זמני שהות – המדריך המלא!

איך נקבעים זמני שהות ממש בתחילת הפרידה כשבית המשפט עדיין לא מעורב?

גם מצב בו בית המשפט עדיין לא מעורב ואחד הצדדים עוזב את הדירה המשותפת זה לא מקנה לצד השני זכות בעילות על הילד. לכל הורה יש זכות שווה לזמני שהות שווים עם ילדיו והעובדה שעזב את הדירה אינה פוגעת בזכות זו.

עו"ד לענייני ירושה רחל שחר

בית המשפט המחוזי, כבוד השופט שאול שוחט עמד על כך בהרחבה בפסק דין אשר הגיע לשולחנו וקבע כך:

"על רקע זה, עזיבת המשיב את הדירה אינה יכולה להצטייר כצעד שלילי שאינו לטובת הקטין. התרפקות המבקשת על העבר המשותף ועל אותו "סטאטוס קוו" שהתקיים לטענתה עד לפירוד מששימשה היא כמטפלת העיקרית בקטין אינה משנה יותר מדי משאת המצב שהיה קיים עובר לפירוד לא ניתן להשיב. עובר לפירוד לא התקיימו לינות של הקטין עם המשיב בלבד מהטעם הפשוט שהמשפחה התגוררה תחת אותה קורת גג. גם אם זמן האיכות שבילה המשיב בפועל עם הקטין היה קטן יותר מהסדרי השהות הזמניים שנקבעו – מדובר היה בהתנהלות המשפחה וסדרי העדיפויות של הצדדים".

קביעת זמני שהות האם בית משפט מתרשם מטענות על עישון סמים?

חלפו הימים שבהם העלאת טענות סרק על עישון סמים היו מרעידות את בתי המשפט וגורמות אוטומטית לקביעת זמני שהות במרכזי קשר.
כיום בתי משפט לענייני משפחה חשדניים מאוד כלפי טענות המשמיצות את בני הזוג ודורשים לכל טענה הוכחה ברורה. בהיעדר הוכחה ברורה בתי המשפט יטו שלא להתייחס לטענות אלה וחמור מכך פעמים רבות טענות המשמיצות את הצד השני יכולות לשמש נגדך.
כבוד השופט שוחט קובע בפסק דין זה באופן ברור וחד משמעי כי:
"מבחינת בית משפט זה, כל עוד לא הוכח אחרת, שני ההורים במקרה דנן נורמטיביים ובעלי מסוגלות הורית טובה לגידול הקטין. בענייננו טרם הוכח אחרת ונראה שאותה מסוגלות הורית טובה הוכיחה את עצמה עד היום שהרי הקטין גדל לתפארת. טענות המבקשת בבר"ע בדבר אלימותו של המשיב וכי "הבילויים היומיומיים שלו כוללים יציאות תכופות לפאבים ומסעדות מהם חוזר מסומם ושתוי בשעות הקטנות של הילה. בנוסף לעובדה כי האב נוהג לעשן סמים בקביעות על בסיס יומי ולנהוג עם הקטין תחת השפעת סמים" בשלב זה אינן יותר מטענות בעלמא ולא הוכח דבר מאלו. טרם הוכחה כל התנהלות לא נורמטיבית של המשיב קל וחומר שלא סיכון הטמון לקטין בשהותו עמו. מתגובת המשיב גם הובהר כי הסדרי השהות שהתקיימו עמו מייד עם עזיבתו לבית הוריו (שם לטענת המבקשת לא היו לקטין תנאים נאותים והוא נאלץ ללון בדירה במיטת המשיב) הסתיימו זה מכבר משהמשיב שכר דירה מרווחת (בת 4 חדרים כשלטענת המשיב קיים בה חדר לקטין) בצמידות לדירת המגורים בה נותרה להתגורר המבקשת. מאז ניתנה החלטת בית המשפט קמא חלפו כבר כ-3 שבועות במהלכן יצא לקטין כבר ללון מספר לילות בדירה החדשה ולא נרשם כל משבר".

האם זמני שהות זהים מבטלים מזונות?

אם שני הצדדים משתכרים משכורת זהה וסך הכנסותיהם מכל המקורות השונים זהה אז התשובה לכך היא חד משמעית כן.

איך מתחלקות מחציות בגירושין?

