הורים רבים בטוחים, באופן טבעי לחלוטין, כי מתוקף היותם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם, יש להם זכות מלאה לנהל את כספיהם – ובפרט כספי ירושה שמגיעים לילדים מקרובי משפחה. המחשבה הרווחת היא: "אני ההורה, אני יודע מה הכי טוב לילד שלי, ואם צריך להשתמש בכסף לטובת הבית או העתיד שלו – זו זכותי המלאה".
אלא שכאן בדיוק טמונה אחת הטעויות המשפטיות הנפוצות והמסוכנות ביותר בדיני משפחה וירושה.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע גבולות גזרה נוקשים וברורים מאוד: ברגע שכספי ירושה רשומים על שם קטין, חל איסור מוחלט על ההורים למשוך אותם, להשתמש בהם או לבצע בהם עסקאות ללא קבלת אישור מפורש ומראש כדין.
כעורכת דין לענייני אפוטרופסות המלווה משפחות ברגעים הרגישים הללו, אני נתקלת לא פעם בהורים שפעלו בתום לב מוחלט, ומצאו את עצמם חשופים לתביעות נזיקין, חובות השבה ואפילו האשמות קשות בהפרת חובת נאמנות. כדי לעשות סדר, להלן הניתוח המשפטי המעמיק שכל הורה חייב להכיר.
סעיפים 14 ו-15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , תשכ"ב-1962, אכן מגדירים את ההורים כאפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם, ומטילים עליהם את החובה והזכות לדאוג לצרכיהם, לרבות שמירת נכסיהם, ניהולם ופיתוחם (כפי שחזר והדגיש לאחרונה בית המשפט בתלה"מ 61734-04-25).
עם זאת, פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה מבהירה שוב ושוב כי המפתח למילוי תפקיד זה הוא לפעול "כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין". חשבון הבנק של הקטין אינו, בשום אופן, קופה קטנה של הבית.
משיכת כספי קטין בסכומים משמעותיים ללא אישור היא אסורה בהחלט. כפי שנקבע בפסק הדין המנחה תמ"ש 52696-03-18, בתי המשפט מדגישים כי יש לצמצם ככל הניתן גישה המאפשרת להורים להשתמש בחשבונות ילדיהם כמכשיר שבו הם "נותנים ולוקחים כרצונם".
נטילת כספים אלו ללא היתר אינה רק מעשה בלתי חוקי; היא מהווה עוולה בנזיקין בין השל היותה בגדר הפרת חובה חקוקה ורשלנות (תמ"ש 11742-11-17), ועשויה אף להקים חובת השבה מכוח חוק איסור עשיית עושר ולא במשפט.
כאשר קטין יורש כספים, ההורים אינם יכולים להשאיר את הכסף "לשכב" ללא תנועה בחשבון עו"ש רגיל, ומנגד אסור להם לסכן אותו באפיקי השקעה תנודתיים.
על פי סעיף 50 לחוק (וכפי שיושם בת"א 6332-04), חלה על האפוטרופוס חובה אקטיבית להחזיק או להשקיע את הכספים שאינם דרושים לצרכיו השוטפים המיידיים של הקטין. ההשקעה חייבת להתבצע באחת הדרכים המוגדרות שקבע שר המשפטים בתקנות (כגון פיקדונות בנקאיים שקליים, תוכניות חיסכון צמודות מדד, ניירות ערך ממשלתיים או מסירה לאפוטרופוס הכללי) במטרה להבטיח את שמירת הקרן ואת פירותיה עבור הילד.
בעבר, כל פעולה או משיכה דרשה הגשת בקשה ישירה ומסורבלת לבית המשפט לענייני משפחה. כיום, בעקבות תיקון 21 לחוק וסעיף 74א שנוסף בעקבותיו, חל שינוי משמעותי במפת הסמכויות שנועד לייעל את התהליך:
כתובת ראשונה – האפוטרופוס הכללי: בקשות לאישור פעולות ברכוש הקטין (לפי סעיף 20) או בקשות לשימוש בנכסיו לצורך קיום משק הבית וסיפוק צרכיו (לפי סעיף 23(א)), מוגשות תחילה ישירות לבחינתו של האפוטרופוס הכללי, המוסמך לאשרן במידה והן משרתות את טובת הקטין.
