מועד הקרע הקובע לצורך איזון משאבים

מהו "מועד הקרע הקובע" לצורך איזון משאבים כיצד ייקבע?

במציאות המשפחתית הישראלית, קיימים מקרים רבים שבהם בני זוג למעשה אינם מתפקדים יותר "כבני זוג" או כתא זוגי. מקום שאין בו זוגיות, פעמים רבות לא קיים עוד שיתוף רכושי הלכה למעשה. אולם לעיתים בשל סיבות מגוונות, נוצר לא אחת פער בין מועד סיום היחסים הלכה למעשה למועד התרת הנישואין או הגירושין לפי פסק דין שיפוטי. בפער זמנים זה, בו הצדדים אינם שותפים עוד, לא למערכת יחסים זוגית ואף לא למערכת יחסים כלכלית, לא קיים כלל שיתוף ובית המשפט צריך לקבוע מהו אותו מועד שממנו ואילך כבר אין שיתוף בין הצדדים ולכן לא צריך לשתף בזכויות הפנסיוניות או בכל זכות אחרת או נכסים או השבחות של הצדדים.

תוכן עניינים

התוצאה של קביעת מועד קובע שהוא מוקדם למועד פקיעת הנישואין על פי פסק דין הינה הקדמת מועד הפסקת השיתוף או קביעת נקודת זמן מוקדמת יותר שנכון לה יוערכו הזכויות, הנכסים והמשאבים המשותפים של בני הזוג ונכון לה הם יחולקו (גם אם החלוקה בפועל נעשית בשלב מאוחר יותר). אפשרות נוספת של התייחסות לסוגיה, הינה קביעה שהצדדים הפסיקו להיות "בני זוג" במובן המהותי (להבדיל מהסטטוטורי), הלכה למעשה. פעמים רבות למועד הפירוד יש  השלכה ישירה על זכויות קניין עתידיות של שניהם. אמרה על כך כב' השופט עדנה ארבל:

"אם כן, עינינו הרואות כי בשיטתנו המשפטית, הן בחקיקה והן בהלכה הפסוקה, נעשתה הבחנה בין בני-זוג נשואים ובין בני-זוג נשואים החיים בנפרד, בהיבטים שונים. כך, לא אחת הוכרו המשמעויות המשפטיות הנובעות מפירוד בין בני-זוג, וזאת, אף מקום שבני-הזוג לא נפרדו בהליך פורמאלי של גירושין. משמעות הדבר, שבנסיבות מסוימות נכון המשפט הישראלי לסווג את היחסים השוררים בין בני-הזוג לפי מצב הדברים בפועל על-פי מבחן מהותי, ותוך סטייה מהסטטוס האישי הפורמאלי של בני-הזוג. ההעדפה של פרשנות מהותית למונח "בן-זוג" על פני היצמדות לסטטוס האישי הרשמי של בני-הזוג מקובלת בהקשרים נוספים. בשיטתנו המשפטית נהוג להתחשב במציאות הדברים בפועל ולהכיר אף בהסדרים "משפחתיים" שאינם ממוסדים באופן פורמאלי" (ע"א 5271/10 נבט בן חיים נ' קיבוץ גבעת חיים איחוד, (01/10/2013, פורסם במאגרים)).

פעמים רבות בתי המשפט לענייניי משפחה נדרשים לקבוע מועד קרע מוקדם ממועד גירושין או פקיעת נישואין וזאת למרות העובדה שהצדדים עדיין  מתגוררים תחת קורת גג אחת, כפי שבענייננו.

הקדמת מועד הקרע- עיון בפסקי דין רבים מלמד כי הפסיקה תומכת בקביעה שיפוטית של מועד קרע מוקדם ממועד פקיעת הנישואין :

באלו מקרים יוקדם מועד הקרע?

א. הפרדת חשבונות כשקודם היו חשבונות משותפים.

ב. עזיבת הבית ומגורים עם אחר.

