חוק יחסי ממון חלוקת איזון משאבים לפי סעיף 5 לחוק וס' 8 לחוק

נכסי מוניטין וקריירה

חקיקה

סעיף 5 לחוק יחסי ממון תשל"ג-1973 (להלן: "החוק") –  עניינו בחלוקת רכוש בני הזוג בדרך של איזון משאבים.

הזכות לאיזון בפקיעת הנשואין (תיקון מס' 4)  תשס"ט-2008

5. (א)  עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

(1)   נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

(תיקון מס' 1)  תש"ן-1990

(2)   גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

(3)   נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

(ב)  בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו.

 

סעיף 8 לחוק שלהלן  –  מקנה לביהמ"ש סמכות מיוחדת ע"פ שיקול דעתו לשנות את סדרי איזון המשאבים בין בני הזוג בהתאם לנסיבות ושיקולים המצויים בפסיקה.

סמכויות מיוחדות (תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

8. ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

(1)  לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;

(תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

(2)  לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;

(תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

(3)  לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;

(תיקון מס' 4) תשס"ט-2008

(4)  לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע.

עקרונות מנחים בפסיקה:

 

 

נושא	תוכן
נכסי קריירה ומוניטין	קיימת הכרה בפסיקה בעקרון השוויון בין בני הזוג ככזה הכולל את הצורך בהגנת נכסי העתיד של כל בן זוג, כמו תואר אקדמי, רישיון וכושר השתכרות.
גישות שונות	בשינוי נסיבות אך גם למנוע אבדן וודאות משפטית.
קשר בין התנהגות לחלוקת רכוש	הפסיקה העדכנית היא על בסיס העקרון של גירושין ללא אשם. אין קשר בין התנהגות בני הזוג לסוגיית הרכוש. על בית הדין הרבני לדון בסוגיות רכושיות רק על פי הדין האזרחי ולא על פי דין תורה.

עו"ד רחל שחר מסבירה: האם ניתן לקבל יותר ממחצית הרכוש המשותף בהליך הגירושין?

עקרון סעיף 8 לחוק יחסי ממון "נסיבות מיוחדת" – שיקולי אשם

1. על פי הפסיקה סעיף 8 לחוק יחסי ממון מקנה לביהמ"ש את הסמכות בנסיבות מיוחדות לשנות את מאזן המשאבים בין הצדדים, למשל, אלימות במשפחה פסק דין פלונית אשר בוחן האם בנסיבות מחמירות של בעל שכמעט רצח את אשתו מגיעה לו כל הזכויות הפנסיוניות שלה שצברה במהלך השנים? ולמה ביהמ"ש לא עושה שימוש בסעיף 8 סעיף סמכות מיוחד.
2. דוגמא נוספת, בגידה, בעניין זה בהית המשפט הליון בהרכב מורחב בראשות הנשיאה אסתר חיות קבע כי  כי בגידת האישה אינה מהווה "נסיבה מיוחדת" שמצדיקה שימוש בסעיף 8 לחוק לחוק יחסי ממון וחריגה מאיזון המשאבים. "שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בסעיף נועד לשימוש במקרים מיוחדים בהם ההסדר הכללי בחוק עשוי להוביל לתוצאות שאינן רצויות ולאי צדק ברור (רוזן-צבי, 352). כבר נאמר על-ידי בית משפט זה כי סעיף 8 מאפשר לערכאות השיפוטיות גמישות רבה לערוך איזון נכסים הוגן על פי שיקולים כלכליים ואחרים (עניין יעקובי, 614). ויודגש – איזון הוגן, אף שאינו שווה. הסעיף משמש פתח להעניק יותר מאשר שווי מחצית הרכוש לצד הנזקק תוך התחשבות בשיקולים כלכליים ואחרים (שם, שם).
3. ברירת החלוקה הלא חציונית של הנכסים מכוח סעיף 8(2) לחוק נועדה למנוע תוצאה בלתי שוויונית ושאינה צודקת ולאפשר שוויון הזדמנויות מהותי לבן הזוג "החלש" (בג"ץ 2533/11 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, [פורסם בנבו] חוות דעתו של השופט י' עמית (26.10.11)). הוצגה הגישה לפיה הסדר החלוקה צריך להתמקד לאו דווקא בחלוקה שווה בשווה; אלא חלוקה שתקנה לכל אחד מבני הזוג שוויון הזדמנויות בחיים שלאחר הפירוד, כך שכל אחד כשלעצמו יוכל לבנות את עתידו (ש' שוחט "הלכת השיתוף – מחלוקה שווה לשוויוניות בחלוקה" ספר שמגר ג 731, 739 (תשס"ג)). תכליתו של סעיף 8 הינה לאפשר לבית המשפט לסטות מההסדר בסעיף 5 כדי לקיים את העקרונות המנחים שעומדים ביסודו של ההסדר – שוויון ואוטונומיה – גם במקרים המיוחדים. נדמה כי שיקולי מדיניות תומכים בחלוקה מחצה על מחצה של נכסי בני הזוג, לא רק כדי לשקף את השוויון, אלא גם על מנת לקדם אותו. ברם, יש כי הענקת חצי משוויים של הנכסים לכל צד לא תביא להשגת תכליות החוק. בדברי ההסבר לסעיף 8 בהצעת החוק נכתב"
4. בפסק דין פלונית, קובע בית המשפט כי כי שיקולי אשם אכן נותרים מחוץ לאיזון המשאבים ואינם מהווים נסיבה מיוחדת לשימוש בסעיף 8 לחוק. אבל שואלת האם ניתן להחריג אלימות קיצונית בלבד באופן מוגבל וזהיר. (התובעת מעלה את סעיף 5 לחוק הירושה – מי שרוצח לא מגיע לו).
5. בית המשפט העליון קובע בפרשת יעקבי באשר לסעיף 8 כי : "המטרה הניצבת מול עיניו של הפרשן של הוראות חוק יחסי ממון היא מימוש מטרתו של המחוקק ליצור איזון בין בני הזוג מתגרשים ולצמצם את חוסר השוויון הגלום ביחסי ממון בין בני-זוג…" (ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי פ"ד מט(3) 529, 532)(להלן: עניין יעקובי

