מידע ליורשים כאשר אין צוואה

תוכן עניינים:

1. מימוש עזבון של אדם שנפטר
   • כיצד לממש את הרכוש והנכסים של אדם שנפטר עם אי הצגת צווים מראש.
2. הגשת בקשה מקוונת לקבלת צו ירושה
   • איך להגיש בקשה לצו ירושה באמצעות האינטרנט ולקבל מענה מהמערכת.
3. הגשת בקשה ידנית לקבלת צו ירושה למי שאינו מיוצג
   • הליך הגשת בקשה ידנית לקבלת צו ירושה כאשר אין מי שייצג את היורשים.
4. יורש פסול
   • הכללים לזיהוי יורש פסול וההשלכות של כך על תהליך הירושה.
5. יורשים על פי דין
   • השיקולים המשפטיים שמצוינים בבחירת יורשים כאשר אין צו ירושה.
6. ירושה של בן זוג
   • השקפים המשפטיים בנוגע לירושה של בן זוג נוסף או לקרוביו.
7. ירושה של ידוע/ה בציבור
   • התהליך המיוחד שנדרש במקרה של ירושה של אדם הידוע או הציבורי.
8. ירושה של בן זוג מאותו מין
   • הזכויות המשפטיות של בן זוג מאותו מין לירש את בן זוגו.
9. ירושה במקרה של אימוץ
   • השיקולים בירושה כאשר מדובר באימוץ של ילד על ידי יורש.
10. ויתור על ירושה (הסתלקות יורש)
    • התהליך וההשלכות של ויתור על הירושה על ידי יורש.
11. ביצוע עסקאות בירושה
    • הצעדים והשיקולים בביצוע עסקאות כאשר מדובר בנכסי הירושה.
12. רישום זכויות יורשים במקרקעין
    • אופציות לרישום זכויות הירושה בנכסי מקרקע.
13. התנגדות למתן צו ירושה
    • הצעדים שניתכן לנקוט כאשר יש התנגדות למתן צו ירושה.
14. בקשה לתיקון צו ירושה
    • איך להגיש בקשה לביצוע שינויים בצו ירושה כאשר הצורך קיים.
15. בקשה לביטול צו ירושה
    • הליך הגשת בקשה לביטול צו ירושה והסיבות האפשריות לכך.
16. בקשה למינוי מנהל עיזבון (ירושה)
    • הליך הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון והתהליך שנדרש לצורך זה.
17. דיון בדלתיים סגורות בענייני משפחה
    • ההליך והשיקולים בדיון במשפט משפחתי התופס מקום בסמכות בית המשפט.

 

 

שאלות ותשובות נפוצות:

 

1. שאלה: מהם שלבי ההליך למימוש עזבון של אדם שנפטר?

• תשובה: שלבי ההליך למימוש עזבון כוללים הגשת בקשה לצו ירושה, ביקורת על תקינות הבקשה על ידי בית המשפט, ידיעה ליורשים על החלטת בית המשפט, והביצוע הסופי של העזבון.

2. שאלה: מה תפקידו של הרשם לענייני ירושה בנוגע להגשת בקשה לצו ירושה?

• תשובה: הרשם לענייני ירושה בודק את הבקשה לצו ירושה וקובע האם היא עומדת בתנאים המשפטיים, כולל תקינות הבקשה וכן האם ישנם עיסוקי ירושה רשמיים אחרים.

3. שאלה: מהו ההבדל בין צו ירושה קבוע לצו ירושה זמני?

• תשובה: צו ירושה קבוע הוא צו שתוקף לאורך זמן, בעוד שצו ירושה זמני הוא צו שניתן לפרק זמן מוגבל ונועד לטפל בסיטואציות מיוחדות.

4. שאלה: באילו מקרים יש אפשרות להגיש בקשה לביטול צו ירושה?

• תשובה: בקשה לביטול צו ירושה ניתן להגיש אם ישנם שימושים בעיקר בנכסי הירושה, היו טעויות או פרשנות שגויים בצו, או הצו הונח בצורה שאינה תואמת את רצונות הנושאים.

5. שאלה: מהם הידויים שבהם אינו יכול להימנע ממנהל עיזבון?

• תשובה: לא ניתן למנות מנהל עיזבון רק לחלק מהירושה או לאנשים ספציפיים, ומנהל העיזבון אינו יכול להיות בן זוג המנתח את העיזבון.

6. שאלה: מהן הסיבות המשמעותיות שבהן ניתן לפנות לדיון בדלתיים סגורות בענייני משפחה?

• תשובה: דיון בדלתיים סגורות בענייני משפחה עשוי להתרחש במקרים של סכסוך משפחתי, הגנה על פרטיות, וכלל סיבות שעשויות להשפיע על רוב הנוכחים.

7. שאלה: מהו תהליך מימוש הזכות לדיון בדלתיים סגורות בענייני משפחה?

• תשובה: תהליך מימוש הזכות לדיון בדלתיים סגורות בענייני משפחה כולל הגשת בקשה, החלטת בית המשפט באם להתיר דיון פומבי או סגור, ואז ניהול הדיון בדלתיים סגורות עצמן.

8. שאלה: מהן המקרים בהם ניתן למנוע דיון בדלתיים סגורות?

• תשובה: אם בית המשפט מחליט שסביר להניח שהאזרחים לא ייצליחו לסיים את הדיון על החלטתם, הדיון עשוי להתנהל פומבית.

9. שאלה: מהם תחומי המשפט בהם ניתן לפנות לבית המשפט בשל סכסוך משפחתי?

• תשובה: תחומי המשפט בהם ניתן לפנות לבית המשפט בשל סכסוך משפחתי כוללים נישואין וגירושין, תביעות אזרחיות בין בני משפחה, תביעות למזונות ועוד.

10. שאלה: מהו התפקיד של הרשם לענייני ירושה במימוש צו ירושה?

• תשובה: הרשם לענייני ירושה בודק את הבקשה לצו ירושה, מקרקעין, ובוחן האם נוצרה צורך במינוי מנהל עיזבון לטובת הירושים.

מימוש עזבון של אדם שנפטר

על יורשים (לפי דין או לפי צוואה), המבקשים לממש את נכסיו של אדם שמת (המוריש), להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה

אם האדם שמת ערך צוואה, יש להגיש בקשה המכונה "בקשה לצו קיום צוואה"

אם האדם שמת לא ערך צוואה, יש להגיש בקשה המכונה "בקשה לצו ירושה"

לאחר מותו של אדם (המוריש), הנכסים שהותיר אחריו (כספים, נדל"ן, מיטלטלין וכו') המכונים "עיזבון", מחולקים בין היורשים שלו.

• אם האדם ערך צוואה, העיזבון יחולק בהתאם לאמור בה.
• אם האדם לא ערך צוואה, העיזבון יחולק בהתאם לחוק.
• אם לאדם אין כלל יורשים, עיזבונו יעבור למדינה.

הגשת בקשה לצורך מימוש (חלוקת וקבלת) העיזבון

• כדי שיורשים יוכלו לקבל את חלקם בעיזבון ולהיות הבעלים החוקיים שלו, יש להגיש לרשם לענייני ירושה אחת משתי בקשות:
  • אם האדם שמת ערך צוואה, יש להגיש בקשה המכונה "בקשה לצו קיום צוואה".
  • אם האדם שמת לא ערך צוואה, יש להגיש בקשה המכונה "בקשה לצו ירושה".

שימו לב

• אם המוריש הפקיד את צוואתו אצל הרשם לענייני ירושה ולא שיתף את קרוביו בכך, הדבר יתגלה כאשר יורשיו יפנו לרשם לענייני ירושה באחת הבקשות.
• אדם יכול לערוך מספר צוואות בחייו, אך הצוואה האחרונה שערך היא זו הקובעת (ומבטלת את הקודמות), גם אם לא הופקדה אצל הרשם לענייני ירושה.
• אם הצוואה לא כוללת את כל נכסיו של האדם שמת, ניתן להגיש, בנוסף לבקשה לצו קיום צוואה, גם בקשה למתן צו ירושה בגין הרכוש שלא נכלל בצוואה.

הוצאת רכוש	פיקדון בבנקים	נכסי ערך
הליך איסוף ומכירה של רכוש הנפטר	שימור וניהול של פיקדון כספי בבנקים	ניהול נכסי ערך כמו נדל"ן וניירות ערך
אפשרויות להקניית הרכוש בפועל	הליך משיכת הפיקדון ליורשים	שווי נכסי הערך והכנסה מהם
תחומי החלטות שדרושות אישור מגרעין היורשים	נכסי ערך נוספים כמו רכוש חוץ-נדל"ן	מימוש נכסים באמצעות הליך מכירה
הוצאות נדרשות למימוש הרכוש	הצורך בפיקדון כספי למניעת הפקרות	תשלומים והוצאות המתבצעות בזמן המימוש
השיקולים בבחירת אפשרויות ההוצאה	ניהול חשבון הפיקדון במהלך המימוש	טיפול בתשלומי המס והחיובים
טיפול בחובות שנפטר		המתן לעדכון ואישור מגרעין היורשים

 

מה קורה אם למנוח אין יורשים

• אם למנוח אין יורשים, לפי דין או לפי צוואה, עיזבונו עובר לניהול המדינה. לאחר כמה שנים, אם לא יימצאו יורשים, העיזבון יעבור לבעלות המדינה.
• על ניהול העיזבון אחראי אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
• נכסי העיזבון ישמשו את המדינה למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד בלבד.
• כמו כן, שר האוצר רשאי, לפי שיקול דעתו, להעניק או לשלם מתוך נכסיו של האדם שמת, לאחד או יותר מאלו:
  • לאדם אשר ערב מות המנוח היה תלוי במנוח לכלכלתו.
  • לאדם או תאגיד אשר המנוח, ערב מותו, היה תלוי בו לכלכלתו.
  • לקרוב משפחה של המנוח או של בן זוגו, אשר אינו משתייך לרשימת היורשים על פי דין הקבועה בחוק.

חשוב לדעת

• מימוש העיזבון וקבלת הירושה עשויים להיות כרוכים בנושאים שונים, בהם מימוש כספים הנמצאים בבנקים, קופות גמל, זכויות מעבודה וביטוחים, הסדרת חובותיו של הנפטר, ואף תשלום פיצויי פיטורים לעובד של המנוח.
• כל אדם שבידו צוואה, חייב למסור אותה לבית-המשפט (במקור או העתק מאושר) מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה (האדם שערך את הצוואה). אי-קיום הוראה זו מהווה עבירה פלילית.

הגשת בקשה מקוונת לקבלת צו ירושה

כדי שיורש יוכל לקבל את חלקו מתוך העיזבון (ירושה) של המנוח, יש להגיש בקשה המכונה "בקשה לצו ירושה"

מבקש שלא מיוצג יכול להגיש את הבקשה באופן מקוון כמתואר בדף זה או באופן ידני.

הגשת הבקשה כרוכה בתשלום שתי אגרות

אם המנוח ערך צוואה, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה כדי שיהיה ניתן לחלק את הירושה בין היורשים שרשומים בצוואה

כדי שיורש יוכל לקבל את חלקו מתוך העיזבון (ירושה) של המנוח (המוריש), יש להגיש בקשה שמכונה "בקשה לצו ירושה".

• כיום, צו ירושה שניתן על-ידי הרשם לענייני ירושה מונפק באופן דיגיטלי (ממוחשב) ובמקביל לשליחתו למי שהגיש את הבקשה, הוא נשלח גם לגופים שונים, כך שאין צורך להציגו בפניהם (פירוט בהמשך הדף).
• הגשת הבקשה כרוכה בתשלום שתי אגרות (נכון ל-2023): אגרת פתיחת בקשה (461 ₪) ואגרת הוצאות פרסום בעיתון (130 ₪).

שימו לב

• בקשה לצו ירושה ניתן להגיש לאחד מאלו:
  • הרשם לענייני ירושה
  • בית-דין דתי (כגון: הרבני, השרעי והדרוזי), בתנאי שכל הצדדים להליך מסכימים על הגשת הבקשה וניהול ההליך בפני בית הדין.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

• בקשה מקוונת לצו ירושה ניתן להגיש אם מתקיימים התנאים הבאים:
  1. המנוח לא ערך צוואה.
  2. מגיש הבקשה הוא אחד היורשים החוקיים של המנוח או יורש של היורש.

שימו לב

• אם המנוח ערך צוואה, יש להגיש בקשה לקבלת צו קיום צוואה כדי שהצוואה תיכנס לתוקף ויהיה ניתן לחלק את העיזבון (הירושה) בין הזוכים (היורשים).
• אם הצוואה לא כללה את כל הרכוש, ניתן להגיש בנוסף לבקשה לצו קיום צוואה גם בקשה לצו ירושה (המידע בדף זה) כדי שיהיה ניתן לחלק את הרכוש שלא מופיע בצוואה בין היורשים החוקיים.

למי ואיך פונים

• יש לשלם את האגרות עבור הבקשה וההליך (פירוט בהמשך).
• את הבקשה לקבלת צו ירושה יש להגיש לרשם לענייני ירושה באמצעות טופס בקשה מקוון, באתר הרשם לענייני ירושה.

שימו לב

• מייצג נדרש להגיש את הבקשה באופן מקוון בלבד (המידע בדף זה).
• מבקש שלא מיוצג, יכול להגיש את הבקשה באופן מקוון או באופן ידני (בהגשה ידנית סכום האגרה על פתיחת הבקשה גבוה יותר).
• אם בין היורשים יש אחים, אחיינים, סבים, דודים או בני/בנות דודים של הנפטרים – יש להגיש את הבקשה באופן ידני בלבד, גם אם המבקש מיוצג.

