אדם נפטר בגיל 45 ממחלה עוד בטרם הספיק לכתוב צוואה.
חברתו מזה שנים רבות טענה כי היא הידועה בציבור שלו ולכן זכאית לרשת אותו. מה קבע בית המשפט?
עודכן לאחרונה: יוני 2026 – בהתאם לחוק הירושה והפסיקה העדכנית של בתי המשפט בישראל
ידועים בציבור עשויים להיות זכאים לזכויות ירושה מלאות מכוח סעיף 55 לחוק הירושה, גם ללא נישואין פורמליים.
עם זאת, ההכרה בזכות הירושה מותנית בהוכחת חיי משפחה, ניהול משק בית משותף והיעדר נישואין לאחר במועד הפטירה.
הפסיקה מדגישה כי לא כל קשר זוגי מקנה מעמד של ידועים בציבור, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו הקונקרטיות.
ידועים בציבור עשויים להיות זכאים לרשת זה את זו מכוח סעיף 55 לחוק הירושה, בכפוף להוכחת תנאים מצטברים שנקבעו בחוק ובפסיקה. ההכרה בזכות הירושה אינה אוטומטית ודורשת בחינה שיפוטית מדוקדקת של טיב הקשר ואורחות חיי בני הזוג.
כדי לעמוד בתנאי קיום מימוש הזכות של ירושה של ידוע/ה בציבור עליהם לעמוד במספר תנאים מצטברים:
| בני הזוג חיו חיי משפחה במשק בית משותף |
| בשעות מותו של בן הזוג, אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר |
| בן הזוג שנפטר לא ערך צוואה הקובעת אחרת, שכן במקרה של עריכת צוואה, עריכת הצוואה גוברת |
| בהתקיים תנאים אלה הידוע בציבור יורש את מה שהיה יורש אילו היה נשוי באופן חוקי למוריש. |
האם בן זוג שאינו נשוי זכאי לרשת את בת זוגו?
במשפט הישראלי, ידועים בציבור זכאים לזכויות ירושה בדומה לבני זוג נשואים – אך זאת בכפוף למילוי מספר תנאים ברורים ובליווי שיקול דעת שיפוטי מדוקדק.
מהם התנאים להכרה בידועים בציבור לצורך ירושה?
חוק הירושה והפסיקה בישראל מגדירים ארבעה תנאים מצטברים שצריכים להתקיים לצורך הכרה בבני זוג כידועים בציבור:
נוסח מלא ומעודכן של חוק הירושה מפורסם באתר משרד המשפטים.
לאורך השנים נקבעו בפסיקה שלושה קריטריונים עיקריים אשר נקבעו כמאפיינים להגדרת ידועים בציבור הקריטריונים האלה גובשו במהלך שנים רבות בפסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה וכן בפסקי דין של בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון. חשוב לזכור ולהבחין שכל הקריטריונים עליהם מדובר הינם קריטריונים שמשתנים ממקרה למקרה אך הם בהחלט כללי אצבע בעניין זה.
קודם כל מה אומר החוק? ס' 55 לחוק הירושה – התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע לאמור: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".
אם כך אם ידוע בציבור רוצה לקבל זכויות בירושה עליו להוכיח שלושה דברים חשובים:
זכות הירושה של הידוע בציבור תהיה לגבי כל רכושו של בן זוגו גם לגבי דירה וגם ולגבי כל זכות אחרת כפי שקבע כבוד השופט בך בהלכת שנצר:
"מטרתו של סעיף 55 הייתה להשוות את מעמדו של הידוע בציבור למעמדו של בן הזוג הנשוי, ככל שמדובר בזכות הירושה על-פי דין. המחוקק לא קבע סייגים להוראת סעיף 55 באשר לדירת מגורים או באשר לכל תחום אחר. לפיכך, אם עומד בן הזוג בדרישות ובתנאי סעיף 55, אזי מתייחס אליו המחוקק כאילו היה בן-זוג נשוי לכל דבר ועניין. לא זו בלבד שאין בסעיף 55 או סעיף 11(א)(2) דבר המעיד על יחס שונה לנשוי ולידוע בציבור, אלא שההפך הוא הנכון…"
אם קיימת מחלוקת סביב זכויות ירושה של ידוע/ה בציבור, או אם נדרשת הוכחה או שלילה של המעמד – מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מוקדם הבקיא בדיני ירושה ובפסיקה הרלוונטית.