ג. ניהול רומן ממושך מחוץ לחיי הנישואין באופן המלמד על זניחת השיתוף.

ד. שבר בלתי ניתן לאיחוי ביחסי הצדדים.

 הפסיקה הקדימה את החקיקה בהכרה בצורך לקביעת מועד קרע מוקדם ממועד התרת הנישואין/גירושין לשם הערכת הרכוש המשותף. בפסק הדין שניתן נקבע, כי המועד להערכת הרכוש המשותף לצורך חלוקתו הוא המועד שבו מפסיקים בני הזוג לנהל קופה משותפת ושממנו ואילך נוהגים לפי הכלל "שלי-שלי ושלך-שלך". נציין כי פסיקה חשובה זו דנה בבני זוג שחלה עליהם חזקת שיתוף נכסים ולא הוראות חוק יחסי ממון אך היא הוחלה גם על בני זוג שחלות עליהן הוראות חוק יחסי ממון.

הפסיקה הישראלית הכירה בכך, שטקס הגירושין אינו זה שבהכרח מעיד על תומם של חיי המשפחה וחיי השיתוף הכלכלי בין בני הזוג, וזאת הואיל וביצוע הגירושין תלוי בהסכמת הצדדים ומושפע לעיתים ממניפולציות כאלה ואחרות שמפעיל מי מהצדדים. משכך, ועל אף ועל פי הוראות חוק יחסי ממון, לא ניתן לבצע את איזון המשאבים בפועל, אלא לאחר פקיעתם, המועד הקובע לצורך חישוב סל איזון המשאבים בהתייחס לתום התקופה, נקבע בפסיקת בתי המשפט כמועד שבו פסק משק הבית של הצדדים מלתפקד כיחידה כלכלית משותפת. מועד זה נקבע בכל מקרה לפי נסיבותיו, בין אם במועד הפרידה בפועל, בין אם במועד הגשת התובענות לביהמ"ש ובין במועד אחר – על פי הנסיבות המצביעות על ההפרדה הרכושית והכלכלית בפועל"

עורך דין גירושין מאמר בנושא מועד הקרע בין בני זוג
מועד הקרע בין בני זוג בהליך גירושין

ובמקרה אחר נפסק כי :

"בדרך כלל יקבל בית המשפט את הטענה שיש להכיר במועד מוקדם יותר מפקיעת הנישואין, כאשר בני הזוג נפרדו באופן סופי ומוחלט או שישנם סממנים מובהקים אחרים המעידים על קרע סופי, בלתי ניתן לאיחוי, שבעטיו לא יהא זה צודק לקבוע שכל אחד מהם ממשיך לצבור זכויות ברכושו של האחר אף לאחר מועד הקרע ורק משום כך שהגט הפורמאלי טרם סודר".

ובפסק דינו של כבוד השופט ויצמן נאמר:

"…מכל מקום, בתי המשפט בפסיקותיהם החלו לגבש כללים לגבי הנסיבות בהן יוקדם מועד הקרע ויקבע בנקודת זמן המוקדמת למועד פקיעת הנישואין. כך נקבע שעל בית המשפט לבחון, בין השאר – מתי חל שבר בלתי ניתן לאיחוי ביחסי הצדדים או מתי הגיעו הנישואין לסיומם "דה פקטו", מהו המועד בו החלו בני הזוג בפועל להפריד רכושם ולהתנהל התנהלות כלכלית עצמאית ללא קשר לבן הזוג האחר, האם החל להתפתח קשר זוגי בין מי מבני הזוג עם צד שלישי המלמד על ריקון חיי הנישואין מתוכן, וכיוצ"ב".

מועד הקרע חלוקת הרכוש התיקון לחוק יחסי ממון

             בשנת 2009 תוקן והוספה לו הוראת סעיף 5א' המקנה סמכות רחבה ביותר לבית המשפט להקדים מועד איזון המשאבים בהתקיים אחד מהתנאים שהמחוקק קבע.

