כמו למשל: יהודי הנשוי לנוצרייה מוסלמי הנשוי ליהודייה נוצרי הנשוי למוסלמית יהודי הנשוי לבת דת ההינדית או למשל דוגמא אחרת יהודייה הנשואה לבן הדת הבודהיסטית. בנוסף נדרש שאחד התנאים הבאים יתקיימו:
לאחר הגשת תובענה להתרת נישואים לבית המשפט לענייני משפחה, יש לברר תחילה במסגרת בית הדין של העדה הדתית אליה משתייך כל אחד מבני הזוג, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי אותה דת (ברור שאם בני הזוג בני דתות מוכרות שונות, תישלח פנייה לכל אחד מראשי הדת הנוגעים בדבר. כך למשל אם הבעל יהודי והאישה מוסלמת תישלח פנייה גם לבית הדין הרבני וגם לבית הדין השרעי).
בתוך 3 חודשים ממועד הפנייה ייתן ראש בית הדין הדתי את החלטתו בדבר השאלה האם יש צורך בגירושין על פי אותה דת.
אם ראש בית הדין הדתי קבע כי יש צורך בגירושין על-פי הדין הדתי – לבית הדין הדתי יהיו כל הסמכויות הנלוות המוענקות לו בחוק לצורך ביצוע הגירושין.
לעניין זה מוענקות לבית הדין הדתי סמכויות רחבות ובתוכן הסמכות לעכב יציאה מהארץ או להחזיק רישיון נהיגה, הסמכות למנוע מאדם לעסוק בעיסוק המחייב רישיון, במקרה שיש החלטה למתן גט והאיש אינו מקיים אותה, או הסמכות לעצור אדם שהוזמן לדיון ולא התייצב ולהוציא כנגדו צו הבאה.
יחד עם זאת, במקרים שבהם ראש בית הדין הדת אליו פנו החליט כי אין צורך בגירושין על-פי הדין הדתי – הליך התרת הנישואין יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.
אם בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בהתרת הנישואין של בני הזוג, בית המשפט ידון בהתרת הנישואים בהתאם לחוקים אשר חלים במקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג.
לעומת זאת אם בני הזוג אינם גרים באותה דמינה ידון בית המשפט בהתרת הנישואים בהתאם לחוק החל באותה מדינה בה התגוררו לאחרונה יחד.
כך לדוגמא אם בני הזוג התגוררו לאחרונה באוקראינה הרי שהחוק באוקראינה קובע שמספיק חצי שנה של חיים בנפרד וכך יקבע בית המשפט.
מקרה דומה התרחש בפסק הדין אשר מצורף בתחתית המאמר.
אם אף אחת מהאפשרויות לא רלבנטיות ידון בית המשפט על-פי הדין שחל במקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי שייראה לבית המשפט צודק בנסיבות העניין.
כאשר לא מוכחת השתייכות אחד הצדדים לעדה ספציפית, הרי שיחולו על התובע כחסר דת, עקרונות אזרחיים הנוגעים להתרת נישואין, כפי שנקבע בהלכה פסוקה על ידי בית המשפט העליון, לפיה במסגרת עילות הגירושין, בדין האזרחי החל במדינת ישראל נכללים הן עקרונות של ערכי המשפחה ומוסד הנישואין מחד, והן עקרונות חוקי היסוד במדינת ישראל, מאידך.
בכלל חוקי היסוד, מצויים ערכי כבוד האדם וחרותו. עילת הגירושין האזרחית מקורה בתשתית מערכת היחסים ומציאות החיים השוררת בפועל בין בני הזוג. כאשר התפרקות והרס חיי הנישואין הם עילת גירושין כשלעצמה. בתי המשפט לענייני משפחה נוטים להכיר בעצם פרידת הצדדים כעילה להתרת נישואים.
כאשר העובדות בפועל, מעידות בעד עצמן על התפרקות חיי הנישואין, ופרק הזמן הממושך בו חיים בני הזוג בנפרד, מוליכים למסקנה כי אין סיכוי של ממש לשיקום יחסי הצדדים, בית המשפט יקבל את התביעה להתרת נישואין גם ללא הסכמת הצד האחר.
מדבריו של התובע עולה, כי יש לו חיים עצמאיים וכי אין סיכוי להמשך היחסים עם הנתבעת. התובע טען בסיכומיו כי:
"חל קרע אשר אינו ניתן לאיחוי בין אם זה בעטיו של המבקש ובין אם זה בעטיה שלה, התוצאה שהיא המבחן להתרת הנישואין, היא זהה: הצדדים אינם מקיימים יחסים זוגיים ואין כל סיכוי כי יקיימו יחסים שכאלו…"
נוכח מציאות החיים המאפיינת את חייהם של הצדדים המצויים בנישואין נטולי שיתופיות בעליל, בלשון המעטה, וליתר דיוק, נישואין אשר בפועל התפרקו והתרוקנו מתוכן, יהיה זה אף רצוי, הכרחי ונחוץ להביא לכדי סיום מערכת נישואין שכזו.
