הסדרי ראייה סבא וסבתא | המדריך המלא על כל זכות המגיעה לכם | כל השאלות וכל התשובות

הסבים אשר השתוקקו לקשר עם נכדיהם , פנו לבית המשפט לענייני משפחה ובתאריך 20.03.12 הוגשה תובענה שבה הסבים תובעים את זכותם להסדרי ראייה וביקור בינם לבין נכדיהם החוקיים.

שאלה המשפטית שעמדה לנגד עיני בית המשפט כבוד השופט נחשון פישר היא האם לחייב קשר בין סבים קשישים לבין נכדיהם, ילדיהם של בנם המנוח.  בית המשפט שפגש את הצדדים החליט בשלב ראשון כי תמונה מומחית מטעם בית המשפט. חוות הדעת של המומחית  כאמור הוגשה לבית המשפט באמצע חודש מרץ 2013 ובה נקבע על ידי המומחית כי היא ממליצה על שלילת קשר בין הסבא והסבתא לנכדים.

עו

ביום 4.4.13 במסגרת דיון נוסף אשר התנהל בבית משפט זה ביקש ב"כ התובעים לחקור את המומחית שכן סבר שחוות הדעת כפי שהוגשה, לא יכולה להתקבל. בדיון זה הודיעה המומחית לשאלת בית המשפט כי:  "בתחושה שלי זה יעציב מאוד אם הסבתא והסבא ילכו לבית עולמם ותקופה מסוימת לפני מותם לא היה קשר, אבל אם זה מה שיאפשר להם את שלוותם (הכוונה לקטינים – נ.פ.), ולא שמעו עוד פעם אחת הערה על איכות הנישואין של ההורים שלהם או על אמא שלהם, כשבאים ושמים על כף המאזניים מה מזיק יותר, עוד פגישה או שלא תהיינה פגישות – אז שלא תהיינה פגישות בכלל".

בתום חקירתה של המומחית סבר כבוד השופט נחשון כי עליו לפגוש את הקטינים על מנת להתרשם מקרוב על השפעות אפשריות של מפגש עם סבם וסבתם.

לאחר המפגש עם שלושת הקטינים קבע בית המשפט

במסגרת ההחלטה אשר ניתנה ע"י כבוד השופט נחשון מובא קטע מההחלטה: "כל שאוכל לומר כעת, בטרם אקבל את הסיכומים, ולאחר שנשמעה חקירתה של המומחית, לאחר שפגש בית המשפט את הילדים ולאחר שנתקבלה חוות דעת יחידת הסיוע, ולאחר שעיין בית המשפט בתסקיר אשר ניתן כבר לפני זמן, הוא שבשלב זה סבור אני כי טובתם של הילדים מחייבת שלא יהיה כל קשר בינם לבין סבם וסבתם".

חוק הכשרות המשפטית מאפשר זכויות של הסדרי ראייה לסבא וסבתא

זכויות הסבים והסבתות להסדרי ראייה עם נכדיהם הוסדרה בסעיף 28א' (תיקון תשל"ו) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, קובע  כי:  "מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת לבין הקטין", ואולם ברור כי גם סעיף זה כפוף ראש וראשית לעקרון טובת הילד.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפי נוסחו המקורי, לא העניק לסב ולסבתא מעמד מיוחד בקשר ליחסיהם עם בני בניהם ומעמדם בכל הנוגע להוראות החוק האמור היה כמעמד קרובים אחרים.

תיקון בחוק ייחד לסב ולסבתא מעמד מיוחד, שונה ואחר, משאר הקרובים והעניק להם את האפשרות לפנות ולבקש את בית המשפט לאפשר הסדרי ראייה בינם ובין הנכדים, בנסיבות מסוימות ולמרות התנגדות ההורה שנותר בחיים.

הסדרי ראייה נכדים בכפוף לעקרון טובת הילד

הצעת החוק כפי שפורטה הדגישה כי הסמכות והרשות אשר הוענקה לבית המשפט  לקבוע כאמור, כפופה לעקרון טובת הילד. הוראה כאמור לא כתובה מפורשות בהוראות החוק כיוון שממילא סבר המחוקק כי עקרון טובת הילד הוא עקרון העל המנחה את בית המשפט בכל הקשור לקטינים, להתנהלותם ולהתנהלות עימם.

עקרון טובת הילד היווה מאז ומעולם אבן יסוד בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקת בתי המשפט בכלל, לאורן נבחנו סוגיות הקשורות בעניינם של קטינים.

כך למשל, האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד – אמנת האו"ם בדבר זכויות ילדים, 1989, אמנה שאושררה ע"י מדינות רבות בעולם באופן שהוביל לתהליכי חקיקה ולשינוי בהתנהגות ובנורמות החברתיות לגבי זכויות ילדים בכלל ולגבי השתתפות ילדים, בהליכים הנוגעים בהם, בפרט.

האמנה אושררה ע"י מדינת ישראל ב-2.11.1991 והביאה בעקבותיה שינויים נוספים ולרבות תוספת לתקנות סדר הדין האזרחי, פרק כ' 2 – השתתפות ילדים.

יחד עם זאת יצויין כי עוד הרבה לפני התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כתב השופט חיים פורת בה"מ (ת"א 1037/79) כי "מצוות כיבוד הורים כולל הורי הורים היא מצווה עתיקת יומין. הסעיף בא איפוא להדגיש מצווה זו ולהעלותה בדרך סטטוטורית על ספר החוקים, תוך הענקת זכות עמידה לדיון לסב או סבתא שכולים. אין לראות בסעיף זה משום סטייה מעיקרון על של טובת הילד בכל הקשור בענייני ילדים. היפוכו של דבר: הכוונה היא להתאים דרכי התנהגות כאמור לעיל עם טובתו של הילד ולשלבם עימה".

