרסמת ברשומות ובעיתון יומי כדי לאפשר לציבור להגיש התנגדות, אם יש להם עילה לכך.
להגשת הבקשה-
https://inheritance.justice.gov.il/RashamYerusha/#/forms/probate
הוראות החוק-
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94
משרד עו"ד רחל שחר מעניק ליווי מקצועי, אישי ויעיל לאורך כל תהליך הגשת הבקשה – כולל טיפול בהתנגדויות, הסתלקויות, צוואות מורכבות וצוואות מחו"ל.
052‑4616973 ווסטאפ בלבד
🌐 rslawfirm.co.il – אתר המשרד
אם אחד ממי שיורש על פי הצוואה מוותר על חלקו בעיזבון, יש לצרף העתק "תצהיר הסתלקות" חתום על ידי המסתלק ומאומת כדין על ידי עורך דין.
הכנו עבורכם מדריך שלם בנושא תצהיר הסתלקות שנמצא ממש כאן >>>
עו״ד ונוטריונית רחל שחר, המופיעה בדירוג הבינלאומי של 50 המשרדים המובילים בישראל, נמנית עם המומחיות הבולטות בדיני משפחה, ירושה, צוואות ואפוטרופסות. בעלת ניסיון רב בליטיגציה מורכבת, עריכת צוואות מכל הסוגים, תכנון ירושה אסטרטגי, וניהול עיזבונות בישראל ובחו״ל.
המשרד מתמחה גם בהתנגדויות לצוואות, ובייצוג בתיקים העוסקים בהשפעה בלתי הוגנת, כשירות, פגמים בצוואה וסכסוכים בין יורשים — לצד כתיבת מדריך מקצועי בתחום זה, המשמש עורכי דין וסטודנטים.
אנו מלווים משפחות, יורשים ולקוחות בינלאומיים ומספקים שירות מקיף הכולל:
הגישה שלנו משלבת מקצוענות ללא פשרות, דיסקרטיות מלאה וזמינות אישית — כדי להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.הגישה במשרד מבוססת על שילוב של עומק משפטי, חשיבה אסטרטגית, רגישות למצבים משפחתיים מורכבים ועמידה בלתי מתפשרת בסטנדרט מקצועי גבוה. כל זאת לצד דיסקרטיות מלאה, זמינות גבוהה ויחס אישי, שמטרתם להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