במשמורת משותפת יישא כל הורה בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים ולכן הוצאות אלה "יתקזזו" ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים.
ב. ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, אלא "צרכים אחרים" (כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד). ברגיל, יהיה זה מנגנון של הורה מרכז שיקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר (במצב של השתכרות שווה).
לצד זאת, לא תמיד נקבע הורה מרכז ולעיתים בית המשפט מורה על דרכים נוספות כמו חשבון בנק משותף של ההורים.

איך קובעים מי יהיה הורה מרכז?

הורה מרכז הוא זה שירכז את מלוא ההוצאות הרלבנטיות על הקטינים וידאג לחלוקה מחצית על מחצית. בהעדר קביעה אחרת, ההורה המרכז יהא זה אשר ביהמ"ש לענייני משפחה ימצא כי שימש לפני הגירושין כמטפל העיקרי בילדים.
ג. ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם ובהתאם למנגנון שייקבע על-ידי ביהמ"ש לענייני משפחה.
ד. כל הורה יישא בהוצאות המדור של הקטינים, בכפוף לכך שהערכאה הדיונית תקדים ותבחן האם העול הכפול של נשיאה במדור המתאים לילדים אינו פוגע ביכולתם של ההורים לעמוד בתשלום המזונות שלהם נזקקים הילדים.

גירושין זמני שהות כיצד נקבעים?

קיימות שתי אפשרויות עיקריות לקביעת זמני שהות לקראת גירושין. אפשרות אחת היא שהשהורים מסכימים ביניהם על חלוקת זמני השהות ובמצב כזה ביחת המשפט לענייני משפחה ייטה לא להתערב אלא במקרים חריגים ביותר.
אפשרות שנייה היא באמצעות הגשת תובענות לקביעת זמני שהות ובמצב כזה בית המשפט לענייני משפחה הוא שייקבע את חלוקת זמני השהות.
רוח הפסיקה העדכנית מלמד כי בתי המשפט ייטו להעניק זמני שהות שווים לאבא ולאמא אלא אם יתרשמו כי מדובר במקרה חריג בו אין להעניק זמני שהות שווים לשני ההורים.

קביעת זמני שהות ללא הסכמה בין ההורים נעשית כך:

ס' 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962 (להלן-"חוק הכשרות המשפטית") קובע כי בהעדר הסכמה בין ההורים, יקבע בית המשפט את העניינים נשוא לחוק הנ"ל, דהיינו מי יחזיק בקטין ומה יהיו זמני השהות של ההורה האחר, וזאת "… כפי שייראה לו לטובת הקטין". שאלת המשמורת וזמני השהות מוכרעת עפ"י עקרון העל – עקרון טובת הילד, אשר נבדק באופן פרטני ביחס לקטין ספציפי בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני פורסם בנבו, סעיף 11; רצון הקטין הוא אחד השיקולים מתוך מכלול נרחב יותר של גורמים שמטרתם להכריע מה באמת ראוי מבחינת טובתו של הקטין והתפתחותו העתידית. עם זאת, לא תמיד רצונו של קטין לא הכרח מתיישב עם טובתו. לעיתים רצון הקטין בא בניגוד לטובתו וכאן נכנס בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לתמונה. לצורך בדיקת טובת הקטין נוהגים בתי המשפט להיעזר בשירותיהם ובחוות דעתם של שירותי הרווחה שמגישים תסקיר המסייע לבית המשפט בקבלת הכרעה נכונה תוך בירור מקיף של עובדות ונסיבות המקרה, תולדות הסכסוך ושאלת טובת הקטין. יחד עם זאת, ההמלצות המקצועיות המובאות בפני בהמ"ש אינן בבחינת "כזה ראה וקדש" אלא מהוות, כלי עזר עבור בית המשפט בבואו להחליט בנושא שאינו בידיעתו השיפוטית. ההכרעה הסופית בעניין המשמורת הינה בידי בית המשפט לו נתון שקול דעת שיפוטי עצמאי לפסוק בעניין, תוך שימוש בכל הכלים העומדים לרשותו "תוך שהוא מדריך עצמו בניסיון החיים, בשכל ישר, ברגישות ובהבנה למצבו המורכב של כל אחד מן המעורבים בעניינים אלה" בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני.

זמני שהות איך עובדת סוציאלית מכינה תסקיר?

לצורך הכנת תסקיר העובדת הסוציאלית מבקרת בבית הקטינים, עורכת פגישות ארוכות עם כל אחד מההורים ועם הקטינים כמו גםקבלת מידע בכתב מהם, קבלת מידע ממסגרות החינוך של הקטינה, מהגורמים המטפלים בשני ההורים וממשטרת ישראל.
הפרמטרים אליהם מתייחסת העובדת הסוציאלית הם כדלקמן: קשר מיטיב, שלווה, בטחון, יציבות, שלומה הנפשי והבריאותי, מצב תפקודי, רגשי והתנהגותי.

