בשנת 2008 לאחר שהאישה המשיכה בסירובה לתת גט לבעלה החליט בית הדין הרבני לתת לבעל היתר לשאת אישה אחרת על פני אשתו.
השופט קבע כי: "הנושא בו עסקינן במסגרת התביעה שבפני, נידון והוכרע על ידי בית המשפט למשפחה על מחוזותיו השונים במספר פסקי דין בודדים, אשר ברובם ככולם, הוכרה תופעת סרבנות הגט כעילת תביעה נזיקית, הנופלת בגדרי עוולת הרשלנות, ועוולת הפרת חובה חקוקה (הפרת חובה חקוקה כאמור בסעיף 287 לחוק העונשין במקרים בהם ניתנה החלטה בבית הדין הרבני המחייבת או ממליצה לבן הזוג הסרבן להעניק גט; וזאת בגין הפרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
עילת תביעה כאמור, מקנה לבן הזוג זכות לעתור לפיצוי נזיקי כנגד בן הזוג המסרב להעניק לו גט, בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהסירוב להתגרש. בהתאם לכך, נפסקו עד כה פיצויי נזיקין לנשים מסורבות גט, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה…
בחינת פסקי הדין אשר ניתנו בעניין שלפני מלמדת, כי ההכרעה בתיקים אלה והקביעה האם סרבנות הגט עולה לכדי עוולה נזיקית, תיעשה על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בנוסף יש לומר, כי אין לטעמי כל נימוק האמור לשלול תוקפן של פסיקות אלה, שנתנו עד כה במקרה של סרבנות גט מצד הבעל, בנסיבות בהן יתברר כי האישה היא המסרבת לקבל מידי בעלה את הגט, כגון המקרה שבפני, אם כי יתכן ויהיה הבדל בכל האמור לראשי הנזק ושעור הפיצוי".
הפסיקה קובעת כי בבואנו לבחון את האינטרסים הנפגעים כתוצאה מסרבנות גבר ליתן גט ואת ההצדקות למתן סעד של פיצוי נזיקי, נקל לראות כי אותם אינטרסים נמצאים נפגעים וההצדקות למתן הסעד יפות גם במקרה הפוך של סרבנות אישה לקבל גט.
במקרה שהגיע לפתח בית המשפט תבע הבעל שהיה מסורב גט למעלה ממליון שקלים מאשתו בטענה של רשלנות והפרת חובה חקוקה.
תופעת סרבנות גט חרף חיוב בגט על ידי ביה"ד הרבני הוכרה בפסיקה ככזו העולה כדי עוולת רשלנות, בהתקיים היסודות המצטברים לגיבוש העוולה.
יסודות עוולת הרשלנות הם: קיומה של חובת זהירות; הפרת החובה; נזק; קשר סיבתי בין קרות הנזק להפרת חובת הזהירות.
הפסיקה קובעת כי חובת זהירות מושגית קיימת מעצם טיבו של קשר הנישואין ומערכת היחסים הקיימת בין בעל ואישה. והדברים ברורים וידועים ואיני רואה להכביר מילים בעניין זה.
עצם העובדה שבני זוג חיים בפירוד זמן רב, לא מקיים יחסי אישות למעלה מעשור כל אלה ועוד מעידים אלפי מונים כי חיי הנישואין בין הצדדים הסתיימו.
הטענה העיקרית והמוצדקת של גברים מסורבי גט הינה כי כי עצם סירוב האישה להתגרש ולציית לפסק הדין של ביה"ד הגדול, על אף שהנישואין "מתו לפני שנים רבות, פוגע קשות באוטונומיה האישית, פוגע בחירות האדם לנהל את חייו , מסכל את מימושו העצמי ופוגע ברצונותיו וביכולת הבחירה שלו. כמו כן במקרים בהם מדובר באנשים מאוכלוסייה חרדית אזי הנזק הוא כפו ומכופל בשל חוסר יכולת לקבל משרות רבניות גבוהות.