 

חוק יחסי ממון נכסי קריירה מהם? 

מהם נכסי קריירה – שיפור כושר השתכרות, מוניטין, אשר כל אלו נרכשים לאורך תקופת הנישואין. ולכן התוצאה מכך ישנם יסודות נוספים פרט לרכישת השכלה כמו למשל זמן פנוי אלה קשורים זה לזה ויוצרים מוניטין.

מהו כושר השתכרות?- הוא נכס ששייך לאדם ומושפע מגורמים שונים, הוא לא פרי יצירתו של האדם ולפעמים כושר השתכרות דורש זמן, התנסות, לימוד וכיוצ"ב. אלו הם משאבים שבד"כ אין לכל זוג ותלויים במשתנים שונים. העיקר שבני הזוג עומלים יחד לרווחת המשפחה כולה היכולת התנסות של בן הזוג האחר תלויה במשאבי הזמן של בן הזוג השני. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי "כושר השתכרות הוא נכס השייך לאדם (ע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486, 519-518). הוא היכולת לעשות וליצור דבר-מה בעל ערך אובייקטיבי. הוא מושפע ממשתנים רבים ומגוונים, בהם כשרונותיו האישיים של האדם, המקצוע שבו בחר, השכלתו, ניסיונו והמוניטין האישי שרכש. חלק מכושר ההשתכרות אינו בא לאדם מן הטבע. הוא אינו טבוע בצופן הגנטי שלו. הוא פרי שקידה ומאמץ, למידה והתנסות. רכישתם של חלק מאלה, בעיקר רכישתה של השכלה, מצריכה זמן וכסף. הללו, בדרך כלל, עומדים לבני הזוג באופן מוגבל, והקצאתם תלויה בשיקולים שונים. כל זוג וסיפורו-שלו. העיקר הוא, שבני הזוג עשויים לעמול יחד למען יגבר כושר ההשתכרות של אחד מביניהם, לרווחת המשפחה כולה. ה"קריירה" של אותו פרט לא נועדה אך לשם הערך האינדיווידואלי הטמון בה, אלא גם לשם הערך הקולקטיבי – פרנסתו של בן הזוג השני ופרנסתה של המשפחה כולה. אכן, הזמן ה"משפחתי" הוא אחד, והוא נוצר בשניים. היכולת של כל אחד מבני הזוג להשיא את יכולת ההשתכרות שלו תלויה לא מעט בתרומת-זמן (ומשאבים אחרים) מצדו של בן הזוג השני".