הוכחות כי דיווח בביטוח לאומי על מעמד של ללא בן זוג
קיבל הטבות בגין היותו מוגדר רווק ללא בן זוג
עדויות כי הציג עצמו רווק ומעולם לא טען כי ידועים בציבור
מידע כללי ונגיש לציבור בנושא זכויות ירושה של ידועים בציבור מופיע באתר כל זכות.
פסיקות מפתח של בתי המשפט
פסקי דין מרכזיים קובעים:
דוגמה מהשטח:
במקרה בו אישה ביקשה להיחשב כידועה בציבור ולקבל ירושה, בית המשפט דחה את הבקשה לאחר שנמצא כי:
מסקנה:
לא ניתן לטעון למעמד של ידועה בציבור כאשר קיימות סתירות מהותיות בהצהרות, ואין ראיות חיצוניות ברורות לחיי זוגיות משותפים.
ידוע/ה בציבור מתי כדאי לפנות לעורך דין?
סכסוכי ירושה בין ידועים בציבור לבין שאר היורשים הופכים פעמים רבות למאבקים יצריים ומורכבים. במצבים אלו, קבלת ייעוץ משפטי וייצוג בסכסוכי ירושה, הוכחת מעמד ואפוטרופסות היא קריטית כדי להבטיח שלא תאבדו את הרכוש והזכויות שמגיעים לכם על פי דין
כן ניתן לקבוע מעמד של ידועה בציבור ללא מגורים משותפים? בהתייחס למשקל שיש ליתן למגורים משותפים של בני זוג לצורך ההכרעה בשאלת ניהולו של משק בית משותף על ידיהם כבר נקבע, כי אמנם מדובר באחד המבחנים, אך אין הוא היחיד, ואין להעניק לו עדיפות על פני יתר המבחנים שנועדו לתכלית זו.
כך למשל נקבע בפסק דינו של כב' השופט (בדימוס) יעקב כהן: "מהווה מבחן המגורים המשותפים (ולמעשה, הלינה המשותפת) אך ורק אחד מהגורמים הרבים המשפיעים על ההחלטה בסוגיית זיהוים של: 'חיי משפחה' במשק בית משותף". פסק הדין אושר ע"י בית המשפט המחוזי, אשר דחה הערעור על ההכרעה בו, תוך שנקבע, על ידו, בין היתר, לאמור: "אכן אפשר לראות את התפתחותה של ההלכה במשך השנים באופן שכיום אין עוד דרישה דווקנית למגורים משותפים בכל עת, ודרישה זו היא אך אחת מיני מאפיינים רבים שעל פיהם נבחנת השאלה אם במקרה פלוני התקיימו 'חיי משפחה' במשק בית משותף".
גם בית המשפט העליון קבע כי "על בית המשפט לבחון את מרכיב המגורים במקרה הקונקרטי המובא להכרעתו, תוך שהוא בוחן את נסיבות הענין מנקודת מבטם הסובייקטיבית של בני הזוג. היינו, יש להתחקות אחר אומד דעתם של בני הזוג לעניין קביעות הקשר ומיסודו".
ההלכה הפסוקה היא כי יש לבחון כל מקרה לגופו באופן קונקרטי ועל יסוד נסיבותיו הספציפיות, תוך התבוננות עמוקה לעבר האופן בו ראו בני הזוג מערכת היחסים ביניהם על רקע כלל הנסיבות האופפות אותה, ובתוך כך אורחות חייהם והשקפת עולמם. נטל ההוכחה לקיומם של חיי ידועים בציבור הוא על מי שטוען כי היה ידוע בציבור או ידועה בציבור.
באותו מקרה שהגיע לבית המשפט התברר כי במהלכה של תקופת הקשר הזוגי הנטען הצהירה האישה בפני מוסדות שונים הצהרות השונות לחלוטין מאלו המובאות על ידה במסגרת ההליכים של בקשה לירושה של ידועה בציבור. בעוד שבהליכים בפני בית המשפט הצהירה האישה כי המנוח והיא היו בני זוג ידועים בציבור מאז שנת 2008, בתביעה שהוגשה על ידה ביום 13.03.2014 (לאחר כשש שנים של זוגיות עם המנוח כטענתה) במוסד לביטוח לאומי לגמלת הבטחת הכנסה ציינה בכתב ידה כי "אין לי בן זוג".