וזו לשון הסעיף:

"5א.    (א) הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:

(1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:

(א) הליך להתרת נישואין;

(ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין , התשכ"ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;

(2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.

(ב) בית המשפט או בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה ומצא בית המשפט או בית הדין כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, להקדים את המועד לביצוע ההסדר אף אם לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:

(1) ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, והכל בדיון שנקבע למעמד שני הצדדים;

(2) הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו;

(3) בית משפט ציווה על מעצרו של בן הזוג של המבקש לאחר ששוכנע כי קיים חשד סביר שהוא עבר עבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו וכי קיים יסוד סביר לחשש שהוא יסכן את בטחונם, או ציווה על שחרורו ממעצר בנסיבות האמורות, התשנ”ו-1996, אם קבע כי התנאים, כולם או חלקם, נועדו להגן על המבקש או על הילד.

(ג)  בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי להתנות את ביצועו בהפקדת כתב הסכמה להתרת נישואין, לרבות כתב הסכמה למתן גט או לקבלת גט, מצד המבקש, בבית הדין או בבית המשפט המוסמך להתיר את נישואי בני הזוג.

(ד) בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי לעכב את ביצועו אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין; ואולם לא יראו סירוב של המבקש לוותר על זכויות שהוא או ילדו זכאים להן על פי דין, כחוסר תום לב.

(ה) בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לא תידחה או תימחק בשל כך שטרם חלפה שנה מיום שנפתח הליך כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ובית המשפט או בית הדין רשאי לעכב את הדיון בבקשה כאמור." (ההדגשה שלי א.ז.).

10.3.    סעיף נוסף המאפשר עריכת הסדר איזון משאבים לפי מועד שקדם למועד הגירושין או פקיעת הנישואין לפי פסק דין שיפוטי הינו ס' 8 (3) לחוק יחסי ממון שזו לשונו:

8".      ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

(1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;

(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;

(3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;

(4) לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע."

 מועד הקרע שיוך דירות בקיבוץ מהי פסיקת ביהמ"ש העליון ביחס ל"מועד קובע" ופירוד לצרכי שיוך דירות בקיבוץ:

בפרשת בן חיים נקבע כי על מנת לסווג בני-זוג נשואים כפרודים לצורך החלטה 751, יש לבחון האם היחסים ביניהם דומים ליחסיהם של בני-זוג שהתגרשו, למעט היסוד הנעדר של קיום טקס גירושין פורמאלי.  בית המשפט קובע רק כשמדובר ב"בני-זוג" שאכן אין הבדל ביניהם ובין גרושים, למעט הגושפנקא הפורמאלית של הליך הגירושין. במקרה שכזה בני זוג נשואים המבקשים להיות מוכרים כפרודים לעניין החלטה 751, יידרשו להוכיח, כי הם בעצם כבר אינם בני זוג  ויהא עליהם לשכנע כי הם אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת וכי הם מקיימים הפרדה רכושית, בדגש על ניהול חשבונות בנק נפרדים וחלוקת הרכוש המשותף או לפחות נקיטה בצעדים בכיוון זה.

מוסיף בית המשפט העליון וקובע, כי יש להבחין בין העדר חיי משפחה ובין העדר יחסים זוגיים קרי אינם מקיימים יחסי אישות.

סימנים לכך שמדובר בבני זוג פרודים יכול להיות למשל:

א. ניהול קשרים רומנטיים באופן גלוי עם אחרים או מעבר לחיים משותפים עם בן-זוג אחר;

ב. ויתור על זכויות הנובעות מסטטוס הנישואין, דוגמת מזונות בין בני-זוג

ג.  דיווח לרשויות המס התומך בטענת הפירוד והליכים בעניין משמורת על ילדים.