הלכת שיתוף חלה על נכסי קריירה – חזקה כי נכס שנרכש במשותף שייך לשני הצדדים בחלקים שווים כאשר הצדדים מנהלים הלכת שיתוף באופן שוטף ותקין. ולאור כך, אין כל סיבה למה לא להחיל את חזקה זו גם על "נכסי קריירה". ע"פ דרך הלכת השיתוף אין לשלול מבן זוג אחד את חלקו ב"פירות" נכסי הקריירה של בן הזוג האחר.

"ברי, כי המונחים "שיתוף" ו"בעלות" אינם חלים במלוא היקפם על "נכסי קריירה". אין בן הזוג האחד בבחינת "בעלים" של מקצת מכושר ההשתכרות של בן הזוג האחר. ענייננו אינו בהחלת חזקת השיתוף כפשוטה, אלא בבחינת התוצאות הנובעות מן ההיגיון הגלום בה ביחס ל"נכסי הקריירה". כפי שעוד יוסבר, לפי דרכה של הלכת השיתוף, אין לשלול מבן הזוג האחד את חלקו בפירות נכסי הקריירה של בן הזוג האחר, זאת בעבור התמיכה והעזרה שהוא העניק לו, לאמור: בעבור חלקו של הקשר הזוגי בשיפור כושר השתכרותו."

בהלכה הפסוקה הוכרה האפשרות לחלק בין בני הזוג "נכסי קריירה" שצבר אחד מהם, וזאת בעבור חלקו של הקשר הזוגי בפיתוחם של "נכסי הקריירה" ובשיפור כושר ההשתכרות. כפי שנפסק לא פעם, הצורך להיזקק לחלוקה של "נכסי הקריירה" יתעורר בעיקר במקרים מובהקים שבהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההשתכרות שלהם – פער שנובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית והתמקד במרחב הביתי, ובכך אפשר לבן-הזוג האחר להשיא את כושר השתכרותו" (בע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (26.8.2007). חלוקת "נכסי הקריירה" היא בעבור העזרה והתמיכה שמעניק בן הזוג האחד לשני (בע"מ 3664/07 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (10.12.2007).  כושר השתכרות מושפע ממשתנים רבים – כשרון אישי, כישורים נרכשים, השכלה, מוניטין, מיומנות וותק. חלק מכושר ההשתכרות בא לאדם מן הטבע. חלק אחר מתהווה בעזרת השקעה של זמן וכסף. כאשר בני זוג עמלים יחד, מבחינת השקעה של זמן או כסף, להגברת כושר ההשתכרות של אחד מהם למען רווחת המשפחה, יש מקום לשקול חלוקה של "נכסי קריירה" בתום החיים המשותפים.

 

נושא	המגמה של בתי המשפט
השפעה על האוטונומיה	קיימת חשיבות לאוטונומיה של היחיד בתוך חיי הנישואין. הכיוון בפסיקה הוא הוא למנוע  הבחנה בין בני הזוג בחלוקת הרכוש לפי נסיבות מיוחדות.
נכסי העתיד והכשרון האישי	נכסי העתיד כוללים גם את נכסי הקריירה והכשרון האישי של בני הזוג. ניכר כי נדרש לקבוע קריטריונים ברורים יותר בחקיקה ובפסיקה כדי לבהיר את השיקולים בחלוקת הרכוש על-פי נכסים אלה.

• הכלל של מאמץ משותף – הכלל של פירות נכסי מקרקעין מוחל גם על פירות נכסי קריירה. קרי, כמו שבוחנים מאמץ משותף בנכסי מקרקעין ופירותיהם בייסודה של הלכת השיתוף, כך יש לבחון את פירות "כושר ההשתכרות" במאמץ משותף של בני הזוג. הפרנסה נועדה לרווחת המשפחה כולה. לצורך הדוגמא אם נשאל את בני הזוג במועד מוקדם לגירושין מה מטרת ההשתכרות – כמובן שיענו עבור רווחת המשפחה ולכן נקבע:

"ככל שצדדים רוצים להיכנס למסגרת של נישואין ולקבוע הסדר אחר ביניהם, עליהם להסכים על כך מפורשות. במסגרת אותו "הסכם מכללא", כך נראה, אין זה סביר לומר שבן-זוג אחד הסכים לוותר מעצמו ולסייע בפיתוח כושר ההשתכרות של בן-הזוג האחר, מבלי שהובטח לו ליהנות מכך במקרה של גירושין."