תשלום אגרה

• הגשת בקשה מקוונת לקבלת צו ירושה כרוכה בתשלום שתי האגרות הבאות (נכון ל-2023):
  1. אגרת פתיחת בקשה- 461 ₪.
  2. הוצאות פרסום בעיתון (שובר כתום)- 130 ₪.
• את התשלום ניתן לבצע בכל אחת מהדרכים הבאות:
  1. באופן מקוון– באמצעות שירות התשלומים הממשלתי (יש לסמן את האגרות המתאימות ברשימה שתפתח) או כחלק מהליך מילוי טופס הבקשה המקוון לקבלת הצו.
  2. בבנק הדואר– באמצעות שוברים שניתן לקבל בעמדות קבלת הקהל במשרדי הרשם לענייני ירושה.
  3. בעמדות תשלום אוטומטיות– באמצעות כרטיס אשראי בעמדות התשלום שממוקמות בעמדות קבלת הקהל במשרדי הרשם לענייני ירושה.

שימו לב

• אם הנפטרים מתו בעקבות שירותם הצבאי, במהלך שירות מילואים או בפעולת איבה, בני משפחתם מדרגה ראשונה זכאים לפטור מהתשלום.

מילוי והגשת הבקשה

• יש להיכנס לטופס הבקשה המקוון באתר הרשם לענייני ירושה.
• יש למלא את כל הסעיפים שנדרשים בכל אחד מחלקי הטופס ולצרף את המסמכים הבאים (סרוקים בפורמט PDF):
  1. אם המנוח לא היה בעל תעודת זהות ישראלית, יש לצרף תעודת פטירה מקורית של המנוח (או העתק "נאמן למקור") .
  2. אם יש מספר יורשים – אישור שנשלחה הודעה בדואר רשום לכל היורשים על הגשת הבקשה לקבלת הצו או אישור שמגיש הבקשה מסר הודעה אישית על כך לכל היורשים.
  3. אם המבקש מיוצג על-ידי עורך-דין – ייפוי כוח.
  4. אם ישנם יורשים שמוותרים על חלקם בעיזבון (בירושה) – יש לצרף תצהיר הסתלקות/ויתור חתום ומאומת על-ידי עורך-דין.
• אם האגרה שולמה שלא כחלק ממילוי הטופס המקוון (באמצעות שוברים, עמדות תשלום אוטומטיות או שרת התשלומים הממשלתי) יש למלא את מספר האישור בגין תשלום האגרה במקום שמיועד לכך בטופס המקוון.
• לאחר שליחת טופס הבקשה המקוון, תישלח למגיש הבקשה הודעת דוא"ל שכוללת אישור על עצם השליחה ואת מספר התיק שנפתח ברשם לענייני ירושה. הודעה זו לא מאשרת שהבקשה הוגשה באופן תקין.
• בסיום, לאחר בדיקת הבקשה ובדיקה שכל המסמכים שנדרשים (המפורטים למעלה) הוגשו כראוי, תישלח למגיש הבקשה הודעת אישור בדוא"ל על קליטת הבקשה המקוונת באופן תקין.

שימו לב

• בקשה לצו ירושה עבור נכס של נספה שואה יש להגיש לרשם לענייני ירושה במחוז תל אביב באמצעות טופס בקשה ייעודי.שלבי ההליך

• לאחר קבלת האישור על תקינות הבקשה, הרשם לענייני ירושה יפרסם ברשומות (פרסומים רשמיים של מדינת ישראל) ובעיתונות, הודעה על הגשת הבקשה כדי לאפשר למי שמעוניין, להגיש התנגדות למתן הצו.
• במקביל לפרסום ההודעה, הבקשה מועברת לטיפול הגורם המוסמך במשרדי הרשם לענייני ירושה או במשרדי האפוטרופוס הכללי.
  • אם חסרים פרטים בבקשה או יש צורך בהבהרות נוספות, תשלח למבקש דרישה להשלמת הפרטים בדוא״ל.
  • ניתן להשלים את הפרטים ולעקוב אחרי הטיפול בבקשה באמצעות מערכת הרשם לענייני ירושה Online.
• לאחר השלמת הטיפול בבקשה ולאחר שחלף המועד להגיש התנגדות, הרשם לענייני ירושה ייתן את הצו.

שימו לב

הרשם לענייני ירושה יעביר את הטיפול בבקשה לבית-המשפט לענייני משפחה במקרים הבאים:

• הוגשה התנגדות לבקשה.
• מי שבעניינו הוגשה הבקשה הוא אדם שהאפוטרופוס הכללי מנהל את רכושו.
• היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ראו לנכון ליזום הליך בקשר לבקשה או להצטרף להליך.
• המדינה או אחד ממוסדותיה הם צד לבקשה.
• הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית-המשפט.

שלבי ההגשה	הצגת פרטי הנפטר	זיהוי היורשים
יצירת חשבון משתמש במערכת המקוונת	פרטי הזהות והנפטר	מספרי ת.ז. של היורשים
הגשת הבקשה דרך האתר המקוון	מידע על נכסיו של הנפטר	פרטי תעוזה לפעולה במקרקעין
מילוי שאלון פרטי	מסמכים הנחוצים להגשת הבקשה	חתימת היורשים על הבקשה
אימות הזהות באמצעות תעוזה מרשם האוכלוסין		הגשת פרטי תעוזה למערכת

 

איתור בקשות ועיון בתיק

• ניתן לאתר את הבקשה שהוגשה ולבדוק את סטטוס הטיפול בה באתר הרשם לענייני ירושה. יש להצטייד במספר ת"ז המנוח או במספר התיק.
• היורשים רשאים להגיש בקשה לעיון ולקבלת העתקים מהמסמכים המצויים בתיק הרשם.
  • את הבקשה יש להגיש באמצעות אתר הרשם לענייני ירושה לאחר איתור התיק הרלוונטי, ובחירה בבקשה הרצויה.
  • הגשת בקשה לעיון כרוכה בתשלום אגרה.

קבלת הצו

• הצווים מונפקים באופן דיגיטלי (ממוחשב) בלבד ולא ניתן לקבל צווים מודפסים או העתקי צווים מודפסים במשרדי הרשם לענייני ירושה (כמו שהיה ניתן בעבר).
• ככלל, הצו יינתן לא יאוחר מ-50 ימים מהיום שהוגשה הבקשה באופן תקין (כולל את תקופת הפרסום ברשומות ובעיתונות), אלא אם נדרשו מסמכים או פרטים נוספים.
  • הצו הדיגיטלי ישלח על-ידי הרשם לענייני ירושה לכתובת הדוא"ל של מגיש הבקשה או של המייצג.
  • בנוסף, לאחר שליחת הצו בדוא"ל, ניתן לקבלו ב"איזור האישי" באתר השירותים והמידע הממשלתי.
  • מי שאין ברשותו את הצו הדיגיטלי המקורי שנשלח אליו, יכול להגיש בקשה לקבלת העתק דיגיטלי מהצו.

טיפ

• הצו הדיגיטלי נשלח לבנקים, חברות ביטוח, רשות המסים, משרד החוץ, רשות התאגידים, משרד התחבורה, רשות מקרקעי ישראל והרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין (טאבו). לכן, אין צורך להציג את הצו באופן פיזי בעת קבלת שירות מגופים אלה.
• עם קבלת הצו הדיגיטלי, מומלץ לשמור אותו כקובץ שמור במחשב, כדי שיהיה ניתן לעשות בו שימוש עתידי ולהעבירו בכל עת לכל גורם שיבקש זאת.

חשוב לדעת

• לכל מסמך (כולל צוואה) שמוגש לרשם לענייני ירושה שכתוב בשפה זרה (למעט אנגלית), יש לצרף תרגום לעברית או לערבית, מאושר בידי נוטריון (הרשם לענייני ירושה רשאי להורות כי יש לתרגם גם מסמך הכתוב באנגלית).
• אם שולמה האגרה עבור הגשת הבקשה ולא נעשה באגרה שימוש, ניתן להגיש בקשה לקבלת החזר כספי.
• יש לוודא כי על המחשב מותקנת הגרסה הנוכחית של Acrobat Reader שמאפשרת שימוש במסמכים בפורמט PDF, הפורמט היחיד שתומך בהצגת הצווים ומסמכים מקוונים אחרים.
• מי שנפגע מעצם מתן הצו ומעוניין לבטלו או לתקנו, רשאי להגיש התנגדות, בתנאי שהצו טרם ניתן. הדרך לבטל או לתקן את הצו לאחר שניתן, היא באמצעות הגשת בקשה מתאימה: בקשה לתיקון צו ירושה או בקשה לביטול צו ירושה.
• הרשם לענייני ירושה מפעיל מרכז שירות ומידע: בטלפון *2416 מענה 24 שעות ביממה ומענה אנושי בימים א'- ה' בשעות 16:00-08:00 ובדוא"ל: Moked-Yerushot@justice.gov.il.

הגשת בקשה ידנית לקבלת צו ירושה למי שאינו מיוצג

כדי שיורש יוכל לקבל את חלקו מתוך העיזבון (ירושה) של המנוח, יש להגיש בקשה המכונה "בקשה לצו ירושה"

מבקש שלא מיוצג יכול להגיש את הבקשה באופן ידני (המידע בדף זה) או באופן מקוון. מייצג של מבקש נדרש להגיש את הבקשה באופן מקוון בלבד

הגשת הבקשה כרוכה בתשלום שתי אגרות

אם המנוח ערך צוואה, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה כדי שיהיה ניתן לחלק את הירושה בין היורשים שרשומים בצוואה

כדי שיורש יוכל לקבל את חלקו מתוך העיזבון (ירושה) של המנוח (המוריש), יש להגיש בקשה שמכונה "בקשה לצו ירושה".

• כיום, צו ירושה מונפק באופן דיגיטלי (ממוחשב) ובמקביל לשליחתו למי שהגיש את הבקשה, הוא נשלח גם לגופים שונים, כך שאין צורך להציגו בפניהם (פירוט בהמשך הדף).
• הגשת הבקשה כרוכה בתשלום שתי אגרות (נכון ל-2023): אגרת פתיחת בקשה (542 ₪) ואגרת הוצאות פרסום בעיתון (130 ₪).

שימו לב

• בקשה לצו ירושה ניתן להגיש לאחד מאלו:
  • הרשם לענייני ירושה (המידע בדף זה).
  • בית-דין דתי (כגון: הרבני, השרעי והדרוזי), בתנאי שכל הצדדים להליך מסכימים על הגשת הבקשה וניהול ההליך בפני בית הדין.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

• בקשה ידנית לצו ירושה ניתן להגיש אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
  1. המנוח לא ערך צוואה.
  2. מגיש הבקשה הוא אחד היורשים החוקיים של המנוח או יורש של היורש.
  3. מגיש הבקשה לא מיוצג על-ידי עורך-דין.

שימו לב

• אם המנוח ערך צוואה, יש להגיש בקשה לקבלת צו קיום צוואה כדי שהצוואה תיכנס לתוקף ויהיה ניתן לחלק את העיזבון (הירושה) בין הזוכים (היורשים).
• אם הצוואה לא כללה את כל הרכוש, ניתן להגיש בנוסף לבקשה לצו קיום צוואה גם בקשה לצו ירושה (המידע בדף זה) כדי שיהיה ניתן לחלק את הרכוש שלא מופיע בצוואה בין היורשים החוקיים.

למי ואיך פונים

• תחילה, יש להסדיר את תשלום האגרות עבור הגשת הבקשה (פירוט בהמשך).
• את הבקשה המלאה בצירוף כל המסמכים הנדרשים יש להגיש ב-2 עותקים, באחת מהדרכים הבאות:
  • בעמדות קבלת הקהל במשרדי הרשם לענייני ירושה שקרובים למקום מגוריו של המנוח בזימון תור מראש בלבד.
  • משלוח בדואר רשום למשרדי הרשם לענייני ירושה שקרובים למקום מגוריו של המנוח.
  • בדוא״ל (עותק אחד בלבד) למוקד השירות והמידע של הרשם לענייני ירושה בדוא״ל Moked-Yerushot@justice.gov.il.

שימו לב

• מבקש שלא מיוצג, יכול להגיש את הבקשה באופן ידני (המידע בדף זה) או באופן מקוון.
• מייצג נדרש להגיש את הבקשה באופן מקוון בלבד.
• אם אחד (או יותר) מהיורשים הוא אח, אחיין, סב, סבתא, דוד או בן דוד של המנוח – יש להגיש את הבקשה באופן ידני בלבד, גם אם המבקש מיוצג.

תשלום אגרה

• הגשת בקשה ידנית לקבלת צו ירושה כרוכה בתשלום שתי האגרות הבאות (נכון ל-2023):
  1. אגרת פתיחת בקשה – 542 ₪.
  2. הוצאות פרסום בעיתון (שובר כתום) – 130 ₪.

שימו לב

• מי שיגישו את הבקשה לקבלת הצו באופן מקוון, ישלמו אגרה מופחתת עבור פתיחת הבקשה (461 ₪ במקום 542 ₪).
• אם הנפטרים מתו בעקבות שירותם הצבאי, במהלך שירות מילואים או בפעולת איבה, בני משפחתם מדרגה ראשונה זכאים לפטור מהתשלום.
• את התשלום ניתן לבצע בכל אחת מהדרכים הבאות:

• • באופן מקוון– באמצעות שירות התשלומים הממשלתי (יש לסמן את האגרות המתאימות ברשימה שתפתח).
  • בבנק הדואר– באמצעות שוברים שניתן לקבל לאחר פנייה למוקד השירות והמידע של הרשם לענייני ירושה בדוא״ל Moked-Yerushot@justice.gov.il.
  • בעמדות תשלום אוטומטיות– באמצעות כרטיס אשראי בעמדות התשלום שממוקמות בעמדות קבלת הקהל במשרדי הרשם לענייני ירושה.