זמני שהות שווים אלו תנאים רצוי שיתקיימו?

בעבר הדעה הרווחת הייתה שנדרשים יחסים טובים בין ההורים על מנת לקיים זמני שהות שווים. כיום כבר ברור כי דרישה זו אינה רלבנטית כלל ועיקר וכי מערכת יחסים טובה בין ההורים היא בהחלט יתרון אך אינה תנאי מקדים לקביעת זמני שהות שווים.

זמני שהות כיצד נקבעים כאשר אחד ההורים גר רחוק

זמני שהות כיצד נקבעים כאשר אחד ההורים גר רחוק

באחד מפסקי הדין של כבוד השופט אריאל ממן הוצעה נוסחה מסודרת לקביעת זמני שהות כאשר אחד ההורים מתגורר רחוק
ככל שמרחק הנסיעה בין מקום מגורי הצדדים לא יעלה על 30 דקות נסיעה ברכב- הסדרי השהות שבין האב לקטינים יתקיימו פעמיים בשבוע בימים ב' וד' ויכללו לינה (החל מתום המסגרת החינוכית ועד למחרת) וכן בכל סוף שבוע שני לסירוגין (החל מיום שישי ועד למוצאי השבת).

ככל שמרחק הנסיעה בין מקום מגורי הצדדים יעלה על 30 דקות נסיעה ועד למרחק של שעה נסיעה ברכב- הסדרי השהות באמצע השבוע לא יכללו לינה ויתקיימו החל מתום המסגרת החינוכית ועד לשעה 20:30. בהסדרי השהות בסופי השבוע לא יחול שינוי.

ככל שמרחק הנסיעה בין מקום מגורי הצדדים יעלה על שעה נסיעה ברכב- הסדרי השהות בין האב לקטינים יתקיימו בכל סוף שבוע שני לסירוגין, החל מיום חמישי בתום המסגרת החינוכית ועד למוצאי השבת. (ככל שהאב יחפוץ לפגוש את ילדיו גם באמצע השבוע, יוכל לפגוש את ילדיו למפגש נוסף החל משעת סיום המסגרת החינוכית ועד לשעה 20:30 ביום שיתואם מראש בין הצדדים).

זמני שהות במרכז קשר מתי בית המשפט יקבע זמני שהות במרכז קשר?

אם הפרודה או הפרוד מאיימים שיעבירו את המפגשים למרכז קשר כדאי שתזכירו להם שכיום קביעת זמני שהות במרכז קשר מהווה יום הדין ולא ייקבעו זמני שהות במרכזי קשר אלא במקרים נדירים
ראו בהקשר זה דבריו של כב' השופט סארי ג'יוסי בעניין העברת מפגשים למרכז הקשר:
"החלטה לפיה ילדים יוכלו לפגוש את הוריהם במרכז-קשר אינה ברירת-מחדל היא "נשק יום-הדין". עמדה לפיה כל מורכבות ביחסי הורים-ילדים תגרום להעברת המפגשים למרכז-קשר, עלולה לפגוע אנושות לא רק בטובתם של הילדים שהופנו למרכז-הקשר מבלי שיהא צורך בכך, כי אם גם בטובתם של ילדים שחייבים את המפגשים עם הוריהם במרכז-הקשר.

… לא זו אף זו, החלטה מעין זו מהווה התערבות בוטה באוטונומיה של התא-המשפחתי וביחסי הורים-ילדים, ולפיכך עליה להיעשות במשורה, בשיג'-דעת, במקרים המתאימים בלבד, לאחר שמוצו כל החלופות האחרות ולפרק זמן מוגבל.." (רמ"ש 44364-01-21 נ' ב' נ' י' ב' (פורסם בנבו, 9.3.21) .

"…מרכז-הקשר הוא הכלי האחרון בו נשתמש כדי לאפשר קשר. מרכז-הקשר הוא חלופה לנתק. לקשר שלא יכול להתקיים במסגרת אחרת…" (דבריה של גב' מירי ספיר, מפקחת ארצית של משרד הרווחה, בדיון בנושא "פעילות מרכזי קשר הורים-ילדים" בוועדה המיוחדת לזכויות הילד של הכנסת מיום 06.03.2018)

זמני שהות מתי יהיה חיוב בתיאום הורי?