בית המשפט העליון מזהיר עוד כי העדר הסבר מניח את הדעת לכך שבני-הזוג לא החלו בהליכי גירושין עשוי, בנסיבות מסוימות, להוות אינדיקציה לכך שאין מדובר בפרידה סופית ואמיתית. באשר למשך תקופת הפירוד, קובע בית המשפט העליון, כי ככלל, לצורך שיוך היחידות לפי החלטה 751, לאחר תקופת פירוד של שלוש שנים בין "בני-זוג", חזקה כי מדובר בפרודים.

מועד הקרע בית הדין הרבני-פסק דין האישה הבוגדת 2

בגידה אשר הוכחה יכולה לגרום לכך שבית הדין יורה על הקדמת מועד הקרע. כך אירע בפסק דין אשר זכה לכינוי פסק דין הבוגדת 2. בית הדין הרבני קבע כי "מועד הקרע בין בני הזוג" הוא מועד הבגידה בשנת 2002, אז החל הקשר של האישה עם הגבר הזר, ולכן שיתוף המשאבים בין הבעל לאשה מסתיים אז. על כך ערערה האישה לבית הדין הרבני הגדול וטענה כי יש לחשב את מועד הקרע בין בני הזוג כמקובל, מיום הגשת תביעת הגירושין בשנת 2013. הבעל השיב כי עד להגשת תביעת הגירושין הוא לא ידע על בגידתה המתמשכת, אבל אי-הידיעה אינה משנה את העובדות. "בגידה ממושכת במשך כעשר שנים אשר חותרת תחת מוסד הנישואין והיסוד הראשוני שסוכם בין הצדדים כשבאו בברית הנישואין: אהבה, אחוה רעות ואמונה הדדית – היא הפרה יסודית ושורשית של השותפות שנכרתה בין הצדדים עם נישואיהם", צוטט בא כוח הבעל.

גם בדעת המיעוט של בית המשפט העליון בפרשת הבוגדת הראשונה, קבע שופט המיעוט יצחק עמית שמשך הבגידה יכול להשליך על כוונת השיתוף. ברור שבעל, שאשתו בגדה בו ברוב שנות נישואיהם, אינו מוחזק כמי שבכוונתו לחלק עמה את רכושו. בעוד כמה חודשים יתקיים בעליון דיון נוסף בהרכב מורחב של תשעה שופטים בפרשה זו.

דייני בית הדין הרבני הגדול הרב יצחק אלמליח, הרב מיכאל עמוס והרב מימון נהרי פרסמו פסק דין מנומק המבוסס רובו ככולו על המשפט האזרחי וכולל מובאות מפסקי דין של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי המשפט למשפחה, וכן ניתוח אקדמי של חוק יחסי ממון טכל זאת כמעט ללא התייחסות למקורות הלכתיים.

 "הסתרת הקשר שניהלה האישה מבעלה משמעה למעשה כפיית שיתוף עליו שלא מדעת. לפני האיש לא היה המידע הרלוונטי שיאפשר לו קבלת החלטה מושכלת, מתוך רצון חופשי, על המשך השיתופיות הרכושית ביניהם במסגרת הנישואין", כתבו הדיינים.

הסתרת הקשר שניהלה האישה מבעלה משמעה למעשה כפיית שיתוף עליו שלא מדעת. לפני האישה לא היה המידע הרלבנטי שיאפשר לו לקבל החלטה מושכלת מתוך רצון חופשי על המשך השיתופיות הרכושית ביניהם במסגרת הנישואין.

"התרשמנו כי האיש שלפנינו היה נוהג כמו רוב האנשים בני החברה האזרחית, שלא היו מסכימים להמשיך בחיי שיתוף עם נשותיהם, וכך נשים עם בעליהן, לוּ נודע להם על הפרת אמון של בן הזוג או בת הזוג באופן עקבי ויסודי. אין זה צודק לייחס לאיש כוונת שיתוף רק מאחר שהאישה הסתירה ממנו את מערכת היחסים שהיא מנהלת ומנעה ממנו למעשה את האפשרות לבחור בפירוק הקשר.

מהו "מועד הקרע הקובע" לצורך איזון משאבים כיצד ייקבע?

