ייפוי כוח מתמשך תשובות לשאלות שעולות במהלך עריכת ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך תשובות לשאלות שעולות במהלך עריכת ייפוי כוח מתמשך

תוכן עניינים

צרו קשר היום לקבלת ייעוץ
ללא התחייבות

ייפוי כוח מתמשך שאלות ותשובות שצצות לאור הניסיון שנצבר עד כה

ייפוי הכוח מתמשך האם ניתן לקבוע כי יופעל רק לאחר שהממנה ומיופי הכוח יחליטו על כך יחדיו? ואם כן, מהי הפרוצדורה להפעלת ייפוי הכוח?

ייפוי כוח מתמשך 20 שאלות ותשובות
ייפוי כוח מתמשך 20 שאלות ותשובות

הפרוצדורה להפעלת ייפוי כוח מתמשך נקבעת על ידי הממנה במסגרת ייפוי הכוח המתמשך בהתאם להוראות סעיף 32יט(ג) לחוק, והיא צריכה לעמוד בתנאי המהותי שהאדם אשר ערך את הייפוי כח המתמשך כבר אינו קוגניטיבי וזאת על פי חוות דעת מומחה.

לעניין קביעת מנגנון הכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך–מבחינה פורמלית, החוק מגביל קביעת מנגנון כניסה לתוקף רק כאשר הוא מבוסס על החלטת מיופה (או מיופי) הכוח המתמשך בלבד. יחד עם זאת, מאחר והממנה בשלב זה כבר חדל להבין בדבר עלול להתעורר ספק לגבי תקפות הסכמתו.

במצב דברים זה יוותר מנגנון כניסה לתוקף שמתבסס על עמדת מיופה הכוח בלבד, שהחוק אינו מאפשר. לאור זאת ממליצה עו"ד רחל רייצ'ל שחר מוסמכת ייפוי כח מתמשך לקבוע כי כניסה לתוקף של ייפוי כח מתמשך תעשה באמצעות חוות דעת רפואית. לעניין זה חוות דעת רפואית יכולה להיות פסיכיאטר גריאטר או פסיכו גריאטר.

ייפוי כוח מתמשך במקרה בו יש מספר מיופי כוח במסמך ייפוי כוח מתמשך

האם חלה חובה על מיופה הכוח שמגיש את חוות הדעת, לידע את שאר מיופי הכוח בדבר הגשת בקשה לכניסה לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך?

בהתאם להנחיות האפוטרופוס הכללי אכן על מיופה הכוח הראשי ליידע את שאר מיופי הכוח לגבי כניסה לתוקף של ייפוי הכוח, וכך הוא גם מצהיר בטופס ההצהרה על כניסה לתוקף.

לאחר כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף, כיצד ידעו צדדים שלישיים מי מיופה הכוח המוסמך לפעול בזמן נתון?

עצם הצגת ייפוי הכוח המתמשך עם חותמת האפוטרופוס הכללי  ואישור האפוטרופוס הכללי  על הכניסה לתוקף אמורה להוות ראייה לסמכותו של מיופה הכוח לפעול מול צדדים שלישיים.

במידה ומיופה הכוח החליפי שנקבע במסגרת ייפוי כוח מתמשך יכנס לתפקיד במקום הראשון ויודיע על כך לאפוטרופוס הכללי  השינוי יתעדכן במרשם ובמקרה של פניית צד שלישי ובהסכמת מיופה הכוח המכהן, ימסר לצד ג' המידע העדכני וכן יישלח למיופה הכוח ולממנה מתכתב המעדכן מהם מיופי הכוח הנוכחיים.

האם ניתן להכיר בישראל בייפוי כוח מתמשך שנערך בחו"ל?

במקרה של ייפוי כוח מתמשך שנערך לפי דין זר, מוצע לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה בבקשה לקבלת סעד הצהרתי בצירוף הוכחת הדין הזר ואימות המסמך בהתאם לדיני הראיות.

האם ניתן להבטיח מידור של מיופה כוח בתחום אחד (למשל רפואי) לגבי קיומו של מיופה כוח אחר בתחום נוסף אחר (למשל רכושי)?

כדי להשיג תוצאה זו יש לערוך ייפוי כוח נפרד לכל תחום ולציין מפורשות בכל אחד מהמסמכים את פרטי זהות האדם שהוחרג בו מקבלת המידע. יחד עם זאת, בפרקטיקה, ייתכנו מצבים שהמידע החסוי ייחשף בפני אותו צד מודר, כמו גם בפני צדדים שלישיים אחרים.

האם ניתן להחתים אזרח ישראלי שמקום התושבות שלו הנו מחוץ לישראל והשוהה מחוץ לישראל מעל ל-180 יום בשנה – על ייפוי כוח מתמשך, בעת ביקורו בישראל?