מילוי והגשת הבקשה

• יש להדפיס את טופס הבקשה לצו ירושה מאתר הרשם לענייני ירושה.
• יש למלא את כל הסעיפים שנדרשים בטופס הבקשה ולצרף את המסמכים הבאים:
  1. תעודת הפטירה של המנוח (המוריש) או בקשה להוכחת מותו.
  2. אם יש מספר יורשים – אישור על משלוח הודעה שנשלחה בדואר רשום לכל היורשים על הגשת הבקשה לקבלת הצו או אישור על כך שמגיש הבקשה מסר הודעה אישית על כך לכל היורשים.
  3. אישור על תשלום האגרות.
  4. אם המבקש מיוצג על-ידי עורך-דין- ייפוי כוח.
  5. אם ישנם יורשים המוותרים על חלקם בעיזבון (בירושה) – יש לצרף תצהיר הסתלקות/ויתור חתום ומאומת על-ידי עורך-דין.

שימו לב

• בקשה לצו ירושה עבור נכס של נספה שואה יש להגיש לרשם לענייני ירושה במחוז תל אביב באמצעות טופס בקשה ייעודי.

שלבי ההליך

• לאחר קבלת האישור על תקינות הבקשה, הרשם לענייני ירושה יפרסם ברשומות (פרסומים רשמיים של מדינת ישראל) ובעיתונות, הודעה על הגשת הבקשה כדי לאפשר למי שמעוניין, להגיש התנגדות למתן הצו.
• במקביל לפרסום ההודעה, הבקשה מועברת לטיפול הגורם המוסמך במשרדי הרשם לענייני ירושה או במשרדי האפוטרופוס הכללי.
  • אם חסרים פרטים בבקשה או יש צורך בהבהרות נוספות, תשלח למבקש דרישה להשלמת הפרטים בדוא״ל.
  • ניתן להשלים את הפרטים ולעקוב אחרי הטיפול בבקשה באמצעות מערכת הרשם לענייני ירושה Online.
• לאחר השלמת הטיפול בבקשה ולאחר שחלף המועד להגיש התנגדות, הרשם לענייני ירושה ייתן את הצו.

שימו לב

הרשם לענייני ירושה יעביר את הטיפול בבקשה לבית-המשפט לענייני משפחה במקרים הבאים:

• הוגשה התנגדות לבקשה.
• מי שבעניינו הוגשה הבקשה הוא אדם שהאפוטרופוס הכללי מנהל את רכושו.
• היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ראו לנכון ליזום הליך בקשר לבקשה או להצטרף להליך.
• המדינה או אחד ממוסדותיה הם צד לבקשה.
• הרשם לענייני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית-המשפט.

שלבי התהליך	פרטי הנפטר	הכנת הבקשה
הגעתו של היורש	נתונים אישיים ופרטי יורשים	מילוי הטופס המתאים
איסוף פרטי הנפטר	מידע על הנכסים הנותרים	הוצאת עותקים של מסמכים
הכנת המסמכים	תעוזת הנפטר להפקת צו ירושה	הגשת הבקשה לרשם

 

איתור בקשות ועיון בתיק

• ניתן לאתר את הבקשה שהוגשה ולבדוק את סטטוס הטיפול בה באתר הרשם לענייני ירושה. יש להצטייד במספר ת"ז המנוח או במספר התיק.
• היורשים רשאים להגיש בקשה לעיון ולקבלת העתקים מהמסמכים המצויים בתיק הרשם.
  • את הבקשה יש להגיש באמצעות אתר הרשם לענייני ירושה לאחר איתור התיק הרלוונטי, ובחירה בבקשה הרצויה.
  • הגשת בקשה לעיון כרוכה בתשלום אגרה.

קבלת הצו

• הצווים מונפקים באופן דיגיטלי (ממוחשב) בלבד ולא ניתן לקבל צווים מודפסים או העתקי צווים מודפסים במשרדי הרשם לענייני ירושה (כמו שהיה ניתן בעבר).
• ככלל, הצו יינתן לא יאוחר מ-50 ימים מהיום שהוגשה הבקשה באופן תקין (כולל את תקופת הפרסום ברשומות ובעיתונות), אלא אם נדרשו מסמכים או פרטים נוספים.
  • הצו הדיגיטלי ישלח על-ידי הרשם לענייני ירושה לכתובת הדוא"ל של מגיש הבקשה או של המייצג.
  • בנוסף, לאחר שליחת הצו בדוא"ל, ניתן לקבלו ב"איזור האישי" באתר השירותים והמידע הממשלתי.
  • מי שאין ברשותו את הצו הדיגיטלי המקורי שנשלח אליו, יכול להגיש בקשה לקבלת העתק דיגיטלי מהצו.

טיפ

• הצו הדיגיטלי נשלח לבנקים, חברות ביטוח, רשות המסים, משרד החוץ, רשות התאגידים, משרד התחבורה, רשות מקרקעי ישראל והרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין (טאבו). לכן, אין צורך להציג את הצו באופן פיזי בעת קבלת שירות מגופים אלה.
• עם קבלת הצו הדיגיטלי, מומלץ לשמור אותו כקובץ שמור במחשב, כדי שיהיה ניתן לעשות בו שימוש עתידי ולהעבירו בכל עת לכל גורם שיבקש זאת.

חשוב לדעת

• לכל מסמך (כולל צוואה) שמוגש לרשם לענייני ירושה שכתוב בשפה זרה (למעט אנגלית), יש לצרף תרגום לעברית או לערבית, מאושר בידי נוטריון (הרשם לענייני ירושה רשאי להורות כי יש לתרגם גם מסמך הכתוב באנגלית).
• אם שולמה האגרה עבור הגשת הבקשה ולא נעשה באגרה שימוש, ניתן להגיש בקשה לקבלת החזר כספי.
• יש לוודא כי על המחשב מותקנת הגרסה הנוכחית של Acrobat Reader שמאפשרת שימוש במסמכים בפורמט PDF, הפורמט היחיד שתומך בהצגת הצווים ומסמכים מקוונים אחרים.
• מי שנפגע מעצם מתן הצו ומעוניין לבטלו או לתקנו, רשאי להגיש התנגדות, בתנאי שהצו טרם ניתן. הדרך לבטל או לתקן את הצו לאחר שניתן, היא באמצעות הגשת בקשה מתאימה: בקשה לתיקון צו ירושה או בקשה לביטול צו ירושה.
• הרשם לענייני ירושה מפעיל מרכז שירות ומידע: בטלפון *2416 מענה 24 שעות ביממה ומענה אנושי בימים א'- ה' בשעות 16:00-08:00 ובדוא"ל: Moked-Yerushot@justice.gov.il.

יורש פסול

• יורש פסול הוא יורש (שנקבע על פי דין או בצוואה) אשר נמצא פסול לרשת, בשל אחת מהסיבות הבאות:
  • הוא הורשע בניסיון לגרום במתכוון למותו של המוריש.
  • הוא הורשע בגרימת מותו של המוריש.
  • הוא הורשע כי העלים, השמיד או זייף את צוואתו האחרונה של המוריש.
  • הוא תבע ירושה על פי צוואה מזויפת.

סיבות לפסול היורש	הליך פסול היורש
פרטיות	הצבעה על פסול היורש
עניין בתיק	הודעה ליורש על החלטת בית המשפט
רישום	יציאת צו פסול היורש
מורשה	תחזוקת רישום עם פסול היורש

 

• חלקו של הפסול לרשת אף אינו יכול לעבור ליורשיו, אלא מתחלק בין שאר היורשים האחרים.
• אם אין יורשים אחרים – חלקו עובר לבעלות המדינה.
• מי שהורשע בניסיון לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת אותו.

יורשים על פי דין

כאשר אדם שנפטר לא מותיר אחריו צוואה, נקבעים יורשיו על פי דין לפי כללי חוק הירושה

היורשים על פי דין הם בני המשפחה שהותיר הנפטר, בהתאם למידת הקרבה המשפחתית

במקרים בהם אדם שנפטר לא הותיר אחריו צוואה הקובעת מי יירש אותו, חוק הירושה יקבע מי מבין בני משפחתו הם יורשיו על פי דין.

• המחוקק קבע את כללי הירושה על פי דין, כך שיידמו ככל הניתן לאופן בו רוב האנשים היו מעוניינים לחלק את נכסיהם לאחר מותם.
• לצורך מימוש זכות הירושה יש להגיש בקשה לצו ירושה.

סדר היורשים על פי דין

• ראשית, יורש מי שהיה במות המוריש בן זוגו – את המטלטלין של הבית, המכונית וחלק משאר העיזבון (הנקבע על פי קרבתם המשפחתית של שאר היורשים). להרחבה ראו ירושה של בן זוג.
• שנית, חלוקת סדרי העדיפויות נעשית לפי ראשי האב ("פרנטלות") אליהם משתייכים בני המשפחה, בהתאם לכללים הבאים:
  • ראשי האב מסודרים לפי סדר הזכייה על פי דין, כך שילדי המוריש ונכדיו קודמים להורי המוריש ואחיו, והורי המוריש ואחיו קודמים לסבי המוריש ודודיו.
  • לא עוברים לראש האב הבא אם ישנם יורשים בראש האב שלפניו.
  • סדר העדיפויות בתוך ראש אב הוא כזה, שקודם זוכה בירושה ההורה ורק אם הוא נפטר – יירש צאצאו.
• סדר העדיפויות לפי ראשי האב יהיה, על כן:

1. ילדי המוריש – אם הילדים נפטרו, יורשים צאצאיהם – נכדיו, ואם הם נפטרו – ניניו.
2. הוריו של המוריש – יורשים רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים. אם ההורים נפטרו יירשו צאצאיהם – אחי המוריש, ואם הם נפטרו – אחייני המוריש.
3. הורי הוריו של המוריש (סבים וסבתות) – יורשים את הנפטר רק אם לא הותיר אחריו בן זוג, הורים או אחים. אם הסבים נפטרו, יורשים צאצאיהם – דודי המוריש, ואם הם נפטרו – בני הדוד של המוריש.

שימו לב

• צאצאים שנולדו לאחר מות המוריש יהיו זכאים לרשת אותו, אם נולדו בתוך 300 יום מיום הפטירה.
• למשל, נכד אשר נולד שנה לאחר מות סבו, לא יוכל לרשת אותו. נכד שנולד שמונה חודשים לאחר מות הסב, ייחשב כיורשו.

סוגי יורשים	הליך משפטי
יורשים רגילים	תביעה להכרה ביורשות
יורשים מוגבלים	תהליך מיוחד על פי החלטת בית המשפט
יורשים מנוגדים	פנייה לביה"ד לניהול העניינים
יורשים עם נכות	התקשרות עם רופא צבאי
יורשים פסיכיאטריים	בדיקה רפואית נוספת
יורשים חיילים	עדכון בתיק אישי
יורשים נעדרים	פרסום בעיתון רשמי
יורשים סוחרים	בקשה לשיפוט
יורשים זרים	בקשת אימוץ
יורשים בן זוג	פנייה לביה"ד לניהול העניינים

 

אופן חלוקת העיזבון

• עזבון של נפטר שהותיר אחריו בן זוג וילדים, מתחלק שווה בשווה בין בן הזוג לבין הילדים וילדיהם.
• עיזבון של נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר ילדים, נחלק שווה בשווה בין בן הזוג ובין הורי הנפטר.
• אם הנפטר הותיר אחריו בן זוג ואחים בלבד, העיזבון יחולק 2/3 לבן זוג ו-1/3 הנותר מתחלק בין האחים באופן שווה ביניהם.
• בן הזוג יורש את כל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, נכדים, אחים, אחיינים, הורים והורי הורים.
• הילדים ירשו את העיזבון כולו אם הנפטר לא הותיר אחריו בן זוג.
• הורי המנוח, אחיו ואחיותיו מתחלקים בכל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו בן זוג ולא היו לו ילדים.
• ירושתו של נפטר שלא היו לו ילדים ולא הותיר אחריו בן זוג, הורים או אחים, מתחלקת שווה בשווה בין הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם (דודיו של הנפטר).

דוגמה

אישה שנפטרה הותירה בעל, הורים ואחות. הבעל יירש את המטלטלין וחלק מהעיזבון (במקרה זה חצי). ההורים יחלקו ביניהם בחלקים שווים את שארית העיזבון (רבע לכל אחד).

דוגמה

אלמן נפטר והותיר אח, בת אחת ונכד מבנו שנפטר גם כן. העיזבון יחולק שווה בשווה בין בתו של המוריש ונכדו – 1/2 מהעיזבון לכל אחד מהם.

חשוב לדעת

• אם לנפטר לא נותרו בני משפחה מכל אלו שצויינו, עוברים נכסיו לבעלות המדינה.
• הכללים אינם מבדילים בין גברים לנשים ובין ילד מחוץ לנישואין לילד מנישואין.
• ילד מאומץ יורש את הוריו.
• אין חשיבות לעובדה שהוריו של ילד אינם נשואים זה לזה – קרבת הדם היא הקובעת.