במציאות המשפחתית הישראלית, קיימים מקרים רבים שבהם בני זוג למעשה אינם מתפקדים יותר "כבני זוג" או כתא זוגי. מקום שאין בו זוגיות, פעמים רבות לא קיים עוד שיתוף רכושי הלכה למעשה. אולם לעיתים בשל סיבות מגוונות, נוצר לא אחת פער בין מועד סיום היחסים הלכה למעשה למועד התרת הנישואין או הגירושין לפי פסק דין שיפוטי. בפער זמנים זה, בו הצדדים אינם שותפים עוד, לא למערכת יחסים זוגית ואף לא למערכת יחסים כלכלית, לא קיים כלל שיתוף ובית המשפט צריך לקבוע מהו אותו מועד שממנו ואילך כבר אין שיתוף בין הצדדים ולכן לא צריך לשתף בזכויות הפנסיוניות או בכל זכות אחרת או נכסים או השבחות של הצדדים, מסביר כבוד השופט זגורי בפסק דינו.

התוצאה של קביעת מועד קובע שהוא מוקדם למועד פקיעת הנישואין על פי פסק דין הינה הקדמת מועד הפסקת השיתוף או קביעת נקודת זמן מוקדמת יותר שנכון לה יוערכו הזכויות, הנכסים והמשאבים המשותפים של בני הזוג ונכון לה הם יחולקו (גם אם החלוקה בפועל נעשית בשלב מאוחר יותר). אפשרות נוספת של התייחסות לסוגיה, הינה קביעה שהצדדים הפסיקו להיות "בני זוג" במובן המהותי (להבדיל מהסטטוטורי), הלכה למעשה. פעמים רבות למועד הפירוד יש  השלכה ישירה על זכויות קניין עתידיות של שניהם. אמרה על כך כב' השופט עדנה ארבל:

"אם כן, עינינו הרואות כי בשיטתנו המשפטית, הן בחקיקה והן בהלכה הפסוקה, נעשתה הבחנה בין בני-זוג נשואים ובין בני-זוג נשואים החיים בנפרד, בהיבטים שונים. כך, לא אחת הוכרו המשמעויות המשפטיות הנובעות מפירוד בין בני-זוג, וזאת, אף מקום שבני-הזוג לא נפרדו בהליך פורמאלי של גירושין. משמעות הדבר, שבנסיבות מסוימות נכון המשפט הישראלי לסווג את היחסים השוררים בין בני-הזוג לפי מצב הדברים בפועל על-פי מבחן מהותי, ותוך סטייה מהסטטוס האישי הפורמאלי של בני-הזוג. ההעדפה של פרשנות מהותית למונח "בן-זוג" על פני היצמדות לסטטוס האישי הרשמי של בני-הזוג מקובלת בהקשרים נוספים. בשיטתנו המשפטית נהוג להתחשב במציאות הדברים בפועל ולהכיר אף בהסדרים "משפחתיים" שאינם ממוסדים באופן פורמאלי" נבט בן חיים נ' קיבוץ גבעת חיים איחוד, (01/10/2013, פורסם במאגרים)).

פעמים רבות בתי המשפט לענייניי משפחה נדרשים לקבוע מועד קרע מוקדם ממועד גירושין או פקיעת נישואין וזאת למרות העובדה שהצדדים עדיין  מתגוררים תחת קורת גג אחת, כפי שבענייננו.

הקדמת מועד הקרע- עיון בפסקי דין רבים מלמד כי הפסיקה תומכת בקביעה שיפוטית של מועד קרע מוקדם ממועד פקיעת הנישואין :

באלו מקרים יוקדם מועד הקרע?

א. הפרדת חשבונות כשקודם היו חשבונות משותפים.

ב. עזיבת הבית ומגורים עם אחר.

ג. ניהול רומן ממושך מחוץ לחיי הנישואין באופן המלמד על זניחת השיתוף.

ד. שבר בלתי ניתן לאיחוי ביחסי הצדדים.