• פער ביכולת הכלכלית – כושר השתכרות שפותח במהלך תקופת הנישואין מוגבר בראי עקרון השוויון מצב בו בן הזוג התומך מקריב מעצמו אי הכללת שיוון כושר השתכרות מביא את יסוד העידר שיוון מגדרי. למעשה בן הזוג שמקריב את עצמו לא לומד ולא משכיל ועלול למצוא את עצמו במועד הגירושין עם פער השתכרות משמעותי מזה שהשכיל ולמד במהלך תקופת הנישואין על חשבונו של האחר. פער ביכולת הכלכלית גם עלול ליצור לפעמים את המחשבה כי הבן זוג שהשקיע מזמנו במטלות הבית וניהול שוטף של אורך חיי רווחת המשפחה ופחות בכושר השתכרותו, עלול להתפרש כי אינו זכאי ביחס שווה לנכסים המשותפים כמו למשל דירת המגורים "ברי כי שיפור כושר ההשתכרות של אחד מבני הזוג במהלך הנישואין עשוי ליצור פער מבחינת היכולת הכלכלית של בני הזוג. מסגרת הנישואין, על דרך הכלל, היא מסגרת שוויונית. בני הזוג פועלים יחד כשווים, במאמץ משותף. שוויון זה, לפחות בחלקו, צריך להישמר גם כאשר ניתק הקשר הזוגי. היגיון זה עמד ביסוד החלת הלכת השיתוף גם על נכסים עסקיים (ראו למשל: ע"א 3563/92 עזבון המנוח גיטלר ז"ל נ' גיטלר, פ"ד מח(5) 489, 498-496).""שפעמים רבות מקריב פוטנציאל לפיתוח קריירה לטובת גידול הילדים וביצוע עבודות הבית, ימצא עצמו בדיעבד עם חלק קטן יותר מהנכס"

• "זכות" פגיעה באוטונומיה – למעשה בן הזוג המפרנס עלו למצוא עצמו תחת הכרח להתמיד בעבודתו כדי לפרוע את חובו. הפסיקה קבע כי אין הדבר נכון. מדובר למשל במקרים בהם בן הזוג מתחייב בעסקה עתידית (אולי מניות עתידיות למשל). אין מדובר בהגבלת חופש או גריעת זכות בן הזוג לפרוש לגמלאות אלא מעט מפירות שצבר במהלך תקופת הנישואין. בני זוג יכולים להגדיר לעצמם גבולות גזרה ברורים ביחס לנכסים המשותפים כך גם באשר לנכסי הקריירה לכל צד במערכת היחסים זכויות משלו. "לצד זאת, חשוב להדגיש כי הלכת השיתוף מעניקה גם משקל לאוטונומיה של כל אחד מבני הזוג, ובתוך כך אינה שוללת את יכולתם לקבוע תנאים בהסכם ממון באשר למשטר הרכושי שיחול בעניינם" "מי שמתחייב לעבוד בעתיד למשך זמן מה, בעבור מי שיממן את לימודיו. בבחירתו זו אין בהכרח משום פגיעה פסולה בחירותו. כך גם מי שבוחר להקים משפחה ונוטל על עצמו אחריות. אכן, החלת הלכת השיתוף לא באה לגרוע מזכותו של בן-הזוג לפרוש לגמלאות או להסב את מקצועו כפי בחירתו. היא באה להקנות לבן הזוג האחר מקצת מפירותיה של התועלת הכלכלית שהופקה במסגרת הנישואין." כישרון אישי – האומנם מפיק תועלת לבן הזוג אבל אין הוא מצליח להגיע להישגים אלו ללא תמיכת בן הזוג השני. בן הזוג השני לא יזכה על פי הלכת השיתוף בפירות לאחר מועד הקרע, כמו גם שלא יזכה בזכות רוחנית של בן הזוג.