בנוסף, בניגוד להצהרתה במסגרת ההליכים המתנהלים לפניי, כי המנוח והיא התגוררו יחד בדירתה, בתצהיר שהוגש ע"י הנתבעת ביום 28.06.2015 ונושא כותרת "תצהיר הסתבכות" בבית המשפט המחוזי בו נוהל הליך פשיטת הרגל בעניינה ובמסגרתו הוצהר על ידה, בין היתר, לאמור: "אני מתגוררת לבד בדירה שכורה ברחוב …" .
לכן קיימת חשיבות עצומה להתייעצות עם עורך דין לענייניי ידועים בציבור אשר תחום מומחיותו הינו ידועים בציבור ולא להתפשר בעניין זה.
בית המשפט קובע כי טענות האישה דבר היותה ידועה בציבור של המנוח, מגוריהם בכפיפה אחת וניהול משק בית משותף עמו אינן יכולות לעמוד נוכח הצהרותיה בפני המוסד לביטוח לאומי ובפני בית המשפט המחוזי, שבפניהם הצהירה שאין לה בן זוג ולמעשה הוציאה במרמה סכומי כסף מהמוסד לביטוח לאומי.
באשר להצהרת הנתבעת בפני המוסד לביטוח לאומי
בחקירתה הנגדית אישרה האישה אשר ביקשה לרשת את בן זוגה כידועה בציבור, כי קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי קצבת הבטחת הכנסה במשך שלוש שנים. זאת, בעקבות ההצהרה שלה, כי אין לה בן זוג, ומשכאמור הותירה בטופס התביעה שהוגש למוסד לביטוח לאומי את הרובריקה בעניין הכנסות בן הזוג ריקה.
לפיכך, הטענה לפיה לא צמחה לה טובת הנאה כתוצאה מן ההצהרה האמורה, אינה ברורה כלל ועיקר. בית המשפט נוזף באופן חמורה באישה אשר הגישה הצהרה בבית המשפט המחוזי שאין לה בן זוג במסגרת הלכי פשיטת רגל.
בית המשפט קובע: "אין צורך להכביר מלים באשר לטיבו ולמשמעותו של תצהיר הסתבכות כלכלית המוגש לבית המשפט של פשיטת הרגל, ושקול לעדות בפניו. מושכלות יסוד הן, כי תום הלב אשר הפונה לבית המשפט המחוזי בבקשה להכריזו כפושט רגל מחויב בו, הוא אחד השיקולים המרכזיים בהחלטות המתקבלות על ידו, הן בשלב ההכרזה והן בשלב בו נשקל מתן ההפטר".
בית המשפט קובע שלמרות טענות האישה לפיהן בפועל התגוררו המנוח והיא יחדיו, הרי שגם עפ"י עדותה, המנוח החזיק בדירה שבבעלותו, ונהג לשוב אליה מדי יום מעבודתו, להתקלח, לכבס בגדיו ורק לאחר מכן להגיע לדירתה.
אמנם, ניתן במקרים חריגים להכיר במגורי בני הזוג בדירות נפרדות כניהול משק בית משותף, אך נסיבות המקרה לא רלבנטיות שכן המנוח הקפיד להחזיק בדירה נפרדת, המצויה בבעלותו, והוא לא רצה שהידועה בציבור תגור איתו ורצה לשמור על הפרדה רכושית ביניהם
בתיקי ידועים בציבור שאני מנהלת כעורכת דין אני מקפידה להביא ראיות לכך שהטוענת לזכויות כידועה בציבור שילמה יחד עם בן זוגה את חשבונות הבית.
בתי המשפט קבעו לא אחת שתשלום נפרד של חשבונות הבית מעיד על כך שהצדדים לא היו ידועים בציבור אלא לכל היותר חברים טובים.