"תופעת סרבנות הגט היא קשה ומורכבת ולצערנו אינה חדשה לנו. היא כרוכה בפגיעה קשה וכואבת באישה הנותרת כבולה לנישואין שאין היא מעוניינת בהם עוד: חירותה נפגעת, כבודה ורגשותיה נפגעים וזכותה לחיי משפחה נפגעת גם היא – זכויות אלו הוכרו בשיטתנו כולן כזכויות הנהנות ממעמד חוקתי וראשון במעלה … בתוך כך נפגעת גם זכותה של האישה לאוטונומיה, זכותה של האישה להגשים עצמה כאדם חופשי, זכותה לבחור את גורלה, לכתוב את סיפור חייה – להחליט, היא ורק היא, האם ומתי יבוא על סיומו קשר נישואין שאין היא רוצה בו עוד והאם ומתי תבחר לקשור עצמה בקשר כזה בשנית".
הפתרון ההלכתי הקיים לגברים מסורבי גט הוא לתת היתר לשאת אישה שנייה. ואולם בתי המשפט קבעו כי ההיתר שניתן לאיש לשאת אישה שנייה על הנתבעת אינו מוחק או מרפא את הנזקים שנגרמו בגלל זרבנות האישה לקבל את גיטה ואינו מסיר מהאישה אשר מסרבת לתת גט את האחריות לכך.
את האחריות לגרימתם.
"היה משרד שידוכין שאמרתי חלק מן האמת שאני גרוש הציעו לי נשים רבות עקב הנתונים האישיים שיש לי בצירוף תמונה . אחרי שפגשתי אישה אחת ואמרתי לה את האמת באני בעל היתר נישואין האישה סיפרה את הנתון הזה לשדכנית והיא הפסיקה את הקשר עימי. אני התחלתי את הליך הגירושין כשהייתי בן 55 שנים והיום אני בן 62 שנים, בשנים האלה היפות שעברו לי הם לא חוזרות כבר" .
יחד עם זאת בתי המשפט בפסיקותיהם לוקחים בחשבון את העובדה שהבעל יכול לשאת אישה שנייה והאישה לא ולפיכך יש לו השפעה ממתנת על גובה הנזק ובית המשפט יקח עניין זה בחשבון בקביעת גובה הנזק.
(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.
(ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני".
היסודות המצטברים להחלתה של העוולה של הפרת חובה חקוקה הם :
א. חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק.
ב. החיקוק נועד לטובתו של הניזוק.
ג. המזיק הפר חובה המוטלת עליו.
ד. ההפרה גרמה לניזוק נזק.
ה. הנזק הנגרם הוא מסוג הנזק אליו התכוון המחוקק.
"המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו – מאסר שנתיים".
" לטענת התובעת, הפר המנוח חובה החקוקה בדין בכך שהתעלם מהוראת בית הדין הרבני המחייבת אותו ליתן לה גט . אני סבור כי יש ממש בטענתה זו ….כב' הש' מנחם הכהן התחבט בפסק דינו הנ"ל האומנם הפרת סע' 287 ל ע"י סרבן גט מהווה עילה של הפרת חובה חקוקה שכן לטענתו- "ההוראה הקבועה בסעיף 287(א) לחוק העונשין, נועדה לשמור על ערכים קולקטיוויים של סדר ציבורי ושמירה על החוק, ולא להגן על האינטרסים של הפרט " לדעתי אין לקבל טיעון זה . הוראה בדין אפשר שתשרת אינטרס ציבורי אך באותה עת תשרת באופן ישיר אף את עניינו של הפרט …….הינה להבטיח מחד – קיום "מוראה של מלכות" לבל יחשוב איש כי "לית דין ולית דיין" אך מאידך נועד הוא להבטיח את אינטרס הפרט כי פסק דין בו זכה ימומש ובכלל זה אינטרס אישה כי בעלה יתן לה גיטה כפי שחויב . ועדיין עלינו לשאול – האם התכוון המחוקק בהוראת סע' 287 לחוק העונשין למנוע את אותו נזק הנגרם למסורבת גט ? – אף לשאלה זו יש להשיב בחיוב . שהרי מעת שמצאנו שתכלית הסע' אינה אך ורק לשמור על האינטרס הציבורי אלא אף על עניינם של פרטים שונים הרי שתכליתו למנוע מהם הנזקים שאפשר שיגרמו להם מהפרה זו ". (ההדגשות בקו שלי-א.כ)
למידע נוסף ולייעוץ על ידי עורך דין הסכם גירושין בנושא, פנו לכותבת המאמר, עו"ד ונוטריון מוסמך משרד המשפטים רחל שחר עורך דין בקריית אונו ופתח תקווה.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