לגבי ייפויי כוח מתמשך  שטרם נערכו – בהתאם לסעיף 77(ב) לחוק, ניתן לערוך ייפויי כוח מתמשכים רק כאשר הדין הזר של מדינת התושבות תואם את הדין הישראלי (בעניין תוקפו, היקפו וכניסתו לתוקף). לעניין זה, דרישת האפוטרופוס הכללי הינה כי יחד עם ייפוי הכוח המתמשך תופקד חוות דעת בעניין התאמת הדין הזר לדין הישראלי. ככל שלא תופקד חוות דעת בעניין התאמת הדין הזר, היא תצטרך להיות מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה במקום מושבו של הממנה לטובת כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף.

לגבי ייפוי כוח מתמשכים שכבר נערכו – לצורך כניסתו לתוקף, יהיה צורך להוכיח בבית המשפט כי ייפוי הכוח תואם את דין מקום המושב הזר בעת עריכתו (בעניין תוקפו, היקפו וכניסתו לתוקף), וכניסתו לתוקף תגובה בהחלטה שיפוטית.

האם ניתן להכיר בישראל בייפוי כוח מתמשך שנערך בחו"ל [לפי הדין של מדינה זרה]?

במקרה בו מעוניינים בהכרה בישראל של ייפוי כוח מתמשך שנערך בחו"ל, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לקבלת סעד הצהרתי בצירוף הוכחת הדין הזר ואימות המסמך בהתאם לדיני הראיות.

ייפוי כוח מתמשך האם ניתן להוסיף מסמך אישי של עורך מסמך הבעת הרצון?

ככל שהוא רלוונטי כמובן למסמך הבעת הרצון, ניתן להעלותו כנספח במקום המיועד לכך. ככל שיש צורך כי המסמך ה"אישי" יוכר כחלק מכלל מסמך הבעת הרצון ויקבל את חותמת ההפקדה, יש לסרוק מסמך אישי זה ביחד עם כל מסמך הבעת הרצון שהודפס.

האם הממנה במסגרת ייפוי כוח מתמשך יכול לחרוג מהוראות הסעיף?

האפוטרופוס הכללי יכול למסור מידע לקרובי הממנה בהתאם לסעיף 32יח לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

הממנה יכול לכתוב בסעיפי המסמך המיועדים לכך ובחלק ההנחיות המקדימות, הוראה החורגת מרשימת העניינים שקובע הסעיף ומנחה את מיופה הכוח לפעול אחרת. למשל- הרשאה למסירת מידע על הנחיות מקדימות או הנחייה לחרוג מרשימת הקרובים המנויה בסעיף 80 לחוק. יש לציין זאת בצורה מפורשת בסעיף הייעודי של החרגת קרובים מקבלת מידע או להתייחס למועד מסירה מאוחר למועד הכניסה לתוקף, או לתחום בזמן את תקופת מסירת המידע.

היכן יפורטו הנחיות מקדימות לאפוטרופוס במסגרת מסמך הבעת רצון במצורף לייפוי כוח מתמשך?

בשלב זה, קביעת הנחיות מקדימות במסמך הבעת רצון תיעשה על ידי צירוף מסמך נוסף שכותרתו "הנחיות מקדימות" כצרופה לטופס הבעת הרצון המקוון (בחלק השלישי שכותרתו "חתימה").

מה קורה במקרה בו זוג הורים מונו כאפוטרופסים ביחד ולחוד לילדם הבגיר. במקרה ואחד מהם הופך לבלתי כשיר בחיים – אזי השני ממשיך להיות אפוטרופוס יחיד. כיצד שניהם יכולים לכתוב במסמך ייפוי כוח מתמשך, כי לאחר ששניהם הופכים לבלתי כשירים בחיים – אחד הבנים יהיה האפוטרופוס במקומם?

ההורים יכולים לכתוב במסמך הבעת רצון את ההורה השני כאפוטרופוס המחליף שלהם וכן לצרף עוד אפוטרופוסים נוספים כחלופיים להורה השני, הבנים שלהם. כיום המערכת הממוחשבת אינה מאפשרת הזנה של אפוטרופסים חלופיים, ולפיכך, מוצע לצרף למסמך הבעת הרצון נספח "הנחיות מקדימות" ובו לפרט במלל חופשי את רצונו של אותו הורה. במקרה של בני זוג אשר נותנים הנחיות באשר לבנם המשותף במסגרת ייפוי כוח מתמשך יש לערוך שני ייפויי כוח מתמשכים  שכן מסמך הבעת רצון הוא מסמך אישי.

ייפוי כוח מתמשך הורים גרושים

האם במקרה של סכסוך משפטי בין הורים או הורים גרושים המשמשים כאפוטרופסים לילדם, עריכת מסמך הבעת רצון בייפוי כוח מתמשך ע"י הורה אחד מחייב קבלת הסכמת ההורה השני?