לעניין זה, ראו דברי כב' השופט (נשיא בית המשפט העליון כתוארו דאז) אהרון ברק פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי ת"א ואח' (פורסם בנבו 21.11.06):
"באופן עקרוני, ראויה לטעמנו התפיסה כי לאחר קריסת מערכת היחסים הזוגית, יש לאפשר לבני הזוג להשתחרר מכבליה של מסגרת נישואין כושלת. יש לאפשר למי שחי זמן רב בנפרד מבן או בת זוגו, לאחר שיחסיהם התמוטטו, לצאת ממסגרת הנישואין".
וכן בהמשך פסק הדין דלעיל:
"בסופו של יום, ההגנה על מוסד הנישואין לא תבוא בדרך של כבילת בני הזוג לקשר נישואין שהתפרק בפועל. בצדק ציין השופט קיסטר כי "הגישה המודרנית מבוססת על כך שאם נישואין של זוג מסוים התפוררו למעשה, יש לתת לכל אחד מהם אשר ירצה בכך, להתחתן שנית כדת וכדין ולהקים משפחה. אמנם על בתי-המשפט ומוסדות ציבור לדאוג ליציבות המשפחה, אבל כאשר אין אפשרות לכך, אין לעגן אחד מבני-הזוג או את שניהם" דברים אלה, שנפסקו לעניין נישואין כדת משה וישראל, חלים גם לעניין נישואין אזרחיים. לא הנישואין האזרחיים מביאים לתביעת הגירושין אלא קשר הנישואין שנפגע, הוא המביא לתביעת הגירושין. על-פי רוב, סירוב להעניק סעד של גירושין אינו מאחה את הקרע בין בני הזוג. יש לאפשר התנתקות מקשרים הרוסים. יש לראות ב"קרע בחיי הנישואין בלתי ניתן לאיחוי" כמצב בו הנישואין הגיעו לסיומם דה-פקטו (השופטת ט' שטרסברג-כהן אין לראות עוול בגירושין לפי דרישתו של אחד מבני הזוג כאשר התא המשפחתי התפרק בפועל וחיי הנישואין התרוקנו מתוכנם."
הפירוד ארוך השנים בין בני הזוג, כאשר אחד מהצדדים אף מצוי בקשר זוגי עם ידועה בציבור, מהווים עילה להתרת נישואין, אף בהעדר הסכמת בן הזוג השני.
מדינת ישראל הצהרה אודות פרטים אישיים טופס 43א (' תקנה 343(( 1)ד אני הח"מ מצהיר בזה לאמור : . 1 פרטי התובע (המצהיר ): דת ( אם נוצרי – פרט העדה כן ציין אם הוטבלת ) שם מספר דרכון מספר זהות דת הורים והורי הורים (אם נוצרי – פרט העדה) ב אב הורי הא הורי האם אם האם המרת את דתך ( ? סמן במקום המתאים) כן לא אם תשובתך היא כן – מלא הפרטים הבאים וצרף מסמכים התומכים בהם (אם נוצרי – פרט העדה ) תאריך המרה דת לפני המרה דת אחרי המרה בפני מי נערכה ההמרה יש לצרף כל מסמך המעיד על הדת, לרבות – ) 1 )לגבי תובע חסר דת – תצהיר מצד אדם נוסף המכיר את התובע היטב ויכול להעיד על עובדות רלוונטיות להשתייכות הדתית, כגון: האם עבר אי פעם טקס המשייכו לעדה דתית כלשהי ואם כן, לאיזו, מה היתה דתם של הוריו והורי הוריו וכדומה ; ) 2 )לגבי תובע נוצרי – תעודת הטבלה ואם אינו יכול להמציא תעודת ההטבלה – תצהיר מצד אדם נוסף המכיר את התובע היטב ויכול להעיד על עובדות רלוונטיות להשתייכות הדתית, לרבות ההטבלה: אם נערכה, מקום עריכת ההטבלה ומי ערך את ההטבלה ; ) 3 )לגבי תובע נוצרי-יווני קתולי – אישור שהתובע רשום בספר הכנסייה היוונ -ית קתולית בישראל ; ) 4 )תעודת המרת דת לפי פקודת העדה הדתית (המרה). . 2 פרטי בן הזוג/הנתבע דת ( אם נוצרי – פרט העדה כן ציין אם הוטבלת ) שם מספר דרכון מספר זהות דת הורים והורי הורים (אם נוצרי – פרט העדה) אב הורי האב הורי האם אם האם המרת את דתך ( ? סמן במקום המתאים) כן לא אם תשובתך היא כן – מלא הפרטים הבאים וצרף מסמכים התומכים בהם (אם נוצרי – פרט העדה ) תאריך המרה דת לפני המרה בפני מי נערכה ההמרה דת אחרי המרה . 