ירושה של בן זוג

כאשר אדם מת מבלי שערך צוואה, עיזבונו (כספים, נדל"ן, רכוש וכו') מחולקים בין יורשיו בהתאם לכללי חלוקה שנקבעו בחוק הירושה

הכללים קובעים, כי בן הזוג של האדם שמת יירש את כל המיטלטלין המשותפים (רכב, ריהוט וכו')

בנוסף למיטלטלין, בן הזוג יירש לפחות מחצית מיתרת העיזבון (פירוט בהמשך הדף)

ישנם מקרים, בהם בן הזוג יירש את כל הזכויות בדירת המגורים המשותפת, על-אף קיומם של קרובי משפחה

אם אדם מת מבלי שערך צוואה, עיזבונו (כספים, נדל"ן, מיטלטלין, רכוש, זכויות וכו') יחולק בין קרובי משפחתו, בהתאם לכללי חלוקה ברורים שנקבעו בחוק הירושה.

• בין היתר, הכללים קובעים כי מי שהיה בן זוגו של האדם שמת, בזמן שהוא מת, יירש את כל המיטלטלין וכן לפחות מחצית מיתרת העיזבון (פירוט בהמשך הדף).
• במונח "בן זוג" הכוונה לאדם שהיה נשוי למוריש בזמן שמת.
• ידועים בציבור זכאים לרשת את בני זוגם כאילו היו נשואים, כל עוד אף אחד מהם לא היה נשוי למישהו אחר בזמן המוות. לפרטים ראו ירושה של ידוע/ה בציבור.

שימו לב

• אם האדם שמת ערך צוואה, יש להגיש בקשה לקבלת צו קיום צוואה כדי שהצוואה תיכנס לתוקף ויהיה ניתן לחלק את העיזבון (הירושה) בין הזוכים (היורשים).
• אם הצוואה לא כללה את כל הרכוש, ניתן להגיש בנוסף לבקשה לצו קיום צוואה גם בקשה לצו ירושה כדי שיהיה ניתן לחלק את הרכוש שלא מופיע בצוואה בין היורשים החוקיים.

ירושת המיטלטלין

• בן הזוג יורש את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף. נכסים אלה עוברים לבן הזוג ללא תלות בחלקם בירושה של קרובי משפחה נוספים.
• המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף כוללים, למשל: כלי בית, ריהוט, מכשירי חשמל, רכב משפחתי וכדומה.
• יש לשים לב כי אלו חפצים ששימשו את בני הזוג בניהול משק הבית, ולא חפצים לשימוש אישי של אחד מהם, כגון תכשיטים.
• הוראת חוק זו נועדה לשמור על רמת החיים שבן הזוג היה מורגל אליה לפני הפטירה.

חלקו של בן הזוג בעיזבון

• בנוסף למיטלטלין, בן הזוג יורש חלק משאר העיזבון של בן הזוג שמת.
• שיעור חלקו של בן הזוג תלוי בקיומם של בני משפחה נוספים הקרובים למנוח וזכאים לרשת אותו, ובדרגת קרבתם למנוח.

מצבים	תהליך
בני זוג במעמד נישואין	הוצאת צו ירושה
בני זוג שנפרדו	הוצאת צו ירושה
בני זוג שפקעו	הוצאת צו ירושה
נישואין שנפרדו למעמד מצויינים	הוצאת צו ירושה
נישואין פועלים ושנפרדו	הוצאת צו ירושה
נישואין פועלים ושפקעו	הוצאת צו ירושה
ירושה בלעדיית זוג	הוצאת צו ירושה

 

ירושת מחצית מהעיזבון על ידי בן הזוג

• אם המוריש הניח ילדים, נכדים או הורים – בן הזוג מקבל מחצית מהעיזבון.
• היתרה תתחלק בין שאר היורשים בחלקים שווים ביניהם.

דוגמה

מוריש הניח שלושה ילדים ובת זוג. דירת המגורים היתה רשומה על שם שני בני הזוג ולכן העיזבון של המנוח כלל, בין היתר, את מחצית הדירה הרשומה על שמו.

• בת הזוג תקבל (בנוסף למיטלטלין ולמכונית) 1/2 מהעיזבון והילדים יחלקו ביניהם את ה- 1/2 השני (1/6 לכל ילד).
• בידי בת הזוג יהיו כעת 3/4 מדירת המגורים (חצי הדירה השייך לה ועוד חצי מחלקו של בן הזוג). לילדים יוותר רבע מדירת המגורים (חצי מהעיזבון של האב), שיחולק ביניהם.

דוגמה

מוריש הניח בת זוג, בן, ונכד מבת שנפטרה לפניו. בת הזוג תקבל את המיטלטלין ו- 1/2 מהעיזבון, הבן והנכד (היורש במקום אמו שנפטרה) יקבלו 1/4 כל אחד.

ירושת שני שלישים מהעיזבון על ידי בן הזוג

• אם המוריש לא הניח ילדים, נכדים או הורים, אלא לכל היותר אחים, אחיינים או סבים – מקבל בן הזוג שני שלישים מהעיזבון.
• היתרה תתחלק בין שאר היורשים בחלקים שווים ביניהם.

דוגמה

אישה שנפטרה הניחה בן זוג, סבא ואחות. בן הזוג יקבל את המיטלטלין ו- 2/3 מהעיזבון, האחות והסב יתחלקו ב- 1/3 הנותר, ויקבלו כל אחד 1/6 מהעיזבון.

דוגמה

מוריש ללא ילדים, נכדים, הורים או אחים, הניח אחריו בת זוג, סבתא וסבא. בת הזוג תקבל את המיטלטלין ו- 2/3 מהעיזבון. הסבא והסבתא יזכו ב- 1/3 הנותר מהעיזבון (כל אחד מהם יקבל 1/6).

• אלמנה זכאית לקבל מהעיזבון גם את דמי כתובתה ותוספת כתובה. בנסיבות מסויימות היא רשאית לדרוש גם מזונות מהעיזבון, ומומלץ לפנות לייעוץ משפטי כדי לבחון את הנושא במקרה הספציפי.

ירושת מלוא דירת המגורים המשותפת של המוריש ובן הזוג

• בן הזוג יקבל את כל חלקו של המוריש בדירת המגורים המשותפת, ובנוסף 2/3 מהנותר משאר העיזבון, אם בעת מותו של המוריש מתקיימים כל התנאים הבאים:
  1. מתקיים התנאי לירושת שני שלישים מהעזבון. כלומר, אם המוריש לא הניח אחריו ילדים, נכדים או הורים, אלא לכל היותר אחים, אחיינים או סבים.
  2. בן הזוג היה נשוי למוריש שלוש שנים לפחות.
  3. בני הזוג גרו בדירת המוריש, שנכללת (כולה או חלקה) בעיזבון.

ירושת מלוא העיזבון על ידי בן הזוג

• אם למנוח אין קרובי משפחה כפי שצויין, כלומר ילדים, נכדים, הורים, אחים, אחיינים או סבים, בן הזוג הנותר בחיים יורש את כל העיזבון.

דוגמה

כשמוריש הניח אחריו בת זוג ודוד – בת הזוג תזכה בכל העיזבון.

ירושה של ידוע/ה בציבור

ידועים בציבור זכאים לרשת זה את זו כאילו היו בני זוג נשואים, אם קיימו משק בית משותף ואף אחד מהם לא היה נשוי לאחר בזמן המוות

אם בן הזוג שמת ערך צוואה, הוראות הצוואה גוברות על הוראות החוק הקובעות את אופן חלוקת הירושה

חלק מפסיקות בתי המשפט הכירו בזכויות של ידועים/ות בציבור מאותו מין, לרשת את בני/בנות זוגם/ן

 

ידוע/ה בציבור יוכל/תוכל לרשת את בן/בת זוגו/ה, לאחר הפטירה, באופן זהה ירושה של בן זוג נשוי.

מצבים	תהליך
זיהוי ידוע/ה בציבור כיורש	הוצאת צו ירושה
התקבלות בקשה להתערערות על ירושתו של הידוע/ה	בקשה למינוי מנהל עיזבון
בקשה למינוי מנהל עיזבון ללא התערערות	הוצאת צו ירושה

 

מי זכאי

• בני זוג ידועים בציבור, אשר בן/בת זוגם נפטרו מבלי שערכו צוואה תקפה.

אופן מימוש הזכות

• על בני הזוג לעמוד בתנאים הבאים:
  1. בני הזוג חיו חיי משפחה במשק בית משותף.
  2. בשעת מותו של בן הזוג, אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר.
  3. בן הזוג שנפטר לא ערך צוואה הקובעת אחרת, שכן במקרה זה הוראות הצוואה גוברות.
• בהתקיים כל התנאים האמורים, הידוע בציבור יורש את מה שהיה יורש על פי דין, אילו היה נשוי למוריש.
• לצורך מימוש הזכות, יש להגיש לרשם הירושה בקשה לצו ירושה.

חשוב לדעת

• קיימת פסיקה לפיה בני זוג מאותו מין זכאים לרשת אחד את השני כידועים בציבור, בדומה לזכויות הירושה של ידועים בציבור הטרוסקסואליים, אך עדיין אין מדובר בהלכה מחייבת.

ירושה של בן זוג מאותו מין

בני זוג מאותו מין עשויים לרשת את בני זוגם בדומה לידועים בציבור

בתי המשפט הכירו בחלקם בזכויות של ידועים/ות בציבור, מאותו מין, לרשת את בני/בנות זוגם/ן, אולם אין הלכה משפטית מחייבת בסוגיה זו

בני זוג יכולים לערוך צוואה ובה להוריש אחד לשני את רכושם לאחר מותם

אם הוגשה התנגדות לקיום צוואה או התנגדות למתן צו ירושה, יתקיים הדיון בבית המשפט בדלתיים סגורות אלא אם החליט בית המשפט אחרת

 

בני זוג מאותו מין עשויים להיות זכאים לזכויות ירושה בדומה לזכויותיהם של ידועים בציבור.

• בתי המשפט בישראל הכירו במהלך השנים בזכויות ירושה של בני זוג מאותו מין בדומה לזכויות הירושה של ידועים בציבור הטרוסקסואליים.
• עם זאת חלק מבתי המשפט בעבר סירבו להכריז על בן/בת זוג מאותו מין כיורש/ת חוקי/ת של בן/בת זוגו/ה המנוח/ה, מהטעם שסעיף 55 לחוק הירושה מעניק את זכויות הירושה ל"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה", ואילו בני זוג מאות מין לא יכולים להיחשב כ"איש ואישה".
• פסק הדין האחרון בסוגיה זו קבע כי יש לאפשר לבן זוג מאותו מין לרשת את בן זוגו המנוח בדומה לידועים בציבור הטרוסקסואלים.
• עמדת היועץ המשפטי לממשלה תומכת במתן זכויות ירושה אלה.
• מכיוון שבית המשפט העליון לא הכריע בסוגיה זו, אין הלכה משפטית מחייבת, ועל כן מומלץ לבני זוג מאות מין, המעוניינים להבטיח כי בן/בת זוגן/ם יהיה/תיהיה היורש/ת שלהם/ן לאחר מותם/ן, לערוך מבעוד מועד צוואה אשר תבטיח את העברת העיזבון לבני זוגם לאחר מותם. בדרך זו ניתן להימנע מחוסר הוודאות המשפטית ומהתלות בפסיקת בית המשפט.

מי זכאי?

• בני זוג מאותו מין.

תהליך מימוש הזכות

• אם המנוח השאיר אחריו צוואה יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה.
• אם המנוח לא השאיר צוואה, יש להגיש בקשה לצו ירושה.
• הבקשות מוגשות לרשם הירושה ולרוב לא יהיה צורך בדיון בנוכחות הצדדים.
• אם הוגשה התנגדות לבקשה לצו הירושה או לצו קיום הצוואה או יש צורך אחר בדיון בהשתתפות הצדדים, הדיון ייעשה בדלתיים סגורות אלא אם החליט בית המשפט כי הדיון (כולו או חלקו) יהיה פומבי.

מצבים	תהליך
נישואי בן זוג מאותו מין כללו בתקנות	נישואי בן זוג מאותו מין נחשבים כמו נישואי בן זוג מגדר נגדי
בני זוג מאותו מין לא נישואיים	נכסיו של נזקק מוטלים לרשות פקיד אפוטרופס
זיהוי נזקק מאותו מין	הוצאת צו ירושה
בקשה למינוי מנהל עיזבון	הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון
סיום הליך העיזבון	הוצאת צו ירושה

 

טיפ

אם נתקלת בבעיה במימוש הזכות, ניתן לפנות אל המחלקה המשפטית של האגודה למען הלהט"ב ולקבל סיוע משפטי

חשוב לדעת

• כאמור, לעת הזאת אין מדובר בהלכה מחייבת ועל כן יש חשיבות עליונה לעריכת צוואה, כדי להבטיח כי בן/בת הזוג מאותו מין אכן יירשו את בן/בת זוגם.

ירושה במקרה של אימוץ

מאומץ ומאמץ יורשים זה את זה כאילו היה ביניהם קשר דם

ירושה במצב של אימוץ דומה לירושה הרגילה מכוח קשרי דם, אם כי במגבלות מסוימות.

• המאומץ והמאמץ יורשים זה את זה כאילו היה ביניהם קשר דם, אולם המחוקק מעוניין למנוע הטלת חובות או זכויות על שאר בני המשפחה – של המאמץ ושל המאומץ.