             הפסיקה הקדימה את החקיקה בהכרה בצורך לקביעת מועד קרע מוקדם ממועד התרת הנישואין/גירושין לשם הערכת הרכוש המשותף. בפסק הדין לידאי נקבע כי המועד להערכת הרכוש המשותף לצורך חלוקתו הוא המועד שבו מפסיקים בני הזוג לנהל קופה משותפת ושממנו ואילך נוהגים לפי הכלל "שלי-שלי ושלך-שלך". נציין כי פסיקה חשובה זו דנה בבני זוג שחלה עליהם חזקת שיתוף נכסים ולא הוראות החוק אך היא הוחלה גם על בני זוג שחלות עליהן הוראות חוק יחסי ממון.

11.2.     בפסק דינה של כב' השופטת קינן פלונית נ' אלמוני (03/12/200, פורסם במאגרים), נקבע באופן דומה:

"הפסיקה הישראלית הכירה בכך, שטקס הגירושין אינו זה שבהכרח מעיד על תומם של חיי המשפחה וחיי השיתוף הכלכלי בין בני הזוג, וזאת הואיל וביצוע הגירושין תלוי בהסכמת הצדדים ומושפע לעיתים ממניפולציות כאלה ואחרות שמפעיל מי מהצדדים. משכך, ועל אף ועל פי הוראות חוק יחסי ממון , לא ניתן לבצע את איזון המשאבים בפועל, אלא לאחר פקיעתם, המועד הקובע לצורך חישוב סל איזון המשאבים בהתייחס לתום התקופה, נקבע בפסיקת בתי המשפט כמועד שבו פסק משק הבית של הצדדים מלתפקד כיחידה כלכלית משותפת. מועד זה נקבע בכל מקרה לפי נסיבותיו, בין אם במועד הפרידה בפועל, בין אם במועד הגשת התובענות לביהמ"ש ובין במועד אחר – על פי הנסיבות המצביעות על ההפרדה הרכושית והכלכלית בפועל"

ובמקרה אחר נפסק כי :

"בדרך כלל יקבל בית המשפט את הטענה שיש להכיר במועד מוקדם יותר מפקיעת הנישואין, כאשר בני הזוג נפרדו באופן סופי ומוחלט או שישנם סממנים מובהקים אחרים המעידים על קרע סופי, בלתי ניתן לאיחוי, שבעטיו לא יהא זה צודק לקבוע שכל אחד מהם ממשיך לצבור זכויות ברכושו של האחר אף לאחר מועד הקרע ורק משום כך שהגט הפורמאלי טרם סודר"

ובפסק דינו של כבוד השופט ויצמן נאמר:

"…מכל מקום, בתי המשפט בפסיקותיהם החלו לגבש כללים לגבי הנסיבות בהן יוקדם מועד הקרע ויקבע בנקודת זמן המוקדמת למועד פקיעת הנישואין. כך נקבע שעל בית המשפט לבחון, בין השאר – מתי חל שבר בלתי ניתן לאיחוי ביחסי הצדדים או מתי הגיעו הנישואין לסיומם "דה פקטו", מהו המועד בו החלו בני הזוג בפועל להפריד רכושם ולהתנהל התנהלות כלכלית עצמאית ללא קשר לבן הזוג האחר, האם החל להתפתח קשר זוגי בין מי מבני הזוג עם צד שלישי המלמד על ריקון חיי הנישואין מתוכן, וכיוצ"ב"

מועד הקרע חלוקת הרכוש התיקון לחוק יחסי ממון

בשנת 2009 תוקן חוק יחסי ממון והוספה לו הוראת סעיף 5א' המקנה סמכות רחבה ביותר לבית המשפט להקדים מועד איזון המשאבים בהתקיים אחד מהתנאים שהמחוקק קבע.

וזו לשון הסעיף:

"5א.    (א) הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:

(1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:

(א) הליך להתרת נישואין;

(ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין התשכ"ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;

(2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.