כבוד השופט ארז שני בפסק דין מאלף מכריע כי דיאלוג בין ההורים הוא חובה גם אם החובה אינה נעימה להם תמיד
"עיינתי ודשתי בתסקיר ולא מצאתי טעם של ממש לפרוק את ההורים שלפניי (הורים מיטיבים שניהם כאמור) מאחריותם ההורית לתקשר, בין אם נעים להם הדבר ובין אם לאו.
צריכים ההורים למצוא את הדרך לתקשר, מבלי לעסוק בחילופי האשמות הדדיים ותוך התעלמות ממחשבותיהם האישיות על האחר.

אין מבוקש מההורים להיות חברים, אך מבוקש מהם לה

משכך, לא מצאתי לנכון לחייב את הצדדים בתיאום הורי והם יואילו ויטרחו פעם בשבועיים לביקור ולינה – כאילו "ייפלו השמיים" אם לא יקבל האב את הילדים בימי חמישי פעם בשבועיים או כאילו "ייפלו השמיים" אם יקבלם.
ביני לביני אומר את שידוע לכל – קשר בין הורה לבין ילדו נבנה ונמדד לפי טיב הקשר ולא לפי כמותו.

אוסיף עוד ואומר, כי משנתנה הלכת בע"מ 919/15 המשפט העליון השתמש במושג "הורה מרכז" – לא תוספת של יום בשבוע תשנה, בוודאי לא בצורה משמעותית, את שיעור המזונות ומי שסובר אחרת – כמו לומד הוא משפטים "מפי השמועה".

עיינתי בתסקיר, שם פקידת הסעד המליצה שלא להיעתר לבקשת האב לכלול בין זמני השהות גם יום חמישי פעם בשבועיים.

כלל הוא כי לא בנקל יסטה בית המשפט מהמלצות מומחים אשר הוא עצמו מינה ופקידת הסעד בכלל זאת. אכן, הצדדים ואני בעקבותיהם, עוקבים אחר המלצות פקידת הסעד לעניין מוצאי השבת.

אלא שלכל ידוע כי בית המשפט אינו בבחינת "אומר הן אוטומטי" להמלצות מומחה.
צריך בית המשפט לבחון לפחות את ההיגיון הניצב מאחורי המלצות המומחה, גם את שאלת הדין הנוהג.

משיך ולהיות שותפים תמי לב בפרויקט חייהם – הילדים.

המלצת שירותי הרווחה כללה הפניה לתיאום הורי על-מנת לקבל כלים לתקשורת.
יואילו אפוא שירותי הרווחה לשתף את ההורים בהדרכת הורים ולא בתיאום הורי.
מסביר אני להורים כי השתתפות בהדרכת הורים היא בבחינת צו משפטי ולא המלצה או התנדבות.

כותבים שירותי הרווחה: "בין שני ההורים קיים בסיס של כבוד הדדי ויכולת לראות את החלקים ההוריים המיטיבים של ההורה השני". אמרו ואני מחזק הדברים – אם כך, מה טעם אשלול מן האב את זכותו, כהורה שווה זכויות, לחלוק גם יום נוסף בשבוע עם ילדיו ובאופן שוויוני?

למעשה, ההסבר היחיד אשר מצאתי בתסקיר הוא מתן קביעות ויציבות בחיי הילדים וכן רציפות במענים עבורם לאורך השבוע.

מסבירים שירותי הרווחה כי באופן כללי, יום מתחלף פעם בשבועיים מייצר חוסר וודאות והעדר רצף.
על מה נשענת התרשמות מקצועית זו? אינני יודע.

הרי מהרגע בו ייטול האב את אותו יום חמישי, תיווצר יציבות חדשה, לכן גם אינני מבין מה טעם ייחסו שירותי הרווחה חוסר ודאות לשני ההורים.

הרי איש לא טען בתסקיר כי זמני השהות לא מתקיימים כיום, גם איש לא ייחס לאב את האפשרות שלא יעמוד בבקשה הנוספת ליום חמישי.

אומר באופן כללי אשר למושג העקביות והרציפות בו נטו שירותי הרווחה בתסקיר – איש אינו מתכוון לקבוע בעקביות, גם לא ברציפות.

אם קטין פלוני הולך לחוג ביום א' פעם בשבועיים, אז ביום בו האב מגיע, יטרח הוא וידאג כי הקטין ילך וישוב מן ואל החוג וכך ינהל אורח חיים עקבי ורציף.