• עקרון הצדק – ביהמ"ש בשיקוליו לאזן את נכסי הקריירה בוחן את שיקולי הצדק בראי הסתכלות רוחבית על מהלך התנהלות חייהם של הצדדים. ובוחן שיקולי צדק נוספים שאינם כלולים בחקיקה, סעיף 8 נתון לפרשנות ונותן שיקול דעת  רחב לביהמ"ש בנסיבות מיוחדות לפרק את הלכת השיתוף לגורמים על מנת ליצוק צדק. בכל מקרה לגופו.

חוק יחסי ממון-איך מפרקים בפועל נכסי קריירה מהו התהליך?

1. יש לבחון את הפער שנוצר בין הצדדים ולאזן אותו בכסף או בשוויו.
2. יש לגרוע מן הפער, כלומר להפחית בעת איזון המשאבים את הכישרון האישי (טבעות של האדם מן המשאבים שנוצרו יחדיו, קרי מאמץ משותף של בני הזוג יחדיו.
3. כך גם יש לגרוע את כושר ההשתכרות של בן הזוג שצבר מלפני תקופת הנישואין.
4. יש לשים לב כמובן שאין אנו עוסקים בנכסים עתידים כלומר כושר השתכרות עתידי.

• לנכסי קריירה גורמים משתנים רבים – לכן אין ההלכה פסוקה בעניין, לא ניתן לקבוע הסדר ספציפי לפיכך במקרה של נכסי קריירה בתי המשפט יעדיפו לדון כל מקרה לגופו. "טוב לה להלכה שתתפתח עקב בצד אגודל. אין דומה המקרה של בני זוג שהתגרשו מספר שנים לאחר שנשאו למקרה של שניים שהתגרשו כעבור שני עשורים. אין דומה המקרה של בני זוג שפיתחו לעצמם קריירה במקביל, למקרה של בן זוג שוויתר על התפתחותו המקצועית על-מנת לאפשר לשותפו-לחיים לקדם את כושר השתכרותו לרווחת המשפחה. אין ספק, כי הערכה אקטוארית של שווי "נכסי הקריירה", אשר נצברו על-ידי בני הזוג במהלך הנישואין, עלולה להיות קשה ואף בלתי-אפשרית. היו מי שסברו כי הקושי בהערכה זו מצדיק את שלילת ההכרה ב"נכסי הקריירה" כ"נכס" מנכסי בני-הזוג (ליפשיץ במאמרו הנ"ל, בעמ' 734). אנו איננו סבורים כך. בירור הפער בכושר ההשתכרות שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין מבוסס תכופות על אמדן והשערה המביאים בחשבון מודדים רלבנטיים. אין זה מדע מדוייק."

חוק יחסי ממון איזון נכסי קריירה ומוניטין עקרונות מן הספרות המשפטית

 