3 פרטי הנישואין האם נערך טקס דתי ? אם כן – ציין פרטי הטקס (עדים וכו )' תאריך בפני מי נערך מקום אם התובע נוצרי לטיני-קתולי והנישואין הם נישואין אזרחיים שנערכו לפני 27 בנובמבר 1983 ,יש לצרף אישור רשמי מהכנסייה הקתולית שהתובע מעולם לא עזב את הכנסייה הקתולית (אפשר להמציא אישור זה מכנסייה קתולית בארץ שעמה מצוי התובע בקשר. תאריך ……………………………. חתימת המצהיר……………………….. אני הח"מ …………………………. מאשר בזה כי ביום ……………… הופיע/ה בפני /מר ' גב …………………………….. המוכר/ת לי אישית שזיהיתיו/ה לפי תעודת זהות מס' ………………………. ולאחר שהזהרתיו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת וכי יהיה/תהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא ייעשה/תעשה כן, אישר/ה נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתם/ה עליה בפני . תאריך …………………. חתימת מקבל התצהיר ……………………………… למילוי ע"י / מזכירות בימ"ש / עו"ד אישור אישור אישור
טופס ב43 (תקנה 343(( 1)(ב(ו אני הח"מ מצהיר בזה לאמור : ) 1 )פרטי הנתבע ( המצהיר ) שם: ………………………….. מספר זיהוי: ………………………….. מספר דרכון: ………………………….. דת [אם נוצרי, פרט את העדה וכן אם הוטבלת]: …………………………………….. דת הורים והורי הורים [אם נוצרי, פרט את העדה ]: אב …………………………………………. הורי האב ………………………………… אם ………………………………………… הורי האם ………………………………… [מחק את המיותר] האם המרת את דתך? /כן לא אם כן, יש למלא את הפרטים הבאים ולצרף מסמכים התומכים בהם [אם נוצרי, פרט את העדה ]: תאריך המרה דת לפני המרה דת אחרי המרה בפני מי נערכה ההמרה ……………………………… ………………….. ………………… ………………… ……………………………… ………………….. ………………… ………………… ……………………………… ………………….. ………………… ………………… ……………………………… ………………….. ………………… ………………… יש לצרף כל מסמך המעיד על הדת, לרבות : 1 ( )לגבי נתבע חסר דת – תצהיר מצד אדם נוסף המכיר את הנתבע היטב ויכול להעיד על עובדות רלוונטיות להשתייכות הדתית, כגון: האם עבר אי פעם טקס המשייכו לעדה דתית כלשהי ואם כן, לאיזו, מה היתה דתם של הוריו והורי הוריו וכדומה ; )2 )לגבי נתבע נוצרי – תעודת הטבלה ואם אינו יכול להמציא תעודת ההטבלה – תצהיר מצד אדם נוסף המכיר את הנתבע היטב ויכול להעיד על עובדות רלוונטיות להשתייכות הדתית, לרבות ההטבלה: אם נערכה, מקום עריכת ההטבלה ומי ערך את ההטבלה ; 3 ( )לגבי נתבע נוצרי-יווני קתולי – אישור שהנתבע רשום בספר הכנסייה היוונית-קתולית בישראל ; ) 4 )תעודת המרת דת לפי פקודת העדה הדתית (המרה ). ) 2 )פרטי הנישואין [ אם נערכו מספר טקסים, יש למלא את הפרטים לגבי כל אחד מהם ] תאריך: ………………………………………. מקום: ……………………………………….. בפני מי נערך: ………………………………. האם נערך טקס דתי? …………………….. אם כן, ציין את פרטי הטקס (עדים וכיו ב" ): ………………………………………………….. ………………………………………………………………………………………………………….. ………………………………………………………………………………………………………….. ………………………………………………………………………………………………………….. אם הנתבע נוצרי לטיני- קתולי והנישואין הם נישואין אזרחיים שנערכו לפני 27 בנובמבר1983 ,יש לצרף אישור רשמי מהכנסייה הקתולית שהנתבע מעולם לא עזב את הכנסייה הקתולית (אפשר להמציא אישור זה מכנסייה קתולית בארץ שעמה מצוי התובע בקשר ;) תאריך ……………………………. חתימת המצהיר……………………….. אני הח"מ …………………………. מאשר בזה כי ביום ……………… הופיע/ה בפני /מר ' גב …………………………….. המוכר/ת לי אישית שזיהיתיו/ה לפי תעודת זהות מס' ………………………. ולאחר שהזהרתיו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת וכי יהיה/תהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא ייעשה/תעשה כן, אישר/ה נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתם/ה עליה בפני . תאריך …………………. חתימת מקבל התצהיר ………………………………
למידע נוסף ולייעוץ על ידי עורך דין הסכם גירושין בנושא, פנו לכותבת המאמר, עו"ד ונוטריון מוסמך משרד המשפטים רחל שחר עורך דין בקריית אונו ופתח תקווה
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