זכויות יורש מאומץ

נושא	פרטים
הגדרה	ירושה במקרה של אימוץ היא המקרה בו האומץ נחשב לכל כלל כילדו הביולוגי של המאמץ והוא זכאי להנות מזכויות הירושה הנגררות מפרטיותו של המאמץ.
זכויות הירושה של האומץ	האומץ זכאי להנות מכל זכויות הירושה בכל רכוש הנותר אחרי מותו, כאילו היה הילד הביולוגי שלו.
ירושה על פי צווית המאמץ	אם יש צווית מאמץ מסוימת שקובעת אחרת, על פי צווית זו יתנהג מתי שינפטר האומץ.
זכויות האחים וההורים הביולוגיים	במקרה של אימוץ, האחים וההורים הביולוגיים של הילד האומץ אינם זכאים לזכויות הירושה בילד.
בן הזוג של האומץ	בן הזוג של האומץ נחשב כבן הזוג הביולוגי של האומץ, ולכן הוא זכאי לזכויות הירושה כבן הזוג.
ירושה של אומץ מאותו מין	במקרה של ירושה של אומץ מאותו מין כמו הילד האומץ, הוא זכאי לזכויות הירושה כמו ילדו הביולוגי של האומץ.
המעמד המשפטי של ירושה במקרה אימוץ	ירושה במקרה אימוץ מתקבלת על פי הוראות חוק הירושה, בדיוק כמו במקרה של ירושה במקרה של ילד ביולוגי. החוק אינו מבחין בין הילדים הביולוגיים והאומצים.

• הכלל הבסיסי הוא כי המאומץ זכאי לרשת את מאמצו כאילו היה ילדו הביולוגי.
• צאצאי המאומץ (ילדיו, נכדיו וכו') זכאים אף הם לרשת את המאמץ.
• כמו כן, זכאים המאומץ וצאצאיו לרשת את קרוביו הביולוגיים של המאומץ (אולם הוריו הביולוגיים והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ).
• המאומץ וצאצאיו זכאים לרשת את קרובי המשפחה של המאמץ (על פי תיקון לחוק הירושה שתוקפו מיום 23.07.2012).

זכויות יורש מאמץ

• מאמץ זכאי לרשת את מי שאימץ כאילו היה הורהו.
• קרובי המשפחה של המאמץ יורשים את המאומץ (על פי תיקון לחוק הירושה שתוקפו מיום 23.07.2012).

ויתור על ירושה (הסתלקות יורש)

יורש שאינו מעוניין בחלקו בעיזבון, רשאי לוותר עליו (על כולו או על חלק ממנו)

יורש יוכל לוותר על נכס ספציפי כאשר הנכס אובחן מאחרים בצוואה או כאשר הוסכם על כך בין היורשים בהסכם

מי שהסתלק רואים אותו כאילו מעולם לא היה יורש, ולא חלות עליו חובות של יורש

הסתלקות נכנסת לתוקף עם הגשת תצהיר ההסתלקות, ולא ניתן לחזור ממנה

ישנם מקרים שבהם יורש מעדיף שלא לרשת את חלקו מסיבות שונות, כגון תנאים בצוואה שאינו מעוניין לקיימם, היבטי מס או מניע רגשי.

• כדי לא לחייב אדם לרשת בניגוד לרצונו, החוק מאפשר ליורש להצהיר באמצעות תצהיר הסתלקות מעיזבון כי הוא אינו מעוניין בחלקו בעיזבון, כולו או חלקו.
• הסתלקות יכולה להיות כללית או ספציפית (במובן של לטובת מי ההסתלקות):
  • הסתלקות כללית – החלק בעיזבון שממנו הסתלק היורש מתווסף לחלקם של שאר היורשים.
  • הסתלקות ספציפית – היורש רשאי לוותר על חלקו בירושה לטובת אדם ספציפי הנמנה על אלה בלבד – בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

דוגמה

• יורש הזכאי ל-200,000 ₪ מתוך העיזבון, בוחר להסתלק מ-50% מזכותו בעיזבון ולקבל רק 100,000 ₪.
• אם לא ציין ספציפית לטובת מי הסתלק, יתווספו 100,000 ₪ שוויתר עליהם לחלקם של שאר היורשים.

דוגמה

• יורש הזכאי ל-300,000 ₪ מתוך העיזבון, וכמו כן זכאי ל-25% מהזכויות בנכס מקרקעין, בוחר להסתלק רק מזכויותיו בנכס ולקבל את כל הסכום הכספי.
• אם לא ציין ספציפית לטובת מי הסתלק, יתווספו 25% מהזכויות בנכס, שוויתר עליהן, לחלקם של שאר היורשים.

דוגמה

יורשת הזכאית ל-50% מהזכויות בנכס מקרקעין, בוחרת להסתלק מכל זכויותיה בנכס לטובת ילדו של המוריש.

 

מי זכאי

• יורש על פי דין או על פי צוואה.

שימו לב

צוואה אינה יכולה להגביל את זכותו של כל אחד מהיורשים להסתלק מחלקו בירושה.

נושא	פרטים
הגדרה	ויתור על ירושה, הידועה גם בשם "הסתלקות יורש," היא הפעולה שבה היורש מוותר על זכויות הירושה המקוריות שהוא זכאי להן, ואינו משתתף בתחבורת נכסי הירושה.
סיבות לוויתור על ירושה	היורש עשוי לוותר על ירושה ממגוון סיבות, כגון רצון להתעלם מחובות משפחתיות או פיננסיות, או בגלל תקריות חילופיות עם יורשים אחרים.
הפרקליטות בויתור על ירושה	אם המרתיע אינו מסוגל לוויתר על ירושה לבד, יוכל הפרקליט להגיש בקשה לביהמ"ש לפקוד על הויתור. המרתיע יהיה חייב לציין סיבות לוויתור בכתב.
ההתנגדות לויתור על ירושה	אם יש חשש שהויתור התבצע מתוך עיסקת פשל או מתוך נטית למתן שטר ויתור, ייתכן להגיש תביעה לבית המשפט לביטול הויתור.
ירושה שנכסי הוא כבר נרשם על שםו	אם היורש היה בעל נכסי הירושה שנרשמו כבר על שמו לפני הויתור, הויתור אינו יכול לשנות את הזכויות שלו לנכסים אלו.
השלטון לויתור על ירושה	השלטון להגיש בקשה לויתור על ירושה הינו אצל בית המשפט המחוזי, והשלטון למבצע ויתור באופן חופשי נותן ליורש את הזכות לויתור.

 

אופן מימוש הזכות

• ניתן להצהיר על ההסתלקות מהירושה רק בפרק הזמן שבין מות המוריש למועד חלוקת העיזבון.
• יש להגיש תצהיר בדבר הסתלקות מעיזבון לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט לענייני משפחה אם העניין הועבר לטיפולו.
• אם ניתן, רצוי לצרף את התצהיר כחלק מהליך בקשה לצו קיום צוואה או בקשה לצו ירושה.
• היורש יפרט בתצהיר את שיעור ההסתלקות המבוקש.
• אם מדובר בהסתלקות ספציפית, על היורש לציין במפורש לטובת מי הסתלק (לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש).
• במקרה שהיורש המבקש להסתלק הוא קטין (מי שטרם מלאו לו 18) או פסול דין, יש לקבל אישור להסתלקות מבית המשפט.
• ההסתלקות תהיה בתוקף ממועד הגשת תצהיר ההסתלקות לרשם או לבית המשפט, לפי העניין, ואין צורך לקבל אישור כדי להסתלק.
• עם זאת, בית המשפט עשוי לבטל את ההסתלקות אם נקבע שנעשתה בחוסר תום לב (למשל, במטרה להתחמק מחובות), ולכן רצוי לפנות לייעוץ משפטי טרם נקיטת ההליך.

ויתור על נכס ספציפי

• יורש יכול לוותר על נכס ספציפי שהוא אמור לקבל מהמוריש, רק אם המוריש השאיר צוואה ורק אם הנכס אובחן בצוואה מחלקים אחרים בעיזבון.

דוגמה

אם מורישה בצוואה דירה לבנה ואת כל שאר החלקים בעיזבון היא בוחרת לחלק שווה בשווה בין ילדיה. הבן יוכל לוותר על הדירה, מכיוון שבמסגרת הצוואה הדירה אובחנה משאר חלקי העיזבון.

• יורש לא יכול לוותר על נכס ספציפי בכל אחד מהמקרים הבאים:
  • הנכס לא אובחן בצוואה מחלקים אחרים בעיזבון.
  • המוריש לא הותיר אחריו צוואה ואז יחולו כללי ירושה על פי דין (במקרה כזה יורש יכול לוותר רק על אחוזים מחלקו בעיזבון ולא על נכס ספציפי).

דוגמה

• אם מורישה דירה, רכב וחלקת אדמה לשני ילדיה שווה בשווה.
• כל אחד מהילדים יכול לוותר אך ורק על החלק שניתן לו (50% מהעיזבון כולו), אך אף אחד מהם לא יוכל לוותר על חלקו בדירה בלבד, ברכב בלבד או בחלקת האדמה בלבד.

• בכל מקרה, היורשים יכולים להגיע להסכמה במסגרת הסכם על אופן חלוקת העיזבון. בדרך זו ניתן יהיה לוותר על נכס ספציפי.

דוגמה

• בדוגמה הקודמת, הילדים יוכלו להגיע להסכמה שילד אחד יקבל את הדירה והילד השני יקבל את הרכב ואת חלקת האדמה.
• הילדים יכולים גם להסכים על דרך חלוקה אחרת.
• אם לא יגיעו להסכמה, כל אחד יהיה זכאי למחצית מכל אחד מהנכסים ואף אחד מהם לא יוכל לוותר על נכס מסוים.

חשוב לדעת

• יורש שהסתלק אינו יכול לחזור בו מההסתלקות.
• ניתן להסתלק לאחר שניתן צו קיום צוואה או צו ירושה, אך לא ניתן להסתלק אחרי שחולק העיזבון (הירושה).

ביצוע עסקאות בירושה

מוריש לא יכול להורות מה ייעשה בעיזבונו (נכסים, כספים, זכויות וכו') לאחר מותו, אלא בצוואה בלבד

יורש עתידי רשאי לבצע עסקה בנכס אשר הוא עתיד לקבל בירושה

ההבחנה בין עסקה בעיזבון לבין עסקה בירושה עשויה להיות מורכבת ורצוי להיוועץ בעורך-דין טרם ביצוע פעולה בירושה עתידית

 

העברה או שעבוד החלק בעיזבון

• יורש רשאי להעביר או לשעבד את חלקו בעיזבון.
• הפעולה חייבת להיעשות בכתב, בפרק הזמן שבין מות המוריש למועד חלוקת העיזבון.
• כמו כן, נושי היורש רשאים בפרק זמן זה להגיש בקשה לעיקול חלקו של יורש בעיזבון.

נושא	פרטים
הבסיס המשפטי לביצוע עסקאות בירושה	היורשים זכאים לבצע עסקאות בירושה בכפוף לתנאים המצויינים בחוק. יש לבדוק את ההוראות החוקיות לגבי סוגי העסקאות שניתן לבצע ואת הדרכים לביצוען.
אישור בית המשפט לביצוע עסקאות בירושה	עבור עסקאות מסוימות נדרש אישור בית המשפט. כמו כן, במקרים מסוימים ייתכן חובת הודעה לישות אחרת שעשויה להיות מעורבת בעסקאות, ובכך להסכים על הסכם הצדדים.
עסקאות אסורות בין יורשים	ישנם סוגי עסקאות מסוימים שאסור לבצע בין יורשים. לדוגמה, אסור לבצע עסקאות שמסתירות מקורו האמיתי של הירושה, או עסקאות שמטרתן עלילה או חוסר כונה לרגע הביצוע.
עסקאות נתינה וביטול עסקאות	עסקאות שנעשו בירושה אינן נכונות לביטול על פי חוק, אלא במקרים מסוימים כגון חוסר ביצוע התנאים או עו"ד מורשה לחתימת העסקה. עסקאות שנבצעו מחויבות והשלמות לא ניתן לבטלן אלא בהסכמת כל הצדדים או על פי פסק המשפט.

 

עסקאות בירושה

• התחייבות של אדם להעביר נכס מנכסיו לאחר מותו – שלא בצוואה – מהווה עסקה בירושה והיא בטלה.
• ההוראה נועדה לשמור על החופש של האדם לצוות, ולמנוע מצב כי בשל לחץ ומצוקה יעביר יורש מירושתו, שלא על פי צוואה.

עסקאות בעיזבון

• התחייבות אדם להעביר לאדם אחר נכס – אשר ירש או עתיד לרשת – מהווה עסקה בעיזבון והיא מותרת.
• עם זאת, לא ניתן לוותר על זכות ירושה בעוד המוריש בחיים, ולא ניתן להפוך אדם אחר ליורש שלא על פי הצוואה.

רישום זכויות יורשים במקרקעין

יורשים אשר ירשו זכויות במקרקעין יכולים לרשום את זכויות ההורשה שלהם בלשכת רישום המקרקעין

הורשת הזכויות יכולה להיעשות על פי צו ירושה, צו קיום צוואה או על פי הסכם בין היורשים לאחר שניתן אחד מהצווים

לפני הגשת הבקשה יש לוודא כי המוריש אכן היה בעל הזכויות במקרקעין

הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסך 170 ₪ (נכון ל-2023)

יורשים שירשו זכויות במקרקעין יכולים לרשום את זכויותיהם בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) שבשטחה רשומים המקרקעין.

שימו לב

• דף זה עוסק ברישום הזכויות של מקרקעין שרשומים בלשכת רישום המקרקעין (טאבו).