(ב) בית המשפט או בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה ומצא בית המשפט או בית הדין כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, להקדים את המועד לביצוע ההסדר אף אם לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:

(1) ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה , התשנ"א-1991, צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת התשס”ב-2001, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, והכל בדיון שנקבע למעמד שני הצדדים;

(2) הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו;

(3) בית משפט ציווה על מעצרו של בן הזוג של המבקש לאחר ששוכנע כי קיים חשד סביר שהוא עבר עבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו וכי קיים יסוד סביר לחשש שהוא יסכן את בטחונם, או ציווה על שחרורו ממעצר בנסיבות האמורות, בתנאים המפורטים בסימן ו' התשנ”ו-1996, אם קבע כי התנאים, כולם או חלקם, נועדו להגן על המבקש או על הילד.

(ג)  בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי להתנות את ביצועו בהפקדת כתב הסכמה להתרת נישואין, לרבות כתב הסכמה למתן גט או לקבלת גט, מצד המבקש, בבית הדין או בבית המשפט המוסמך להתיר את נישואי בני הזוג.

(ד) בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי לעכב את ביצועו אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין; ואולם לא יראו סירוב של המבקש לוותר על זכויות שהוא או ילדו זכאים להן על פי דין, כחוסר תום לב.

(ה) בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לא תידחה או תימחק בשל כך שטרם חלפה שנה מיום שנפתח הליך כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ובית המשפט או בית הדין רשאי לעכב את הדיון בבקשה כאמור." (ההדגשה שלי א.ז.).

10.3.     סעיף נוסף המאפשר עריכת הסדר איזון משאבים לפי מועד שקדם למועד הגירושין או פקיעת הנישואין לפי פסק דין שיפוטי

8".      ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

(1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;

(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;

(3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;

(4) לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע."

 מועד הקרע שיוך דירות בקיבוץ מהי פסיקת ביהמ"ש העליון ביחס ל"מועד קובע" ופירוד לצרכי שיוך דירות בקיבוץ:

  בפרשת בן חיים נקבע כי על מנת לסווג בני-זוג נשואים כפרודים לצורך החלטה 751, יש לבחון האם היחסים ביניהם דומים ליחסיהם של בני-זוג שהתגרשו, למעט היסוד הנעדר של קיום טקס גירושין פורמאלי.  בית המשפט קובע רק כשמדובר ב"בני-זוג" שאכן אין הבדל ביניהם ובין גרושים, למעט הגושפנקא הפורמאלית של הליך הגירושין. במקרה שכזה בני זוג נשואים המבקשים להיות מוכרים כפרודים לעניין החלטה 751, יידרשו להוכיח, כי הם בעצם כבר אינם בני זוג  ויהא עליהם לשכנע כי הם אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת וכי הם מקיימים הפרדה רכושית, בדגש על ניהול חשבונות בנק נפרדים וחלוקת הרכוש המשותף או לפחות נקיטה בצעדים בכיוון זה.

מוסיף בית המשפט העליון וקובע, כי יש להבחין בין העדר חיי משפחה ובין העדר יחסים זוגיים קרי אינם מקיימים יחסי אישות.

סימנים לכך שמדובר בבני זוג פרודים יכול להיות למשל:

א. ניהול קשרים רומנטיים באופן גלוי עם אחרים או מעבר לחיים משותפים עם בן-זוג אחר;

ב. ויתור על זכויות הנובעות מסטטוס הנישואין, דוגמת מזונות בין בני-זוג

ג.  דיווח לרשויות המס התומך בטענת הפירוד והליכים בעניין משמורת על ילדים.

בית המשפט העליון מזהיר עוד כי העדר הסבר מניח את הדעת לכך שבני-הזוג לא החלו בהליכי גירושין עשוי, בנסיבות מסוימות, להוות אינדיקציה לכך שאין מדובר בפרידה סופית ואמיתית. באשר למשך תקופת הפירוד, קובע בית המשפט העליון, כי ככלל, לצורך שיוך היחידות לפי החלטה 751, לאחר תקופת פירוד של שלוש שנים בין "בני-זוג", חזקה כי מדובר בפרודים.