שהוצגו ע"י בנותיו של המנוח עלה כי המנוח חויב בתשלום עבור שירותי צריכה שונים בגין דירתו, כדוגמת חשמל ומים.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט ענייני משפחה עלה כי מן העדויות, כי המנוח ניהל קשר אינטימי עם אישה נוספת – וגם עם גרושתו, אם התובעות. המנוח ניהל קשרים חבריים ואינטימיים עם נשים שונות מטעמי נוחות מבלי ליצור מחויבות כלפיהן. מכל אלה בית המשפט קבע כי מערכת היחסים אותה ניהלו המנוח והנתבעת לא כללה ניהול משק בית משותף, כי אם סיוע כספי וכלכלי שהעניק לה המנוח בלא כל היבט שיתופי או הדדי שהוא בפן הכלכלי. נוכח כל זאת דחתה בית המשפט את ההתנגדות שהגישה הנתבעת למתן צו הירושה אחר עיזבון המנוח וחייב את בת הזוג בהוצאות משפט 15,000 ש"ח
סכסוכי ירושה בין ידועים בציבור לבין שאר היורשים הופכים פעמים רבות למאבקים יצריים ומורכבים. במצבים אלו, קבלת ייעוץ משפטי וייצוג בסכסוכי ירושה, הוכחת מעמד ואפוטרופסות היא קריטית כדי להבטיח שלא תאבדו את הרכוש והזכויות שמגיעים לכם על פי דין.
הכותבת היא עו"ד רחל שחר, מומחית לדיני צוואות, ירושות ואפוטרופסות בגיל השלישי . משרדנו מעניק ליווי משפטי רגיש, נחוש ומקצועי ומיומן בניהול תיקי משפחה מורכבים בבתי המשפט לענייני משפחה ובערכאות השונות. אנו מעניקים מענה וייצוג משפטי בפריסה רחבה, הן באזור המרכז (קריית אונו, בקעת אונו, תל אביב והסביבה) והן ללקוחות בצפון הארץ.
אם קיימים סכסוכי ירושה ואפוטרופסות וצפון ומרכז או מחלוקת סביב זכויות ירושה של ידוע/ה בציבור, או אם נדרשת הוכחה או שלילה של המעמד – מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מוקדם למשרדו של עו"ד הבקיא בדיני ירושה ובפסיקה הרלוונטית.
עו״ד ונוטריון רחל שחר היא מומחית לדיני ירושה, צוואות ודיני משפחה, בעלת ניסיון מקצועי מוכח בייצוג ידועים בציבור בסכסוכי ירושה ובהליכי התנגדות לצווי ירושה. משרדה מלווה לקוחות בישראל ובחו״ל בניהול תיקים מורכבים הכוללים ראיות, פסיקה ויחסי משפחה מורכבים.
האם ידועה בציבור יורשת אוטומטית כמו אישה נשואה?
לא. הזכות קיימת רק אם מתקיימים התנאים שבסעיף 55 לחוק הירושה והם מוכחים בפועל.
האם חייבים מגורים משותפים כדי להיחשב ידועים בציבור?
לא בהכרח. מגורים משותפים הם מבחן חשוב אך לא בלעדי, והפסיקה מכירה גם בנסיבות חריגות.
האם צוואה מבטלת זכויות של ידועה בציבור?
כן. צוואה תקפה גוברת על הוראות סעיף 55 לחוק הירושה.
מי נושא בנטל ההוכחה?
הטוען למעמד של ידוע/ה בציבור.
האם הצהרות לביטוח לאומי יכולות לפגוע בזכויות ירושה?
כן. סתירות בהצהרות עשויות להוביל לדחיית הטענה למעמד של ידועים בציבור.
עו״ד ונוטריונית רחל שחר, המופיעה בדירוג הבינלאומי של 50 המשרדים המובילים בישראל, נמנית עם המומחיות הבולטות בדיני משפחה, ירושה, צוואות ואפוטרופסות. בעלת ניסיון רב בליטיגציה מורכבת, עריכת צוואות מכל הסוגים, תכנון ירושה אסטרטגי, וניהול עיזבונות בישראל ובחו״ל.
המשרד מתמחה גם בהתנגדויות לצוואות, ובייצוג בתיקים העוסקים בהשפעה בלתי הוגנת, כשירות, פגמים בצוואה וסכסוכים בין יורשים — לצד כתיבת מדריך מקצועי בתחום זה, המשמש עורכי דין וסטודנטים.
אנו מלווים משפחות, יורשים ולקוחות בינלאומיים ומספקים שירות מקיף הכולל:
הגישה שלנו משלבת מקצוענות ללא פשרות, דיסקרטיות מלאה וזמינות אישית — כדי להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.הגישה במשרד מבוססת על שילוב של עומק משפטי, חשיבה אסטרטגית, רגישות למצבים משפחתיים מורכבים ועמידה בלתי מתפשרת בסטנדרט מקצועי גבוה. כל זאת לצד דיסקרטיות מלאה, זמינות גבוהה ויחס אישי, שמטרתם להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