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

• מי שירשו זכויות במקרקעין, לפי אחד מהבאים:
  • צו קיום צוואה.
  • צו ירושה.
  • הסכם בין יורשים על אופן חלוקת העיזבון, לאחר שניתן צו קיום צוואה או צו ירושה.
• יש לוודא כי המוריש אכן היה בעל זכויות במקרקעין, באמצעות הפקת נסח רישום מקוון או הפקת נסח רישום חתום בלשכה שבה רשומים המקרקעין.

נושא	פרטים
הצורך ברישום זכויות יורשים במקרקעין	במידה וישנן זכויות יורשים במקרקעין, מומלץ לבצע את הרישום בשני חוברי הרישום. רישום זה מאמץ את זכויות היורשים ויכול להגן עליהן במקרים של טענות כנגדן.
הליך רישום זכויות יורשים במקרקעין	הליך הרישום כולל גילוי עסקות, בדיקה על פי נתוני רישום קיימים והגשת בקשה לרישום במשרד המקרקעין. יש לציין את זכויות היורשים ולציין את מקורן והשוליים המשפטיים שלהן.
הגנת הרישום מפני טענות אחרות	על פי חוק, עסקאות שנרשמו במשרד המקרקעין יכולות להיגנות מפני טענות של צדדים שלישיים באופן יעקבי. הרישום ייתן הוכחה רשמית לכדי התקיימות העסקה וזכויות היורשים.
בקשה לרישום זכויות יורשים במקרקעין	עליך להגיש בקשה לרישום זכויות היורשים במקרקעין למשרד המקרקעין המתאים. הבקשה תכלול את הפרטים הנחוצים, כולל מספרי הפרקים והחלקות שמתייחסים לנכסים ספציפיים. כמו כן, יש לשלם את העמלות הרלוונטיות על הרישום.
נכסים שאין להם רישום בחובר הרישום	במידה וקיימים נכסים שאינם רשומים בחובר הרישום, היורשים יכולים להגיש בקשה לרישום אותם באמצעות מערך הדיור הדיגיטלי. הבקשה תשלח למשרד המקרקעין המתאים ותכלול את הפרטים הנדרשים להכנת חובר הרישום.
פרטיות בעסקאות שנרשמו בחובר הרישום	פרטיות העסקאות הנרשמות בחובר הרישום אינה נגישה לציבור. אנשי המשפט אשר רשומים בחובר הרישום יכולים לגשת למידע הזה, וכן מי שציין בבקשה משפטית ראויה.

 

למי ואיך פונים

• הבקשה לרישום זכויות ההורשה מוגשת ללשכת רישום המקרקעין בה רשומים המקרקעין.
• ניתן לאתר את הלשכה הרלוונטית באמצעות חיפוש לפי מספר גוש או יישוב.
• הבקשה תוגש באחת מהדרכים הבאות:
  • באמצעות הדואר, ממוען ללשכה הרלוונטית.
  • בהפקדת התיק בלשכה הרלוונטית בשעות קבלת קהל.
  • הגשה מקוונת – יכולה להיעשות רק על-ידי עורכי דין בעלי כרטיס חכם מתאים. הגשה מקוונת תתאפשר רק לרישום הורשה בהתאם לצווי ירושה וצווי קיום צוואה אשר קיבלו תוקף על ידי הרשם לענייני ירושה או בית דין רבני בלבד.
• הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסך 170 ₪ (נכון ל-2023) אותה ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:
  • בעת הגשת הבקשה באופן מקוון, ובמקרה זה האגרה תשולם על ידי עורך הדין מגיש הבקשה.
  • באמצעות שירות התשלומים הממשלתי באינטרנט, בעמדות התשלום שנמצאות בלשכה.
  • בסניף דואר, באמצעות שובר תשלום אותו ניתן לקבל בלשכה.

שימו לב

• דף זה עוסק ברישום הזכויות של מקרקעין שרשומים בלשכת רישום המקרקעין (טאבו).

שלבי ההליך

מסמכים נדרשים

• טופס בקשה לרישום מקרקעין.
  • על הבקשה להיות חתומה על ידי אחד היורשים לפחות, ומאומתת על ידי עורך דין או רשם.
  • אם נתמנה מנהל עיזבון, הבקשה תהיה חתומה על ידו ומאומתת על ידי עורך דין או רשם.
  • לא תתקבל בקשה מאומתת על ידי קונסול.
  • אם הבקשה נוגעת למקרקעין שונים הרשומים באותה לשכה (למשל, שתי דירות שונות הרשומות בראש העין), מומלץ לפרט את כל הנכסים על גבי אותה בקשה.
  • אם הבקשה מוגשת בצורה מקוונת יש לצרף לה כתב הצהרה והתחייבות של עו"ד להגשה מקוונת לשם רישום עסקאות ופעולות שונות, אם קיימת בעיה בפתיחת הטופס, יש למלא אחר ההוראות במדריך.
• אם צו קיום הצוואה או צו הירושה אושר על ידי הרשם לענייני ירושה, אין צורך לצרף את הצו אלא רק לציין את פרטי המנוח בבקשה (שם ותעודת זהות).
• אם צו הירושה או צו קיום הצוואה לא אושר על ידי הרשם לענייני ירושה, אלא על ידי רשות מוסמכת אחרת, יש להגיש את הצו המקורי שאושר על ידי הרשות מוסמכת.
  • ניתן להגיש העתק נאמן למקור במקום צו מקורי, בתנאי שיהיה מאושר על ידי הרשות שאישרה את הצו (למשל, אם הצו אושר בערכאה דתית מוסמכת, גם ההעתק צריך להיות מאושר על ידי אותה הערכאה שאישרה את הצו).
  • לחלופין, ניתן להגיש העתק מאושר על ידי נוטריון. העתק מאושר על ידי נוטריון עלול להיות יקר יותר מהעתק נאמן למקור המאושר על ידי רשות מוסמכת.
• במקרה שהיורשים (או גורמים אחרים) הם שותפים במקרקעין, ניתן לרשום גם את הסכם השיתוף בין הצדדים.

טיפול בבקשה שהוגשה ללשכה באופן ידני או בדואר

• עם קבלת הבקשה בלשכת רישום המקרקעין הרלוונטית, ייפתח תיק פעולה.
• בכל סיום שלב טיפול בתיק יישלח עדכון למגיש התיק באמצעות מסרון או באמצעות דואר אלקטרוני.
• המסמכים ייבחנו ואם הבקשה תימצא כשרה לרישום, הפעולה תירשם ומכתב אישור ביצוע פעולה יועבר למגיש התיק לכתובת הדואר האלקטרוני אותה ציין בבקשה.
• אם ימצאו ליקויים במסמכים שהוגשו, התיק יידחה.
• מכתב דחייה ישלח למגיש התיק לכתובת הדואר האלקטרוני אותה ציין בבקשה.
• התיק יישמר בלשכת הרישום למשך 7 ימים בהם ניתן יהיה להגיע ולאסוף את התיק. אם התיק לא נאסף במשך 7 ימים, הוא יישלח בדואר לכתובת של מגיש הבקשה.
• ניתן יהיה להגיש את הבקשה מחדש בצירוף התיקונים אליהם מתייחס מכתב הדחייה.

טיפול בבקשה שהוגשה באופן מקוון

• לאחר הטיפול בלשכה, יישלח אישור על רישום הפעולה או הועדה על דחיית הפעולה בציון סיבת הדחייה, לכתובת הדואר האלקטרוני שצוינה בהגשת הבקשה.
• עורך הדין שזוהה כמגיש הבקשה יוכל לצפות בפרטי הבקשה, במסמכים שהוגשו על ידו ובמכתב הדחייה או סיבת ההשהיה.
• עורך הדין שהגיש את הבקשה יוכל להגיש אותה בשנית לאחר ביצוע התיקונים הנדרשים שפורטו במכתב הדחייה או ההשהיה.
• בכל מקרה, נדרש צירוף כתב הצהרה חדש על ידי עורך הדין שמגיש את הבקשה בשנית.

התנגדות למתן צו ירושה

לאחר שמוגשת בקשה לצו ירושה, מפורסמת על כך הודעה לציבור כדי לאפשר למעוניינים להביע את התנגדותם למתן הצו

ההתנגדות מוגשת לרשם לענייני ירושה אך נדונה בבית המשפט לענייני משפחה

יש להגיש את ההתנגדות בתוך הזמן שקבע רשם הירושה, וכל עוד לא ניתן הצו

הגשת ההתנגדות כרוכה בתשלום אגרה בסכום של 1,036 ₪ (נכון ל-2023)

 

לאחר שמוגשת בקשה לקבלת צו ירושה, מפורסמת בעיתונות וברשומות (פרסומים רשמיים של ממשלת ישראל) הודעה על כך שהוגשה הבקשה, כדי לאפשר למי שמתנגד למתן הצו להביע את התנגדותו.

• את ההתנגדות בתוך הזמן שנקבע על ידי הרשם לענייני ירושה, וכל עוד לא ניתן הצו.
• הגשת ההתנגדות כרוכה בתשלום אגרה בסכום של 1,036 ₪ (נכון ל-2023).

שימו לב

• המידע עוסק במקרה שבו מבקשים להתנגד לעצם הבקשה לקבלת צו ירושה והצו טרם ניתן.
• אם כבר ניתן הצו, אפשר לבקש לבטל או לתקן אותו באמצעות הגשת בקשה מתאימה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

• כל אדם רשאי להגיש התנגדות למתן צו ירושה, אם מתקיימים שני התנאים הבאים:
  1. הוגשה בקשה למתן צו ירושה ופורסמה הודעה על כך בעיתונות וברשומות.
  2. טרם ניתן צו ירושה.

למי ואיך פונים

• ניתן להגיש את ההתנגדות רק לאחר פרסום ההודעה בעיתונות וברשומות אודות הגשת הבקשה לצו ירושה.
• ההתנגדות תוגש בתוך התקופה שקבע הרשם לענייני ירושה, וכל עוד לא ניתן צו בבקשה שהוגשה.
• לצורך הגשת ההתנגדות יש להסדיר תחילה את תשלום האגרה (פירוט בהמשך).
• את ההתנגדות יש להגיש לרשם לענייני ירושה, ואם הרשם יראה שהדיון בה מוצדק, הוא יעביר אותה לבית המשפט לענייני משפחה.
• יש להגיש את הבקשה באחת מהדרכים הבאות:
  • באופן מקוון: באמצעות המערכת המקוונת של הרשם לענייני ירושה.
  • בעמדות קבלת קהל או בדואר: למשרדי הרשם לענייני ירושה שנמצאים באיזור מגוריו של המנוח (יש להגיש עותקים כמספר הצדדים בתיק ועותק נוסף עבור בית-המשפט).

תשלום אגרה

• הגשת ההתנגדות כרוכה בתשלום אגרה בסכום של 1,036 ₪ (נכון ל-2023) שניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:
  • באופן מקוון באמצעות שירות התשלומים הממשלתי (בטבלה שתפתח יש לסמן "התנגדות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה" ולעקוב אחר ההוראות).
  • בבנק הדואר באמצעות שוברים שניתן לקבל בעמדות קבלת הקהל של הרשם לענייני ירושה.
  • בעמדות תשלום אוטומטיות (באמצעות כרטיס אשראי) שממוקמות בעמדות קבלת הקהל של הרשם לענייני ירושה.

מילוי והגשת ההתנגדות

• על ההתנגדות לכלול, בין היתר, את הפרטים והמסמכים הבאים:
  • שם ומספר תעודת הזהות של המתנגד.
  • שם ומספר תעודת הזהות של המנוח.
  • שמות ומספרי תעודת הזהות של כל היורשים.
  • נימוקי ההתנגדות עצמה ומסמכים שתומכים בה (אם יש צורך).
  • תצהיר מאומת בפני עורך-דין שתומך בעובדות שהועלו במסמך ההתנגדות.
  • קבלה/אישור על תשלום האגרה.
  • ייפוי כוח – אם המתנגד מיוצג על ידי עורך-דין.

נושא	פרטים
התנגדות למתן צו ירושה	ישנם מקרים בהם ניתן להתנגד למתן הצו ליורשים. בעל הזכות להגיש התנגדות צריך להוכיח כי ישנה סיבה חוקית להפריע למתן הצו.
סיבות להגשת התנגדות	סיבות אפשריות להגשת התנגדות כוללות טענות של פסול עצמי של היורש, חובות כספיות שאינם נכבים על ידי התקנות, וכדומה.
הליך התנגדות והשמעת הצדדים	יש להגיש התנגדות בכתב אל בית המשפט, ולהצהיר על טענותיו בפני נציג המדינה. הצדדים יוזמו לשמע דבריהם בוועדת הקריאה.
החלטת בית המשפט על ההתנגדות	בית המשפט יחליט האם לקבל את ההתנגדות לטיפולו או לדחות אותה. במקרה של דחיית, היורשים יקבלו את הצו המרגעי.
רישום צו התנגדות בחובר הרישום	במידה שבית המשפט קיבל את התנגדות, צו התנגדות ירשם בחובר הרישום, והיורשים יקבלו על פיו את הנכסים הנכנסים לירושה.

 

שלבי ההליך

• לאחר הגשת ההתנגדות ובדיקתה, הרשם לענייני ירושה יעביר את הבקשה למתן צו ירושה ואת ההתנגדות לבית-המשפט לענייני משפחה כדי שיכריע בעניין.

טיפ

ניתן לאתר את פרטי התיק (מספר התיק ובית-המשפט אליו הועברה הבקשה) באמצעות מערכת מקוונת באתר הרשם לענייני ירושה.