1. כושר השתכרות עתידי כנכס בר חלוקה- נשים לעיתים קרובות נוטלות על עצמן את התפקיד הביתי ובעצם משלמות מחיר ויתור מסוים על פיתוחן העצמי. בעקבות זאת אין מחלוקת כי עדיין קיימים פערים משמעותיים ההון העצמי בין בני זוג. ברוב המקרים הגבר מצליח לנהל חיי משפחה ולהגדיל את הונו, השכלתו ובעצם להתפתח ולצמוח תוך כדי תקופת הנישואין. בעניין זה כותב שחר ליפשיץ' : "חשבו, למשל, על מקרים של רופאים, שבניית כושר ההשתכרות שלהם נמשכת תקופה ארוכה והיא דורשת השקעה אינטנסיבית בלימודים ובעבודה. מכיוון שכך, במקרים רבים הם נזקקים לסיוע משמעותי של בן זוג ביתי. חשבו בהקשר הישראלי על איש צבא בכיר, שבמשך הקריירה הצבאית שלו בן זוגו לוקח אחריות כמעט מלאה על גידול הילדים, ונוסף על כך הוא נאלץ לשנות את מקום מגוריו בהתאם למגוריו של איש הצבא. לאחר שחרורו של איש הצבא הבכיר בני הזוג מתגרשים, והמוניטין האישי שצבא איש הצבא והידע המקצועי שלו מאפשרים לו לפצוח בקריירה שניה כמנכ"ל בחברה ממשלתית או כיועץ לחברה ביטחונית. על פי המשטר המשפטי הקיים, בני הזוג יתחלקו בנכסים שנצברו במשך השירות הצבאי, אך בן הזוג הביתי – במקרים רבים נאלץ לוותר על קרירה עצמאית – לא יחלוק עם בן זוגו את הכנסותיו מתפקידיו החדשים, שאין ספק כי נצברו על סמך המוניטין שרכש בזמן שירותו הצבאי".
2. גם כאן פערים משמעותיים מוזכר – מחקרים מוכחים כי אי חלוקת כושר השתכרות מוליכה לפערים משמעותיים במצבם הכלכלי של הנשים והגברים לאחר הגירושין. עקרון השוויון תומך בחלוקת כושר השתכרות ואל נכסי העתיד שנצברו במהלך הנישואין נחשבים כנכסי בני הזוג ונחשב לתפיסה המודרנית של נישואים משותפים. שותפות זה שם המשחק. מדובר בצורך ממשי של הקרבת קריירה מצד אחד מבני הזוג.
3. פתרון ע"פ הפסיקה – תפיסה רחבה יותר למונח "נכס" – מה שמזכיר לנו את המתווה הנורמטיבי של פירות והשבחתם ביחס לאיזון המשאבים.

נושא	תוכן
חיי נישואין לזמן קצר בלבד	בתי המשפט דורשים החזר של חלק מהשקעת בן הזוג.
פגיעה באוטונומיה – (כפי שהוזכר בפסיקה)	בתי המשפט בישראל חוששים מ"שעבוד אישי" של בן הזוג החיצוני ועל כן ההכרה בנכס עתידי של כושר השתכרות קשה לפיצוח.

 

חוק יחסי ממון איזון משאבים ונכסי קריירה מהן המגמות בפסקי הדין 

4. ראשית, למרות הסירוב לחלק את כושר ההשתכרות כנכס קונבנציונלי, יש כמה פסקי דין אשר נוטים להתחשב בהון האנושי של בן הזוג הפעיל לבין בן הזוג הביתי ובצרכים של כל אחד מהצדדים לאחר הגירושים. למעשה בתי המשפט נותנים לבן הזוג הביתי כלים נרחבים יותר לאחר הגירושים. כדי לפצות אותם על פערי ההשתכרות מקנים לבן הזוג הביתי בחלק גדול יותר ברכוש הממשי (דירת המגורים) .
5. שנית, בנישואים קצרים יחסית בתי המשפט דורשים החזר של לפחות חלק קטן מהשקעת בן הזוג.
6. תשלומי פיצויים (עתיים ו/או חד פעמי) או תשלומי מזונות – חובת המזונות הורחבה בפסיקה וכללה בתוכה גם את פערי ההשתכרות. או למשל נקבע פיצוי משתלם לבן הזוג הביתי בסכום חד פעמי מהוון או בתשלומים עתיים ממושכים הכל ע"פ הנסיבות מקרה.
7. פגיעה באוטונומיה – (כפי שהוזכר בפסיקה) – בתי המשפט בישראל חוששים מ"שעבוד אישי" של בן הזוג החיצוני ועל כן ההכרה בנכס עתידי של כושר השתכרות קשה לפיצוח.
8. גם הלכת השיתוף הופיעה בספרות – יש להתייחס לזה כאל נכס "מעורב" הכולל בתוכו כישרון אישי פרטי לצד טיפוח משותף במהלך הנישואין.

נושא	תוכן
שינויים במשפט המערבי	המאמר מדבר על שינויים במשפט המערבי, המתמקדים בשיקול האשם בהגנת נכסי הזוג החלש כלכלית.
השוויון והמשפט הרבני	המאמר מדגיש את הצורך ליצור עמדה ברורה ואחידה בנוגע לשוויון בין בני הזוג, כשנמצאים בשוני בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט המערביים בהחלטות הנוגעות לנכסי עתיד וחלוקתם.