מתי התיק עובר לבית המשפט? הנושא יועבר להכרעה שיפוטית של בית המשפט לענייני משפחה רק בשני מקרים: אם האפוטרופוס הכללי מצא לנכון שלא לאשר את הבקשה, או במצב שבו הקטין הוא מעל גיל 16 והוא מביע התנגדות אקטיבית לפעולה.
כאשר כספי הירושה מיועדים לביצוע עסקאות מהותיות – למשל, רכישת דירת מגורים או רישום זכויות בנכס – רמת הקפדנות המשפטית עולה שלב.
בתי המשפט מבהירים (כפי שנקבע למשל בא"פ 56058-04-21 ובתלה"מ 30958-04-21) כי מרגע שאחד היורשים הוא קטין, לא ניתן להתחייב בשמו לשום עסקה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס על פי חוק (כמו רישום במקרקעין) ללא קבלת אישור מפורש מראש. ללא אישור כזה, עסקאות רכישה שבוצעו מכספי הקטין עלולות להיקלע למבוי סתום משפטי ולסכן את כספי המשפחה כולה.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות נועד להגן על הילדים, אך ללא ליווי מקצועי נכון, הוא עלול להפוך למלכודת בירוקרטית ומשפטית מורכבת עבור ההורים. הגשת בקשה שאינה מנוסחת בדייקנות, או ביצוע פעולות חד-צדדיות בחשבון הקטין, עלולים להוביל לעיכובים קשים ואף להליכים משפטיים מורכבים.
משרד עורכי דין המתמחה בדיני ירושה, צוואות ואפוטרופסות , אנו פה כדי להעניק לכם את המעטפת המשפטית המלאה. אנו נלווה אתכם צעד אחר צעד – בניתוח המצב המשפחתי, בניסוח הבקשות המדויקות לאפוטרופוס הכללי ובהצגת האינטרסים שלכם ושל ילדיכם בצורה הברורה והנכונה ביותר, כדי להבטיח שאתם פועלים בביטחון מלא ובמסגרת החוק.
זקוקים לייעוץ בנושאי ירושת קטינים, ניהול עיזבונות או ייצוג מול האפוטרופוס הכללי? מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.
עו״ד ונוטריונית רחל שחר, המופיעה בדירוג הבינלאומי של 50 המשרדים המובילים בישראל, נמנית עם המומחיות הבולטות בדיני משפחה, ירושה, צוואות ואפוטרופסות. בעלת ניסיון רב בליטיגציה מורכבת, עריכת צוואות מכל הסוגים, תכנון ירושה אסטרטגי, וניהול עיזבונות בישראל ובחו״ל.
המשרד מתמחה גם בהתנגדויות לצוואות, ובייצוג בתיקים העוסקים בהשפעה בלתי הוגנת, כשירות, פגמים בצוואה וסכסוכים בין יורשים — לצד כתיבת מדריך מקצועי בתחום זה, המשמש עורכי דין וסטודנטים.
אנו מלווים משפחות, יורשים ולקוחות בינלאומיים ומספקים שירות מקיף הכולל:
הגישה שלנו משלבת מקצוענות ללא פשרות, דיסקרטיות מלאה וזמינות אישית — כדי להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.הגישה במשרד מבוססת על שילוב של עומק משפטי, חשיבה אסטרטגית, רגישות למצבים משפחתיים מורכבים ועמידה בלתי מתפשרת בסטנדרט מקצועי גבוה. כל זאת לצד דיסקרטיות מלאה, זמינות גבוהה ויחס אישי, שמטרתם להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