מועד הקרע בית הדין הרבני-פסק דין האישה הבוגדת 2

בגידה אשר הוכחה יכולה לגרום לכך שבית הדין יורה על הקדמת מועד הקרע. כך אירע בפסק דין אשר זכה לכינוי פסק דין הבוגדת 2. בית הדין הרבני קבע כי "מועד הקרע בין בני הזוג" הוא מועד הבגידה בשנת 2002, אז החל הקשר של האישה עם הגבר הזר, ולכן שיתוף המשאבים בין הבעל לאשה מסתיים אז. על כך ערערה האישה לבית הדין הרבני הגדול וטענה כי יש לחשב את מועד הקרע בין בני הזוג כמקובל, מיום הגשת תביעת הגירושין בשנת 2013. הבעל השיב כי עד להגשת תביעת הגירושין הוא לא ידע על בגידתה המתמשכת, אבל אי-הידיעה אינה משנה את העובדות. "בגידה ממושכת במשך כעשר שנים אשר חותרת תחת מוסד הנישואין והיסוד הראשוני שסוכם בין הצדדים כשבאו בברית הנישואין: אהבה, אחוה רעות ואמונה הדדית – היא הפרה יסודית ושורשית של השותפות שנכרתה בין הצדדים עם נישואיהם", צוטט בא כוח הבעל.

גם בדעת המיעוט של בית המשפט העליון בפרשת הבוגדת הראשונה, קבע שופט המיעוט יצחק עמית שמשך הבגידה יכול להשליך על כוונת השיתוף. ברור שבעל, שאשתו בגדה בו ברוב שנות נישואיהם, אינו מוחזק כמי שבכוונתו לחלק עמה את רכושו. בעוד כמה חודשים יתקיים בעליון דיון נוסף בהרכב מורחב של תשעה שופטים בפרשה זו.

דייני בית הדין הרבני הגדול הרב יצחק אלמליח, הרב מיכאל עמוס והרב מימון נהרי פרסמו פסק דין מנומק המבוסס רובו ככולו על המשפט האזרחי וכולל מובאות מפסקי דין של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי המשפט למשפחה, וכן ניתוח אקדמי של חוק יחסי ממון טכל זאת כמעט ללא התייחסות למקורות הלכתיים.

 "הסתרת הקשר שניהלה האישה מבעלה משמעה למעשה כפיית שיתוף עליו שלא מדעת. לפני האיש לא היה המידע הרלוונטי שיאפשר לו קבלת החלטה מושכלת, מתוך רצון חופשי, על המשך השיתופיות הרכושית ביניהם במסגרת הנישואין", כתבו הדיינים.

"התרשמנו כי האיש שלפנינו היה נוהג כמו רוב האנשים בני החברה האזרחית, שלא היו מסכימים להמשיך בחיי שיתוף עם נשותיהם, וכך נשים עם בעליהן, לוּ נודע להם על הפרת אמון של בן הזוג או בת הזוג באופן עקבי ויסודי. אין זה צודק לייחס לאיש כוונת שיתוף רק מאחר שהאישה הסתירה ממנו את מערכת היחסים שהיא מנהלת ומנעה ממנו למעשה את האפשרות לבחור בפירוק הקשר.

רחל רייצ'ל שחר ושות' – עורכי דין ונוטריון (2004) מומחים במתן פתרונות לסוגיות גירושין. המשרד מעסיק עורכי דין ונוטריונים בעלי ניסיון מעשי של עשרות שנים ומספק פתרונות יצירתיים ותוצאות יוצאות דופן.

0
כל הפתרונות במקום אחד
0
שנות ייצוג משפטי
% 0
נצחונות בתיקים
% 0
שקט נפשי
+ 0
לקוחות מרוצים
צרו קשר לקבלת ייעוץ ללא עלות