 

עקרון סעיף 8 לחוק יחסי ממון "נסיבות מיוחדת" – שיקולי אשם – בפסיקה

ישראל נכנסה בשנים האחרונות לפיתוח המשפט המערבי בו מוצאים מהקשר את שיקולי האשם בעת בוחנים את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג, כלומר גם במידה ואחד מבני הזוג בגד ו/או סיכל את מערכת היחסים בדרך כזו או אחרת, לא נמנע ממנו לקבל באופן שווה את איזון המשאבים. "בית המשפט העליון כבר קבע בשורה של פסקי דין שאין קשר בין התנהגות בכך הצטרפה מדינת ישראל למדינות רבות 25 מוסרנית לבין אופי חלוקת הרכוש. במערב. קליפורניה הייתה המדינה הראשונה בארצות-הברית שהטמיעה בחוקיה, בשנת ,1969 את הכלל של היעדר אשם בפירוק הנישואין. לקראת אמצע שנות ה80- יתר מדינות ארצות-הברית הוסיפו חוקים הקובעים כי אין להעניש בני זוג ולפגוע ברכושו בשל אשם בפירוק הנישואין." במאמרים רבים צויין כי קיימת סכנה שבית הדין הרבני מפתח עבור עצמו הליכי פסיקה חדשים ומנוגדים לפסיקות ביהמ"ש העליון בכל הנוגע לחלוקת נכסים, אם כך, שלא נדבר על נכסי קריירה. בתי הדין הרבניים שוללים מהגורם האשם את זכויותיו הקנייניות אפילו בדירות מגורים. ולכן ניתן לראות כי האיזון שמתבצע בבתי דין רבניים אינו שוויני ובטח שלא שם דגש על פערי הכוחות שנוצרים. אך יש לשים לב שהכל הוא תלוי נסיבות.

 

חוק יחסי ממון איזון משאבים בית הדין הרבני

למעשה בתי הדין הרבניים כחלק מ"שיטת" חלוקת הנכסים שלהם קובעים שיתופיות מוחלשת כמו למשל קביעה כי מועד הקרע בין הצדדים הינו מיום הבגידה, כלומר חלוקת הנכסים תעשה ע"פ יום הבגידה ולא לפי מועד פרידת הצדדים, מה שגורם לצד השני להפסיד לכאורה תקופת זמן לא מבוטל במקרים מסוימים.

"בעשור האחרון רווחת הדעה שראוי לעגן את הגנת בן הזוג החלש כלכלית על פי תפיסת עולם שמטרתה היא קידום שוויון בין בני הזוג באמצעות הכרה בנכסי עתיד "נכסי קריירה", "מוניטין אישי" או "כושר השתכרות". נכסי עתיד הם כל נכס הקשור להון האנושי של בני הזוג, כגון תואר אקדמי, רישיון, ניסיון מקצועי, וכל גורם אחר המתייחס לפוטניצאל הכנסה העתידי של אחד מבני הזוג. קידום השוויון בין בני הזוג."

"כיוון שאין אחידות בנוגע להגדרתן, ואין עקרונות מנחים חד משמעיים בנוגע לטיבן וטבען של נסיבות אלה, רצוי שהמחוקק יבהיר היטב מה הן הנסיבות הללו. כן נדרשת עוד הבהרה, ומוטב שתהא אף היא בחקיקה הנוגעת לעוד היבטים של הפעלת שיקול דעתו של בית המשפט, בסעיף 8 לחוק, בנוגע לחלוקת רכוש בני הזוג לפי יחס אחר שייקבע בהתחשב בין השאר  "בנכסי עתידיי", כגון, מוניטין, האישי וכל "נכסי הקריירה" של בני הזוג, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג".

חוק יחסי ממון מתי כדאי מומלץ לפנות לעורך דין לענייני גירושין?

ההמלצה החשובה ביותר היא שעוד הרבה לפני הליכה לגישור מומלץ מאוד שתפנו למשרדו של עורך דין לענייני גירושין על מנת לקבל בוחן מציאות משפטי של מצבכם. תפקידם של מגשרים הוא חשוב מאוד ואולם לא תמיד כל המגשרים בקיאים בפסיקה וגם כאשר אנחנו בוחרים להתפשר, כדאי מראש שנדע על מה אנחנו בוחרים להתפשר.