פיצוי בגין סרבנות גט לגבר

סרבנות גט לגבר

הציבור הישראלי מורגל במסורבות אשר מגישות תביעות בגין סרבנות גט ואולם הססטיסטיקה מלמדת כי קיימת גם סרבנות גט לגברים. כך למשל, באחד המקרים, בית המשפט לענייני משפחה בירושלים פסק למעלה מ400,000 ₪ שקלים למסורב גט. מדובר היה בתובע, רב צהלי בגמלאות שהגיש בשנת 2003 תביעת גירושין ובשנת 2006 לאחר דיונים רבים קבע בית הדין כי על הצדדים להתגרש בהקדם.

תוכן עניינים

בשנת 2008 לאחר שהאישה המשיכה בסירובה לתת גט לבעלה החליט בית הדין הרבני לתת לבעל היתר לשאת אישה אחרת על פני אשתו.

השופט קבע כי: "הנושא בו עסקינן במסגרת התביעה שבפני, נידון והוכרע על ידי בית המשפט למשפחה על מחוזותיו השונים במספר פסקי דין בודדים, אשר ברובם ככולם, הוכרה תופעת סרבנות הגט כעילת תביעה נזיקית, הנופלת בגדרי עוולת הרשלנות, ועוולת הפרת חובה חקוקה (הפרת חובה חקוקה כאמור בסעיף 287 לחוק העונשין במקרים בהם ניתנה החלטה בבית הדין הרבני המחייבת או ממליצה לבן הזוג הסרבן להעניק גט; וזאת בגין הפרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

עילת תביעה כאמור, מקנה לבן הזוג זכות לעתור לפיצוי נזיקי כנגד בן הזוג המסרב להעניק לו גט, בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהסירוב להתגרש. בהתאם לכך, נפסקו עד כה פיצויי נזיקין לנשים מסורבות גט, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה…בחינת פסקי הדין אשר ניתנו בעניין שלפני מלמדת, כי ההכרעה בתיקים אלה והקביעה האם סרבנות הגט עולה לכדי עוולה נזיקית, תיעשה על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בנוסף יש לומר, כי אין לטעמי כל נימוק האמור לשלול תוקפן של פסיקות אלה, שנתנו עד כה במקרה של סרבנות גט מצד הבעל, בנסיבות בהן יתברר כי האישה היא המסרבת לקבל מידי בעלה את הגט, כגון המקרה שבפני, אם כי יתכן ויהיה הבדל בכל האמור לראשי הנזק ושעור הפיצוי".

סרבנות גט מצד האישה האם מגיע לגבר פיצויים? בהחלט כן

הפסיקה קובעת כי בבואנו לבחון את האינטרסים הנפגעים כתוצאה מסרבנות גבר ליתן גט ואת ההצדקות למתן סעד של פיצוי נזיקי, נקל לראות כי אותם אינטרסים נמצאים נפגעים וההצדקות למתן הסעד יפות גם במקרה הפוך של סרבנות אישה לקבל גט.

  1. במקרה שהגיע לפתח בית המשפט תבע הבעל שהיה מסורב גט למעלה ממליון שקלים מאשתו בטענה של רשלנות והפרת חובה חקוקה.

תופעת סרבנות גט חרף חיוב בגט על ידי ביה"ד הרבני  הוכרה בפסיקה ככזו העולה כדי עוולת רשלנות, בהתקיים היסודות המצטברים לגיבוש העוולה.

מהם יסודות הרשלנות בתביעה לסרבנות גט?

יסודות עוולת הרשלנות הם: קיומה של חובת זהירות; הפרת החובה; נזק; קשר סיבתי בין קרות הנזק להפרת חובת הזהירות.

 

הפסיקה קובעת כי חובת זהירות מושגית קיימת מעצם טיבו של קשר הנישואין ומערכת היחסים הקיימת בין בעל ואישה. והדברים ברורים וידועים ואיני רואה להכביר מילים בעניין זה.

  • עצם העובדה שבני זוג חיים בפירוד זמן רב, לא מקיים יחסי אישות למעלה מעשור כל אלה ועוד מעידים אלפי מונים כי חיי הנישואין בין הצדדים הסתיימו.

מה הנזק שנגרם כתוצאה מסרבנות גט לגבר?

הטענה העיקרית והמוצדקת של גברים מסורבי גט הינה כי  כי עצם סירוב האישה להתגרש ולציית לפסק הדין של ביה"ד הגדול, על אף שהנישואין "מתו לפני שנים רבות,  פוגע קשות באוטונומיה האישית, פוגע בחירות האדם לנהל את חייו , מסכל את מימושו העצמי ופוגע ברצונותיו וביכולת הבחירה שלו.  כמו כן במקרים בהם מדובר באנשים מאוכלוסייה חרדית אזי הנזק הוא כפו ומכופל בשל חוסר יכולת לקבל משרות רבניות גבוהות.