מבחינה זו אין בסעיף 28 א' משום חידוש בתפיסה של מהות זכויות הביקורים והראיה. כל שיש בו, הוא הוספת אדם נוסף ברשימת הזכאים להביא עניינם של ילדים בפני בית המשפט תוך ייצוג אותו אספקט ראוי של קיום קשרים בין סב וסבתא שכולים לבין נכדיהם.

זכויות לסבא וסבתא בכפוף לטובת הקטינים

כאמור זכותם של הסבים אשר הועלתה על ספר החוקים הוכפפה על ידי המחוקק, לעיקרון העל של טובת הילד.

בכל סכסוך שעניינו ילדים, לא כל שכן בסוגיה בה סלע המחלוקת הינו קשר שבין נכדים לסבים, העיקרון המנחה היחיד שיש לשקול ועל פיו לאפשר ביקורים והסדרי ראיה או לשלול אותם, הוא עקרון טובת הילד.

"בסכסוך הנסוב על מעמדו של קטין, טובתו של הקטין היא עמוד האש ועמוד הענן שיוליכונו הדרך. טובתו של הקטין היא שיקול-העל והיא שתכריע. התעלמות מטובתו של הקטין, החלטה בניגוד לטובתו או שלא בטובתו של קטין, הכרעה בעניינו של קטין תוך עירובו של שיקול זר, אי מתן שיקול ראוי לטובתו של הקטין – כל אלו יעירו ויעוררו את סמכותנו להתערבות בהכרעות דין הבאות לפנינו" (בג"צ 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נ"ה(1) 453, 460 (1998)).

בית המשפט פגש את הקטינים והחליט להעניק הסדרי ראייה לסבא ולסבתא

כבוד השופט נחשון פישר סבר כי החובה הגלומה של הקטין להכיר את זהותו, קשריו המשפחתיים על הטוב, הרע והקשה שבהם, הכרת בני משפחתו המורחבת מצד כל אחד מהוריו בדרך כזו שתאפשר לו גיבוש זהות עצמאית, יציבה ונפרדת תוך היכרות בלתי אמצעית עם שורשיו.

עוד סבר השופט כי צורך זה שהינו בסיס להתפתחותו התקינה של כל קטין, מתעצם לגבי אותם קטינים עליהם לא שפר גורלם ושכלו הם את מי מהוריהם.

כבוד השופט סבר כי כי יהא זה לטובתם של קטינים, למעט בנסיבות חריגות, להיות בקשר מועיל, ולו עם סבם וסבתם, הוריו של ההורה המת, אשר זכותם האוטונומית להעלות משאלת לב לקשר עם נכדיהם, גובשה בסעיף 28א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

בפגישה אשר נערכה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, תיארו הקטינים מצבים מורכבים רגשית במפגשים עם בני משפחתו של האב, בהם נראה כי חוו פגיעה והשפלה.

לא זו אף זו, אלא שההתרשמות בשיחה עם הילדים הייתה מתחושת הקלה ביחס לניתוק הקשר ממשפחת האב, נתק השורר מזה כשנה.

יחד עם זאת, נראה כי לא סתמו הקטינים, לא באמירותיהם ולא בהתנהגותם,  את הגולל על מפגשים במתכונת כזו אשר לא תמשיך ותפגע בהם, לא תמשיך ותרתיע אותם ולא תציף כל פעם מחדש את החוויות הקשות שחוו ביחסים עם משפחת אביהם המנוח. מכאן, סבר השופט כי אולי יש וניתן למצוא דרך ליצירת מפגשים במתכונת כזו או אחרת.

       הסדרי ראייה לסבא וסבתא למרות חוות דעת של הפסיכיאטרית המתנגדת לכך

אבן נגף עיקרית לשאיפה זו היוותה חוות דעת המומחית פסיכיאטרית לילדים ונוער, אשר חוות דעתה הנחרצת הייתה כי אין לאפשר כל קשר בין הקטינים לבין סבם וסבתם, עמדה עליה חזרה ואותה ביססה בחקירתה בבית המשפט וכפי שכבר הובאו הדברים מפיה, בפסק דין זה.

למרות חוות הדעת החד משמעית קבע כבוד השופט נחשון כי יתקיימו הסדרי ראייה במרכז קשר במסגרת מוגנת. כבוד השופט נחשון קוסע כי: "אין ספק בליבי כי גם הסב והסבתא ובוודאי שבוודאי, אימם של חמשת הילדים, רוצים בטובתם, רווחתם ושיקומם של הקטינים ושואפים הם כי הללו יגדלו, יתפתחו ויתעצבו כבוגרים בריאים ויציבים.

לאור דבריהם של שלושת הילדים עימם נפגש השופט  ולאור חוויות העבר אותן חוו במסגרת הסדרי ראייה וביקור במרכזי קשר ונוכח רתיעתם מהתנהלות עתידית כזו, ולאור הצהרת הסבתא בבית המשפט כי יהיו מוכנים הסבים לכל פעולה אשר תסלול הדרך לקשר ומפגש בינם לבין הנכדים, מצא כבוד השופט לנכון לקבוע כי הסדרי הראייה והביקור יחודשו לאלתר ויתקיימו במתכונת מוגנת ביחד עם המומחית.

יש לכם קשיים בהסדרי הראייה עם הנכדים? לנו יש פתרונות יצירתיים  מוזמנים לפנות אלינו בכל עת 03-7949755

על מה עברנו במאמר זה
Recommended Firm Logo
עו
לקבלת ייעוץ פרטני דיסקרטי - השאירו פרטים, או חייגו למספר:
03-7949755
Picture of עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר
עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.

המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.