על פי הנחיית האפוטרופוס הכללי את המסמך יכול להגיש כל אחד מהאפוטרופסים בלא להדרש להסכמת ההורה האחר אלא רק להסכמת האפוטרופוס המוצע. יחד עם זאת, ההנחה היא כי הסכמה בין בני זוג מסוכסכים/פרודים/גרושים יכולה לחזק את הסיכוי לבחירת המועמד המוסכם .

מיותר לציין כי כלי זה לא נועד לניגוח בין בני זוג ניצים וכי בכל מקרה שיקול הדעת הסופי מסור לביהמ"ש והוא ימנה אפוטרופוס בהתאם לצרכי ולטובת האדם, תוך התחשבות באינטרסים השונים ובנסיבות המקרה.

יש לשים לב כי המסמך לא יכול לבטל זכות טבעית של ההורה השני ולא גובר עליה.

האם מסמך הבעת רצון במסגרת ייפוי כוח מתמשך כול לשמש ככלי בהליך החלפת אפוטרופוס?

הליך מינוי אפוטרופוס, לרבות הליך החלפת אפוטרופוס מתבצע אך ורק באמצעות בית המשפט לענייני משפחה.

אין במסמך הבעת רצון כדי להחליף את ההליך המשפטי הכרוך במינוי אפוטרופוס, אך הוא יכול להשפיע על החלטת בית המשפט בהליך לעניין זהות האפוטרופוס שימונה וההנחיות של בית המשפט לאפוטרופוס לעניין ביצוע תפקידו.

ייפוי כוח מתמשך-האם חלה חובת הפקדה ל"מסמך הבעת רצון"?

על פי החוק, לכאורה אין חובת הפקדה של המסמך האמור. יחד עם זאת, ישנה חשיבות להפקדה שכן, במקרה של בקשה למינוי אפוטרופוס, בתי המשפט מבררים מול מרשם ההפקדות של האפוטרופוס הכללי אם הופקד מסמך הבעת רצון והיעדר המידע עלול לפגוע בהחלטה שתינתן.

באילו מקרים רלוונטי מסמך הבעת הרצון? מה קורה לאחר שהאפוטרופוס נפטר?

 לפי סעיף 64א(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מסמך הבעת רצון נועד לאפוטרופוס של בגיר שהוא קרובו, המעוניין לקבוע הוראות לעניין האדם או התאגיד שימונה כאפוטרופוס לקרובו במקרה שהוא עצמו יחדל להיות מסוגל לדאוג לו.

בהתאם לסעיף 64א(ב) לחוק, אם אותו אפוטרופוס מעוניין לקבוע שם של יחיד או תאגיד שישמש כאפוטרופוס לקרובו לאחר מותו, עליו לציין זאת בצוואתו.

מסמך הבעת רצון הוא המסמך המתאים במקרה שהאפוטרופוס לא יוכל למלא את תפקידו בעודו בחיים. במקרה של פטירה של האפוטרופוס, המסמך הרלוונטי הוא צוואה.

יצוין, כי הליך מינוי אפוטרופוס מתקיים בכל מקרה בבית משפט לענייני משפחה ואולם קיומו של מסמך הבעת רצון יכול לסייע לשופט בקבלת החלטות במסגרת ההליך.

ייפוי כוח מתמשך עריכת המסמך והפקדתו על ידי עורך דין

המסמך יכול להיעשות רק על ידי עו"ד עם כרטיס חכם, שעבר הכשרה של האפוטרופוס הכללי.

לאחר עריכת המסמך על ידי עורך דין לענייני ייפוי כוח מתמשך, הוא יבצע הפקדה מקוונת של ייפוי כוח מתמשך.

האם קרובי הממנה זכאים לקבל מידע אודות הנחיות מקדימות שהוא מלא?

לאחר כניסת ייפוי כוח מתמשך לתוקף, זכאים קרובי הממנה ("קרוב"- בן זוג, אב, אם, בן, בת, אח, אחות, סב, סבה, נכד, נכדה"- סעיף 80 לחוק), לקבל מהאפוטרופוס הכללי  מידע על הפקדה, זהות מיופה הכוח ואדם מיודע וכן סוגי העניינים שלגביהם ניתן ייפוי הכוח, אלא אם הוגבלה זכאותם על ידי הממנה בייפוי הכוח המתמשך.

אם הממנה הורה בהנחיות המקדימות למסור מידע אחר או לגורם נוסף, יהא זה מתפקידו של מיופה הכוח למלא אחר רצון הממנה ולמסור אותו בהתאם לכתוב במסמך.

האם עו"ד במשרד יכול לערוך ולאמת חתימה על ייפוי כח מתמשך כאשר מי מיופי הכוח הוא עו"ד אחר מאותו המשרד?

ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין פרסמה בעניין זה מסמך מדיניות. במסמך זה נקבע כי בנוסף לאמור בעמדת האפוטרופוס הכללי הפרשנות הנכונה היא שעל עורך הדין לשאול את עצמו אם לאור עוצמתם היחסית של האינטרסים הנוגדים יש בסיס מוצק לחשש כי הוא יהיה מוטה לכיוון האינטרס האישי שלו לעומת האינטרס של הלקוח הממנה, שאז עליו להימנע בנסיבות העניין מעריכת ייפוי הכוח המתמשך.

"על כן, בנוסף לדוגמאות שניתנו במסגרת המדריך לממנה, ועדת האתיקה בדעה כי במצבים הבאים

ככלל ייחשב עורך הדין כמי שמפר את חובת הנאמנות והמסירות כלפי לקוחו הממנה וכמי שפועל

מתוך ניגוד אינטרסים ועניין אישי בייפוי הכוח:

א. עריכת ייפוי כוח מתמשך לעצמו או לבני משפחתו, גם אם הוא עצמו אינו מוזכר כמיופה

כוח. לעניין סעיף זה –

"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל

אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של עורך הדין או

שעורך הדין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

ב. עריכת ייפוי כוח מתמשך למי שעורך הדין משמש עבורו בתפקיד של נאמן, לרבות על פי

ייפוי כוח או צו אפוטרופוס על פי דין, או בעל תפקיד כלשהו אחר על פי מינוי מטעם בית

המשפט )כגון כונס נכסים, מנהל מיוחד בהליך פשיטת רגל וכו'(;

ג. עריכת ייפוי כוח מתמשך לכל אדם שיש לעורך הדין עמו יחסי מרות, יחסי שיתוף או יחסים

עסקיים כאלו ואחרים )לרבות השותפים למשרד עריכת הדין(;

ד. עריכת ייפוי כוח מתמשך לשופט שבפניו מופיע עורך הדין דרך קבע;

ה. עריכת ייפוי כוח מתמשך כאשר עורך הדין הוא יורש על פי הדין של הממנה, או אם הוא

יודע שהוא יורש על פי צוואה של הממנה.

מסמך המדיניות מדגיש כי אין המדובר ברשימה סגורה ובמקרה של ספק מומלץ וראוי לפנות לוועדה לקבלת חוות דעת מקדימה לפי סעיף 60א' לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

מה עושים במקרה של אדם ערירי שאין מיופה כוח מתמשך שהוא יכול או רוצה למנות?

במקרה זה הוא יכול לחתום על מסמך הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס. לגבי זהות האפוטרופוס- ניתן לבקש מינוי של אפ' מקצועי/ תאגיד אפוטרופסות מתוך הרשימה המפורסמת באתר האפ"כ.

ניתן גם להתייעץ עם גורמי הרווחה (עו"ס לסדרי דין בקהילה).

בכדי לערוך ייפוי כח מתמשך בישראל, עבור לקוחות שמושבם בחו"ל לפי סעיף 77(ב) נדרשת חוות דעת לעניין הדין הזר. מה בדיוק צריכה חוות דעת כזו לתמוך?

ראשית, יש להראות כי בדין הזר יש כלי של ייפוי כוח מתמשך, אחרת לא ניתן גם להצביע על דמיון בהקשר של תוקפו היקפו וכניסתו לתוקף של ייפוי הכוח (כפי שנקבע בחוות הדעת הנדרשת בסעיף 77(ב)). העיקרון החשוב שצריך להישמר הוא דמיון להסדרים המהותיים של ייפוי הכוח שמפוזרים בסעיף 32 על אותיותיו. בהמשך לכך, ניתן להגיד שמהותו של ייפוי כוח הוא הסדר בו אדם כשיר ממנה אדם בגיר אחר אחד או יותר שיפעל בשמו בעניינים המפורטים (אישיים וכלכליים), ואשר ייצגו בעניינים אלו ובהתאם להוראות שהוא נותן כאשר הוא כבר לא יהיה מסוגל להבין בדבר בקשר לאותם עניינים. דרך כניסת ייפוי הכוח לתוקף, גם היא קשורה למהות, וצריכה להיעשות כאשר האדם אינו כשיר בעניינים לגביהם ניתן ייפוי הכוח.

כמו כן, יש לבחון דמיון בהיבטים של סמכויות מיופה הכוח (לדוג' סעיף 32ו(ב)), כשירות להתמנות כמיופה כוח (סעיף 32ג), ודרך הכניסה לתוקף כך שלדוג' אם בדין הזר כניסה לתוקף היא בהחלטתו הבלעדית של מיופה הכוח, לא ניתן להגיד שהמהות נשמרת.

בסופו של דבר כל מקרה נבחן לגופו והדבר החשוב הוא להראות כי המהות שנקבעה בהוראות החוק הישראלי נשמרת.