  • 3.  "נזק" מוגדר בסע' 2 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] כ-: " אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה".
  • בפסיקה נקבע כי גם אינטרסים בלתי מוחשיים ונזקים בלתי ממונים דוגמת פגיעה נפשית, צער וסבל  נכללים בהגדרת "נזק" לפי הסע' הנ"ל.  בעקבות הלכות אלה הכירו בתי המשפט לענייני. גם בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הביע עמדתו בנושא באומרו:

"תופעת סרבנות הגט היא קשה ומורכבת ולצערנו אינה חדשה לנו. היא כרוכה בפגיעה קשה וכואבת באישה הנותרת כבולה לנישואין שאין היא מעוניינת בהם עוד: חירותה נפגעת, כבודה ורגשותיה נפגעים וזכותה לחיי משפחה נפגעת גם היא – זכויות אלו הוכרו בשיטתנו כולן כזכויות הנהנות ממעמד חוקתי וראשון במעלה … בתוך כך נפגעת גם זכותה של האישה לאוטונומיה, זכותה של האישה להגשים עצמה כאדם חופשי, זכותה לבחור את גורלה, לכתוב את סיפור חייה – להחליט, היא ורק היא, האם ומתי יבוא על סיומו קשר נישואין שאין היא רוצה בו עוד והאם ומתי תבחר לקשור עצמה בקשר כזה בשנית".

סרבנות גט-היתר לתת אישה אחרת

הפתרון ההלכתי הקיים לגברים מסורבי גט הוא לתת היתר לשאת אישה שנייה. ואולם בתי המשפט קבעו כי ההיתר שניתן לאיש לשאת אישה שנייה על הנתבעת אינו מוחק או מרפא את הנזקים שנגרמו בגלל זרבנות האישה לקבל את גיטה  ואינו מסיר מהאישה אשר מסרבת לתת גט את האחריות לכך.

 את האחריות לגרימתם.

  • בנוסף הטענה העיקרית של מסורבי הגט היא  שאף לאחר היתר הנישואין הוא מתקשה למצוא בת זוג הואיל ונשים נרתעות מלהשתדך עימו  מאחר שהוא  נשוי עדיין לאישה אחרת. באחת מהתביעות העיד אחד הגברים כדלקמן:

"היה משרד שידוכין שאמרתי חלק מן האמת שאני גרוש הציעו לי נשים רבות עקב הנתונים האישיים שיש לי בצירוף תמונה . אחרי שפגשתי אישה אחת ואמרתי לה את האמת באני בעל היתר נישואין האישה סיפרה את הנתון הזה לשדכנית והיא הפסיקה את הקשר עימי. אני התחלתי את הליך הגירושין כשהייתי בן 55 שנים והיום אני בן 62 שנים, בשנים האלה  היפות שעברו לי הם לא חוזרות כבר" .

יחד עם זאת בתי המשפט בפסיקותיהם לוקחים בחשבון את העובדה שהבעל יכול לשאת אישה שנייה והאישה לא ולפיכך יש לו השפעה ממתנת על גובה הנזק ובית המשפט יקח עניין זה בחשבון בקביעת גובה הנזק.

סרבנות גט הפרת חובה חקוקה

 "(א)  מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.

(ב)   לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני".

היסודות המצטברים להחלתה של העוולה של הפרת חובה חקוקה הם :
א. חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק.
ב. החיקוק נועד לטובתו של הניזוק.
ג. המזיק הפר חובה המוטלת עליו.
ד. ההפרה גרמה לניזוק נזק.
ה. הנזק הנגרם הוא מסוג הנזק אליו התכוון המחוקק.

 

סרבנות גט עבירה פלילית

  • חוק העונשין קובע כדלקמן:  

"המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו – מאסר שנתיים".

  • בכלל "בית משפט"  נכלל גם בית הדין הרבני.
  • בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה עד כה בתביעות נזיקיות בגין סרבנות גט ניתן לזהות שתי גישות באשר לשאלה האם סירוב לציית לפסק דין של ביה"ד הרבני המטיל חיוב בגט חוסה בצילה של הוראת ס' 63 לפקודת הנזיקין. ראשון בעניין זה היה  כב' השופט הכהן אשר הביע ספק בפסק דינו אם הוראת ס' 287 נועדה להגן על האינטרס של הפרט.
  1. עמדה אחרת הביע כב' השופט ויצמן בפסק דין פלונית נ' עזבון המנוח פלוני ז"ל, [פורסם בנבו] תק-מש 2006(2), 98 :