ערעור

• על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בהתנגדות ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

חשוב לדעת

• ניתן לבדוק באמצעות המערכת המקוונת אם התיק מתנהל אצל הרשם, כי אם התיק הועבר לבית-המשפט יש להגיש את ההתנגדות לבית-המשפט (ולשלם אגרה לבית-המשפט).
• לכל מסמך שמוגש לרשם לענייני ירושה שכתוב בשפה זרה (למעט אנגלית), יש לצרף תרגום לעברית או לערבית, מאושר בידי נוטריון (הרשם לענייני ירושה רשאי להורות לתרגם גם מסמך באנגלית).
• אם שולמה האגרה עבור הגשת הבקשה ולא נעשה בה שימוש, ניתן להגיש בקשה לקבלת החזר כספי.
• לאחר שניתן צו, הדרך לבטל או לתקן אותו היא באמצעות הגשת בקשה לתיקון צו ירושה או בקשה לביטול צו ירושה.
• יש לוודא שעל המחשב מותקנת הגרסה הנוכחית של Acrobat Reader שמאפשרת שימוש במסמכים בפורמט PDF, הפורמט היחידי שנתמך בהליך הגשת הבקשה.
• הרשם לענייני ירושה מפעיל מרכז שירות ומידע: בטלפון *2416 מענה 24 שעות ביממה ומענה אנושי בימים א'- ה' בשעות 16:00-08:00 ובדוא"ל: Moked-Yerushot@justice.gov.il.

בקשה לתיקון צו ירושה

לאחר שהוגשה בקשה למתן צו ירושה וניתן הצו, אפשר להגיש בקשה לתיקונו

את הבקשה יש להגיש לרשם לענייני ירושה באופן מקוון (מרחוק) או בהגשה ידנית (פירוט בהמשך)

אם הוגשה בקשה לקבלת הצו אך הצו טרם ניתן, יש להגיש התנגדות כדי לתקנו

הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסכום של 542 ₪ (נכון ל-2023)

 

כל יורש שמופיע בצו ירושה שניתן על-ידי הרשם לענייני ירושה רשאי להגיש בקשה לתיקונו.

• את הבקשה יש להגיש לרשם לענייני ירושה באופן מקוון (מרחוק) או במסירה ידנית במשרדי הרשם (פירוט בהמשך).
• הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסכום של 542 ₪ (נכון ל-2023).

שימו לב

• ההליך המתואר בדף זה עוסק בהגשת בקשה לתיקון צו ירושה לרשם לענייני ירושה.
• ניתן להגיש את הבקשה גם לערכאה השיפוטית שנתנה את הצו המקורי, כגון בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. לבירור יש לפנות למזכירות.
• ניתן להגיש בקשה לתיקון צו ירושה בהסכמה גם לבית הדין השרעי.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

• את הבקשה לתיקון צו ירושה יכול להגיש יורש על פי הצו וכן כל מי שנפגע מצו הירושה שניתן (למשל נושה של המוריש או אפילו נושה של אחד היורשים).

שימו לב

• בקשה לתיקון צו ירושה (המידע בדף זה), ניתן להגיש רק לאחר שניתן הצו.
• אם הוגשה בקשה לקבלת הצו, אך הצו טרם ניתן, יש להגיש התנגדות כדי לתקנו.

למי ואיך פונים

• תחילה, יש להסדיר את תשלום האגרה עבור הגשת הבקשה (פירוט בהמשך).
• את הבקשה המלאה, בצירוף המסמכים הנדרשים, ניתן להגיש באחת מהדרכים הבאות:
  • באופן מקוון (הדרך המומלצת) באמצעות המערכת המקוונת של הרשם לענייני ירושה. יש לבחור בלשונית "איתור בקשות", להזין את פרטי המנוח ולעקוב אחר ההנחיות.
  • בעמדות קבלת קהל במשרדי הרשם לענייני ירושה במחוז שבו ניתן הצו בימים ב' ו- ד' בין השעות 12:30-08:30, בזימון תור מראש בלבד (יש להגיש עותקים כמספר הצדדים בתיק ועותק נוסף עבור בית-המשפט).

נושא	פרטים
בקשה לתיקון צו ירושה	כאשר צורך לשנות או לתקן את תנאי הצו המקורי שניתנו ליורשים, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לתיקון.
סיבות להגשת בקשה לתיקון	סיבות אפשריות להגשת בקשה כוללות טעויות בצו, שינויים בנכסים או במצב כלכלי.
הליך הגשת בקשה לתיקון	יש להגיש את הבקשה לבית המשפט ולציין את השינוי הנדרש בצו.
החלטת בית המשפט על הבקשה	בית המשפט יחשוב על הבקשה ויקבע האם להתיר או לדחות את השינוי בצו.
רישום צו תיקון בחובר הרישום	במידה שבית המשפט אישר את השינוי, צו התיקון ירשם בחובר הרישום וישמש הנחיית היורשים.

 

שימו לב

מומלץ להגיש את הבקשה וכן לבצע את תשלום האגרה באופן מקוון (מרחוק).

תשלום אגרה

• הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסכום של 542 ₪ (נכון ל-2023) שניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:
  • באופן מקוון (הדרך המומלצת) באמצעות שירות התשלומים הממשלתי.
  • בבנק הדואר באמצעות שוברים שניתן לקבל לאחר פנייה למוקד השירות והמידע של הרשם לענייני ירושה בדוא״ל Moked-Yerushot@justice.gov.il.
  • בעמדות תשלום אוטומטיות (באמצעות כרטיס אשראי) שממוקמות בעמדות קבלת הקהל של הרשם לענייני ירושה.

שימו לב

• אם הנפטרים מתו בעקבות שירותם הצבאי, במהלך שירות מילואים או בפעולת איבה, בני משפחתם מדרגה ראשונה זכאים לפטור מהתשלום.

מילוי הבקשה והגשתה

• יש לנסח מסמך בקשה שיכלול, בין היתר, את הפרטים והמסמכים הבאים:
  • שם ומספר תעודת הזהות של המבקש.
  • שם ומספר תעודת הזהות של המנוח.
  • שמות ומספרי תעודת הזהות של כל מי שמופיע בצו שמבקשים לתקן.
  • פירוט הנימוקים בגינם מבוקש התיקון ומסמכים תומכים (אם ישנם ובמקרה הצורך).
  • תצהיר מאומת בפני עורך-דין שתומך בעובדות שצוינו בבקשה.
    • אם מדובר בתיקון "טעות סופר" בצו (טעות במספר תעודת זהות, טעות בשם או בפרט שניתן לאמתו באמצעות מסמך רשמי) אין צורך להציג תצהיר אלא להציג מסמך המאמת את המידע התקין.
  • קבלה/אישור על תשלום אגרה.
  • ייפוי כוח – אם המבקש מיוצג על ידי עורך-דין.
• את הבקשה המלאה בצירוף כל המסמכים שנדרשים, יש להגיש באחת הדרכים שמפורטות מעלה.

טיפ

ניתן לבקש במסגרת הבקשה לעכב את ביצועו של הצו (שלא יהיה ניתן לבצע פעולות שקשורות לעיזבון), עד שתינתן החלטה בבקשה.

שלבי ההליך

• לאחר הגשתה, הבקשה מועברת לבדיקת גורם מקצועי (עוזר הרשם לענייני ירושה או בא כח היועץ המשפטי לממשלה).
• עותק של הבקשה יישלח בדואר רשום לכל יורש שמופיע בצו, שיוכל להגיש את תגובתו בתוך 14 ימים.
• לאחר שיחלוף המועד להגשת התגובה, תינתן החלטת הרשם (קבלה או דחיית הבקשה) או שהרשם יעביר את הבקשה לבית-המשפט לענייני משפחה כדי שיכריע בה.
• הודעה על החלטה בבקשה או על העברת הבקשה לבית משפט תישלח למגיש הבקשה.

שימו לב

• אם במהלך הבדיקה נשלחה למבקש דרישה להשלמת מסמכים או פרטים, יש לעשות זאת באמצעות המערכת המקוונת.
• במקרה כזה, יש לבחור בלשונית "איתור בקשות", להזין פרטים נדרשים ולעקוב אחר ההנחיות.
• עיכוב במענה לדרישה להשלמת המסמכים או הפרטים יעכב את הטיפול בבקשה.

 

בקשה לביטול צו ירושה

לאחר שהוגשה בקשה למתן צו ירושה והצו ניתן, אפשר להגיש בקשה לביטולו

את הבקשה לביטול הצו יש להגיש לרשם לענייני ירושה באופן מקוון (מרחוק), במסירה ידנית או במשלוח בדואר

אם הוגשה בקשה לקבלת צו ירושה אך טרם ניתן הצו, יש להגיש התנגדות למתן צו ירושה כדי לבטלו

הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסכום של 542 ₪ (נכון ל-2023)

 

כל יורש שמופיע בצו ירושה שניתן על-ידי הרשם לענייני ירושה וכן כל מי שנפגע ממתן הצו, רשאי להגיש בקשה לביטולו.

• את הבקשה יש להגיש לרשם לענייני ירושה באופן מקוון (מרחוק) או במסירה ידנית במשרדי הרשם או במשלוח בדואר (פירוט בהמשך).
• הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסכום של 542 ₪ (נכון ל-2023).

שימו לב

• בקשה לביטול צו ירושה (המידע בדף זה), ניתן להגיש רק לאחר שניתן צו ירושה.
• אם הוגשה בקשה למתן צו ירושה, אך טרם ניתן הצו, יש לפעול לביטולו באמצעות הגשת התנגדות למתן צו ירושה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

• את הבקשה לביטול צו ירושה יכול להגיש:
  • כל מי שמופיע כיורש בצו הירושה אותו מבקשים לבטל.
  • כל מי שנפגע מצו הירושה שניתן.

למי ואיך פונים

• תחילה, יש להסדיר את תשלום האגרה עבור הגשת הבקשה (פירוט בהמשך).
• את הבקשה המלאה, בצירוף המסמכים הנדרשים, ניתן להגיש באחת מהדרכים הבאות:
  • באופן מקוון (הדרך המומלצת) באמצעות המערכת המקוונת של הרשם לענייני ירושה. יש לבחור בלשונית "איתור בקשות", להזין את פרטי המנוח ולעקוב אחר ההנחיות.
  • בעמדות קבלת קהל במשרדי הרשם לענייני ירושה במחוז שבו ניתן הצו בימים ב' ו- ד' בין השעות 12:30-08:30, בזימון תור מראש בלבד (יש להגיש עותקים כמספר הצדדים בתיק ועותק נוסף עבור בית-המשפט).
  • במשלוח בדואר למשרדי הרשם לענייני ירושה במחוז שבו ניתן הצו (יש להגיש עותקים כמספר הצדדים בתיק ועותק נוסף עבור בית-המשפט).

שימו לב

מומלץ להגיש את הבקשה וכן לבצע את תשלום האגרה באופן מקוון (מרחוק).

נושא	פרטים
בקשה לביטול צו ירושה	אפשרות להגיש בקשה לבית המשפט לביטול צו ירושה על פי סיבות מסוימות.
סיבות להגשת בקשה לביטול	סיבות אפשריות לביטול כוללות טעויות בצו, רמיסה, הסתלקות, סירוב או מחלה נפשית.
הליך הגשת בקשה לביטול	יש להגיש את הבקשה לבית המשפט, להציג את הסיבות המובחנות ולהוכיח אותן.
החלטת בית המשפט על הבקשה	בית המשפט ישקול את הסיבות והראיות ויקבע האם לבטל או לדחות את הצו.
רישום ביטול הצו בחובר הרישום	אם בית המשפט מסכים לבקשה, הצו המקורי יבוטל והביטול ירשם בחובר הרישום.

 

תשלום אגרה

• הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה בסכום של 542 ₪ (נכון ל-2023) שניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:
  • באופן מקוון (הדרך המומלצת) באמצעות שירות התשלומים הממשלתי.
  • בבנק הדואר באמצעות שוברים שניתן לקבל לאחר פנייה למוקד השירות והמידע של הרשם לענייני ירושה בדוא״ל Moked-Yerushot@justice.gov.il.
  • בעמדות תשלום אוטומטיות (באמצעות כרטיס אשראי) שממוקמות בעמדות קבלת הקהל של הרשם לענייני ירושה.

שימו לב

• אם הנפטרים מתו בעקבות שירותם הצבאי, במהלך שירות מילואים או בפעולת איבה, בני

מילוי הבקשה והגשתה

• יש לנסח מסמך בקשה, אשר עליו לכלול, בין היתר, את הפרטים והמסמכים הבאים:
  • שם ומספר תעודת הזהות של המבקש.
  • שם ומספר תעודת הזהות של המנוח.
  • שמות ומספרי תעודת הזהות של כל מי שמופיע בצו שניתן.
  • פירוט הנימוקים בגינם מבוקש הביטול ומסמכים תומכים (אם ישנם ובמקרה הצורך).
  • תצהיר מאומת בפני עורך-דין אשר תומך בעובדות שהועלו בבקשה.
  • קבלה/אישור על תשלום אגרה.
  • ייפוי כוח – אם המבקש מיוצג על ידי עורך-דין.
• את הבקשה המלאה, בצירוף כל המסמכים הנדרשים, יש להגיש באחת הדרכים המפורטות מעלה.

טיפ

ניתן לבקש במסגרת הבקשה לעכב את ביצועו של הצו (שלא יהיה ניתן לבצע פעולות שקשורות לעיזבון), עד שתינתן החלטה בבקשה.