אם תרצה אומר במילים פשוטות יותר – לא הבנתי מה טעם יש צורך לשלול מן האב את בקשתו לזמניים שוויוניים במצב של משמורת משותפת כאשר מדובר בשני הורים מיטיבים, זולת אם הייתי מייחס לפקידת הסעד את שהיא לא כתבה, קרי ניסיון לפשר בין רצונותיהם הסותרים של ההורים.

אלא שלבית המשפט אין פריבילגיה לפשר בין רצונות כאשר עליו ליתן פסק דין.
על בית המשפט לפסוק כפי הדין, כפי המצוי בפניו וכפי צו מצפונו, כאשר בוודאי שהדין והעובדות יגברו על כל תחושה של השופט שכאמור, מצופה ממנו לפסוק על-פי דין.

בשנים האחרונות לא נפל דבר, אלא "נפלו דברים" בדין הישראלי.
אם תרצה, תאמר שהדין הישראלי פונה יותר ויותר לכיוון של שוויון הורי גם במטלות וגם בזכויות.
לא עוד תאמר כי אישה שהיא הורה הינה "ברירת מחדל" בהשגחה על הילדים, בעשיית כביסה, בהחלפת חיתולים, הכנת מזון או שטיפת כלים.

כאשר אדם הוא אב, מצופה אף ממנו כיום להכין מזון תינוקות, להחליף טיטולים וגם לעמוד בזמני שהות, שכן גם לאם מגיע זמן חופשי לעצמה ולאוטונומיה שלה.

מגמת השוויוניות באה לידי ביטוי לא רק בבע"מ 919/15 שם השתנתה בריש גלי הבנת הדין האישי ותקנת הרבנות אשר שררה עמנו עוד משנת 1944 לעניין השוויוניות והנטילה בנטל המזונות לפחות מעל גיל 6, אלא גם באה לידי ביטוי למשל בפסק הדין של בית המשפט המחוזי אליו הפניתי קודם.

אם אין הסבר ברור מדוע טובת הילדים מחייבת את שלילת אותו יום חמישי, צריך אני לפנות לשאלה מה אומר הדין. לטעמי הדין אומר, בוודאי במשמורת משותפת, כי שני ההורים הינם בבחינת שווי זכויות בכל, גם בזמני השהות.

זמני השהות אינם שאלה של מגדר וזה החפץ להקטין ממעמדו של ההורה האחר, מוטב שייתן לכך טעם כבד משקל, אך טעם כבד משקל כזה לא מצאתי.

הואיל וכך מורה אני כי האב יהא זכאי ליטול את הילדים גם בימי ה' פעם בשבועיים, לסירוגין.

זמני שהות מקובלים האם יש דבר כזה?

אין דבר כזה זמני שהות מקובלים ובית המשפט יקבע את זמני השהות או לפי הסכמת ההורים או לאחר קבלת תסקיר פקידת סעד ובחינת טובת הקטין.

חלוקת זמני שהות בהסכמה

ככל שתגיעו להסכמה בדבר זמני שהות לילדיכם בית המשפט יקבל אותה אלא אם זמני השהות יהיו חריגים באופיים.
שינוי חלוקת זמני שהות
חלוקת זמני השהות יכולה להיעשות או במסגרת של הסכמה בין בני הזוג או במסגרת של הגשת בקשה ליישוב סכסוך בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

איזוה ערכאה מוסמכת לדון בנושא הפרת הסדרי שהות

הערכאה אשר קבעה את זמני השהות היא הערכאה אשר יש לה סמכות לדון בהפרה של זמני השהות כמו גם בקביעת סנקציות רלבנטיות להפרת זמני שהות. בהמשך המאמר יינתן מידע גם בסוגיה של מה לעשות כאשר בן הזוג מפר זמני שהות. כלל זה קרוי כלל הסמכות הנמשכת אשר במסגרתו ערכאה אשר קבעה את זמני השהות קונה לעצמה סמכות להמשיך ולדון בזמני השהות.
החריג לכלל זה הינו כאשר הערכאה רק אישרה את הסכם הגירושין או את הסכם זמני השהות אשר הגעתם אליו באופן עצמאי ובמצב כזה לא נרכשה סמכות על ידי הערכאה אשר רק אישרה את הסכם הגירושין ואתם רשאים לפנות במקרה של הפרה לכל ערכאה שתחפצו בה.


בקשה מקוונת לצו ירושה

צרו קשר היום לקבלת ייעוץ ללא התחייבות

Recommended Firm Logo

על מה עברנו במאמר זה