" לטענת התובעת, הפר המנוח חובה החקוקה בדין בכך שהתעלם מהוראת בית הדין הרבני המחייבת אותו ליתן לה גט . אני סבור כי יש ממש בטענתה זו ….כב' הש' מנחם הכהן התחבט בפסק דינו הנ"ל האומנם הפרת סע' 287 ל ע"י סרבן גט מהווה עילה של הפרת חובה חקוקה שכן לטענתו- "ההוראה הקבועה בסעיף 287(א) לחוק העונשין, נועדה לשמור על ערכים קולקטיוויים של סדר ציבורי ושמירה על החוק, ולא להגן על האינטרסים של הפרט " לדעתי אין לקבל טיעון זה . הוראה בדין אפשר שתשרת אינטרס ציבורי אך באותה עת תשרת באופן ישיר אף את עניינו של הפרט …….הינה להבטיח מחד – קיום "מוראה של מלכות" לבל יחשוב איש כי "לית דין ולית דיין" אך מאידך נועד הוא להבטיח את אינטרס הפרט כי פסק דין בו זכה ימומש ובכלל זה אינטרס אישה כי בעלה יתן לה גיטה כפי שחויב . ועדיין עלינו לשאול – האם התכוון המחוקק בהוראת סע'  287 לחוק העונשין למנוע את אותו נזק הנגרם למסורבת גט ? – אף לשאלה זו יש להשיב בחיוב . שהרי מעת שמצאנו שתכלית הסע' אינה אך ורק לשמור על האינטרס הציבורי אלא אף על עניינם של פרטים שונים הרי שתכליתו למנוע מהם הנזקים שאפשר שיגרמו להם מהפרה זו ". (ההדגשות בקו שלי-א.כ)

סרבנות גט מנוגדת לחוקי יסוד במדינת ישראל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

  1. באחד מפסקי הדין טען התובע כי הנתבעת מפרה את הוראת החובה החקוקה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו בכך שכבודו וחירותו נפגעים "פגיעה אנושה" כלשונו בשל כך שבמשך שנים הוא מבקש להשתחרר מעגינותו הקשה אולם אינו מצליח לעשות כן בעטיה של האישה.
  2. גם בהקשר לאפשרות לתבוע על הפרת חובה חקוקה בהקשר עם חוק יסוד זה קיימות מספר גישות בפסיקה הקיימת.  עמיתי כב' השופט הכהן בפסק דינו הנזכר לעיל סבר כי הגם שסרבנות גט מהווה פגיעה בערכים המוגנים בחוק יסוד כבוד האדם בכללם כבוד, חופש בחירה, אוטונומיה עצמית, זכות למימוש עצמי והזכות להינשא ולהוליד ילדים, אין מקום לחייב הצד הסרבן בפיצויים בשל הפרת החובה החקוקה של חוק זה שעה שמדובר במישור היחסים שבין פרטים להבדיל מיחסי פרט-שלטון. עם זאת הוסיף חברי כי: " הזכויות המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו יכולות לשמש כלי מכוון ומנחה בפרשנות וניתוח העוולות הקיימות." .
  1. אכן נראה לי כי התנהגות הנתבעת כלפי התובע פוגעת בזכות יסוד של התובע- פגיעה באוטונומיה, החירות לנהל את חייו באופן שיחפוץ לבחור בת זוג ולהתנתק מקשר שהוא אינו חפץ בו ובעניין זה מצטרף אני לעמדת עמיתיי כב' השופט גרינברגר וכב' השופטת קיציס ,כי ניתן לתבוע בגין עוולת הפרת החובה החקוקה בחוק היסוד הנ"ל גם כאשר התביעה עניינה פגיעה של הפרט בפרט אחר. 

קביעת  גובה הפיצוי בגין סרבנות גט והיקפו

  1. באחד מפסקי הדין פסקו 300,000 ₪ פיצוי גלובאלי וכן בנוסף נפסקו פיצויים מוגברים בסך 100,000 ₪ וזאת כדי להביע את החומרה שבה רואה בית המשפט התנהגות מעוולת מעין זו ולצורך לבערה .
  2. כמו כן חוייבה האישה שסירבה לתת גט בפיצוי בגין נזק נמשך-עתידי כל עוד תמשיך הנתבעת לעמוד במריה ותסרב לקבל את גיטה על סך של 4000 ₪ לכל חודש שהגט לא ניתן בו.

רחל רייצ'ל שחר ושות' – עורכי דין ונוטריון (2004) מומחים במתן פתרונות לסוגיות גירושין. המשרד מעסיק עורכי דין ונוטריונים בעלי ניסיון מעשי של עשרות שנים ומספק פתרונות יצירתיים ותוצאות יוצאות דופן.

0
כל הפתרונות במקום אחד
0
שנות ייצוג משפטי
% 0
נצחונות בתיקים
% 0
שקט נפשי
+ 0
לקוחות מרוצים
צרו קשר לקבלת ייעוץ ללא עלות

משרדנו סייע למאות לקוחות לחסוך מאות אלפי ש"ח לאורך השנים בייעוץ אסטרטגי נכון של הליכי תביעות בתוך המשפחה

פנה/י וקבל/י תשובה מקצועית לכל סוגיה לגבי עו"ד דיני משפחה צוואות

* פנייתך תטופל במהירות 050-6914314

עו"ד לענייני משפחה הסדרי ראייה