שלבי ההליך

• לאחר הגשתה, הבקשה מועברת לבדיקת גורם מקצועי (עוזר הרשם לענייני ירושה או בא כח היועץ המשפטי לממשלה).
• עותק של הבקשה יישלח בדואר רשום לכל יורש שמופיע בצו, שיוכל להגיש את תגובתו בתוך 14 ימים.
• לאחר שיחלוף המועד להגשת התגובה, תינתן החלטת הרשם (קבלה או דחיית הבקשה) או שהרשם יעביר את הבקשה לבית-המשפט לענייני משפחה כדי שיכריע בה.
• הודעה על החלטה בבקשה או על העברת הבקשה לבית משפט תישלח למגיש הבקשה.

שימו לב

• אם במהלך הבדיקה נשלחה למבקש דרישה להשלמת מסמכים או פרטים, יש לעשות זאת באמצעות המערכת המקוונת.
• במקרה כזה, יש לבחור בלשונית "איתור בקשות", להזין פרטים נדרשים ולעקוב אחר ההנחיות.
• עיכוב במענה לדרישה להשלמת המסמכים או הפרטים יעכב את הטיפול בבקשה.

חשוב לדעת

• ניתן לאתר מידע ופרטים אודות תיקים ובקשות שהוגשו לרשם לענייני ירושה באמצעות המערכת המקוונת.
• לכל מסמך שמוגש לרשם לענייני ירושה שכתוב בשפה זרה (למעט אנגלית), יש לצרף תרגום לעברית או לערבית, מאושר בידי נוטריון (הרשם לענייני ירושה רשאי להורות כי יש לתרגם גם מסמך הכתוב באנגלית).
• אם שולמה האגרה עבור הגשת הבקשה ולא נעשה באגרה שימוש, ניתן להגיש בקשה לקבלת החזר כספי.
• יש לוודא שעל המחשב מותקנת הגרסה הנוכחית של Acrobat Reader שמאפשרת שימוש במסמכים בפורמט PDF, הפורמט היחידי שנתמך בהליך הגשת הבקשה ומסמכים מקוונים אחרים.
• הרשם לענייני ירושה מפעיל מרכז שירות ומידע: בטלפון *2416 מענה 24 שעות ביממה ומענה אנושי בימים א'- ה' בשעות 16:00-08:00 ובדוא"ל: Moked-Yerushot@justice.gov.il.

בקשה למינוי מנהל עיזבון (ירושה)

כל מי שיש לו עניין בירושה או בצוואה, יכול לבקש למנות מנהל עיזבון כדי לשמור על נכסי העיזבון (הירושה) וחלוקתם בין הזכאים

הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי יורש, זוכה או צד ג׳ (כמו נושה של המנוח)

ככלל, מנהל עיזבון ימונה במקרה של חילוקי דעות בין היורשים או במקרה שלא ניתן לאתר חלק מהיורשים

יש לשלם אגרה עבור הבקשה

למידע רשמי ראו אתר הרשם לענייני ירושה

מנהל עיזבון הוא גורם מקצועי שתפקידו, בין היתר, לכנס את נכסי העיזבון/הירושה (כספים, רכוש, זכויות וכו'), לשלם את חובות המנוח ולחלק את הירושה בין הזכאים לה.

• לרוב נהוג שלא למנות מנהל עיזבון, גם אם המנוח ציין זאת במפורש בצוואה, אלא אם מדובר במקרים מורכבים במיוחד כגון: חילוקי דעות בין היורשים, קושי לאתר חלק מהיורשים, חובות כבדים ומורכבים, זכויות ונכסים מחוץ לישראל, יורשים קטינים, יורשים שמונה להם אפוטרופוס ובמקרים שקיים חשש שייגרם נזק לעיזבון.
• את הבקשה למינוי מנהל עיזבון יש להגיש לרשם לענייני ירושה כבקשה נפרדת במקביל להגשת בקשה לצו ירושה או בקשה לצו קיום צוואה (או אחרי שניתן צו).

שימו לב

• אם הבקשה לא מוסכמת על כל הצדדים (יורשים, זוכים וכו׳), יש להגיש אותה לבית-המשפט לענייני משפחה (לפי מקום מושבו של המנוח) ולא לרשם הירושה.
• עם זאת, אם המינוי נעשה לפי הוראות הצוואה, אין צורך בהסכמות הזוכים לפי הצוואה.

נושא	פרטים
בקשה למינוי מנהל עיזבון	אפשרות להגיש בקשה לבית המשפט למינוי מנהל עיזבון במקרים שבהם יש צורך בניהול וארגון הירושה.
סיבות להגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון	סיבות אפשריות להגשת הבקשה כוללות ריצוף בעיות בהנהגת הירושה, חלוקה של הנכסים וניהול הנכסים.
הליך הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון	הגשת הבקשה לבית המשפט, הצגת הסיבות והצורך, הסבר השיקולים שעומדים מאחורי הבקשה.
החלטת בית המשפט על הבקשה	בית המשפט ישקול את הסיבות והראיות ויקבע האם למנות מנהל עיזבון, ובמקרים מסוימים – האם למנות מנהל זמני.
פרטיות בתהליך מינוי מנהל עיזבון	כתובת המנהל, פרטי ההתקשרות, פרטים נוספים יישמרו כפרטיים ולא יפורסמו אלא בהסכמת הבתי משפט.

 

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

• כל אחד מאלו יכול להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון:
  • יורש שמופיע בצו הירושה.
  • זכאי לפי צוואה.
  • כל מי שיש לו עניין בעיזבון ובחלוקתו (כמו נושה של המנוח או של אחד מהיורשים שטוען שחייבים לו כספים).

למי ואיך פונים

• תחילה, יש לשלם את האגרה עבור הגשת הבקשה (פירוט בהמשך).
• את הבקשה יש להגיש לרשם לענייני ירושה באחת משלוש דרכים: באופן מקוון, בדואר או בקבלת קהל (פירוט בהמשך).

מילוי הבקשה

• יש להדפיס ולמלא את טופס הבקשה למינוי מנהל עיזבון באתר הרשם לענייני ירושה.
• לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:
  • תצהיר שנערך ואומת על-ידי עורך-דין שבו מפורטים הנימוקים למינוי מנהל העיזבון.
  • אישור על תשלום האגרה (במחוז תל-אביב והמרכז יש לצרף בשלב הגשת הבקשה אישור על תשלום האגרה הראשונה בלבד- "בקשה למינוי מנהל עיזבון").
  • ייפוי כוח (אם הבקשה מוגשת על-ידי עורך-דין).
  • "מסמך הסכמה"- מסמך שכתוב וחתום על-ידי האדם שמוצע להיות מנהל העיזבון כי הוא מסכים למינוי. על מסמך ההסכמה להכיל את הפרטים הבאים:
    • שמו המלא ומספר הזהות שלו.
    • שמו המלא ומספר הזהות של המנוח (או המנוחים).
    • פירוט ההסכמה עצמה בצירוף חתימת ידו.
  • "מסמך הסכמה"- מסמך שכתוב וחתום על-ידי כל היורשים על-פי דין או של הזכאים על-פי הצוואה. על מסמך ההסכמה להכיל את הפרטים הבאים:
    • שמם המלא ומספר הזהות של כל היורשים על-פי דין או של כל הזכאים על-פי הצוואה.
    • שמו המלא ומספר הזהות של המנוח (או המנוחים).
    • פירוט ההסכמה עצמה בצירוף חתימת ידם של כל היורשים על-פי דין או של כל הזכאים על-פי הצוואה.

שימו לב

• אם הבקשה לא מוסכמת על כל היורשים על-פי דין או כל הזוכים על-פי הצוואה – יש להגיש את הבקשה לבית-משפט לענייני משפחה (לפי מקום מושבו של המנוח).
• עם זאת, אם הבקשה מוגשת לפי הוראות הצוואה שהורו כי אדם מסוים ימונה למנהל עיזבון, אין צורך בהסכמות הזוכים.

הגשת הבקשה

• את הבקשה המלאה בצירוף כל המסמכים המפורטים למעלה, ניתן להגיש בכל אחת מהדרכים הבאות:
  • באופן מקוון באמצעות המערכת המקוונת של הרשם לענייני ירושה. יש לבחור בלשונית "איתור בקשות", להזין את פרטי המנוח ולעקוב אחר ההנחיות (יש להכנס בדפדפן "כרום").
  • בעמדות קבלת קהל במשרד הרשם לענייני ירושה שבו ניתן הצו או מוגשת הבקשה לקבלת הצו (יש להביא שני עותקים של הבקשה). יש לזמן תור מראש.
  • בדואר למשרד הרשם לענייני ירושה שבו ניתן הצו או מוגשת הבקשה הבקשה לקבלת הצו (יש לשלוח שני עותקים של הבקשה).

שימו לב

מומלץ להגיש את הבקשה וכן לבצע את תשלום האגרה באופן מקוון (מרחוק).

תשלום אגרה

• הגשת הבקשה כרוכה בתשלום שתי אגרות: "בקשה למינוי מנהל עיזבון" ו"תשלומי מנהל עיזבון".
  • תשלום מקוון: יש להיכנס לאתר שירות התשלומים הממשלתי ולבחור מתוך הרשימה את שתי האגרות: "בקשה למינוי מנהל עיזבון" ו-"תשלומי מנהל עיזבון" ולעקוב אחר ההוראות.
  • בנק הדואר: באמצעות שוברי תשלום שניתן לקבל בלשכות קבלת הקהל של הרשם לענייני ירושה.
  • עמדות תשלום אוטומטיות: באמצעות כרטיס אשראי בעמדות התשלום האוטומטיות שממוקמות בלשכות קבלת הקהל של הרשם לענייני ירושה.

שימו לב

במחוז תל-אביב בלבד, האגרה השנייה ("תשלומי מנהל עיזבון") תשולם רק אחרי שהבקשה למינוי מנהל עיזבון תאושר על-ידי הרשם לענייני ירושה.

שלבי ההליך

• הבקשה תועבר לבדיקה של עוזר הרשם לענייני ירושה או לבא-כוח היועץ המשפטי לממשלה.
• הרשם לענייני ירושה יחליט האם לתת צו למינוי מנהל עיזבון באופן קבוע או זמני או לדחות את הבקשה למינוי.

חשוב לדעת

• את הבקשה למינוי מנהל העיזבון יש להגיש כבקשה נפרדת במקביל להגשת בקשה לצו ירושה או בקשה לצו קיום צוואה (או לאחר שניתן צו).
• רצוי לשקול בכובד ראש אם אכן יש צורך במינוי ולעשות זאת רק אם קיים צורך אמיתי וממשי בכך מאחר ומינוי מנהל עיזבון עלול לסרבל את הליך חלוקת העיזבון וכרוך בהוצאות והליכים שעלולים להתברר כמיותרים.
• במקרה הצורך ניתן להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני עוד לפני שניתן צו.
• מנהל העיזבון והיורשים יכולים להסכים כיצד לחלק את העיזבון (הירושה), גם אם החלוקה תהיה שונה ממה שנקבע בצוואה או בצו הירושה.
• לא ניתן למנות מנהל עיזבון רק לחלק מהעיזבון או מנהל עיזבון שיפעל מטעמם של חלק מהיורשים.
• אם שולמה האגרה ולא נעשה בה שימוש, ניתן להגיש בקשה לקבלת החזר כספי.

דיון בדלתיים סגורות בענייני משפחה

צד להליך בבית משפט בעניין המוגדר ענייני משפחה זכאי כי הדיון ייעשה בדלתיים סגורות

לבית המשפט סמכות להחליט כי הדיון (כולו או חלקו) יהיה פומבי

סעיף 68 (ה) לחוק בתי המשפט קובע כי ענייני משפחה, כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה מלבד תובענות לפי חוק הירושה תשכ"ה-1965, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי חוק השמות, ולפי חוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963 – יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי.

מי זכאי?

• כל אדם הנמצא בהליך משפטי בפני בית משפט בעניין המוגדר כענייני משפחה.
• הזכות אינה חלה על תובענות בענייני ירושה שמקורם אינו בסכסוך משפחתי, תובענות לפי חוק השמות ותובענות לפי חוק קביעת גיל תשכ"ד-1963.

נושאים המוגדרים כענייני משפחה

• תביעות בענייני המעמד האישי, כמו נישואין וגירושין.
• תביעות אזרחית בין אדם (או עזבונו) לבין בן משפחתו (או עזבונו) שקשורה בסכסוך בתוך המשפחה, ללא הגבלה על סכום התביעה
  • "בן משפחתו" מוגדר ככולל:
    1. בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג;
    2. ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו;
    3. הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם;
    4. נכדו;
    5. הורי הוריו;
    6. אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;
  • "הורה" מוגדר ככולל גם הורה מאמץ או אפוטרופוס;
• תביעה למזונות או למדור;
• תביעה לאבהות או לאמהות;
• תביעה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991;
• תובענה לפי חוקים אלה:
  • חוק גיל הנישואין, תש"י-1950;
  • חוק השמות;
  • חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות;
  • חוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963;
  • חוק הירושה, כולל תביעה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו;
  • חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ"ט-1969;
  • חוק יחסי ממון בין בני זוג;
  • חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981;
  • חוק למניעת אלימות במשפחה;
  • חוק הסכמים לנשיאת עוברים.

נושא	פרטים
דיון בדלתיים סגורות בענייני משפחה	האפשרות להגיע לדיון בבית המשפט שיתקיים בדלתיים סגורות במקרים של סכסוך משפחתי או פרטי.
החלטת בית המשפט על דיון בדלתיים סגורות	בית המשפט יחליט האם להתיר דיון פומבי בעניין סכסוך משפחתי או להגיע להחלטה דרך דיון סגור.
סיבות לבחירת דיון בדלתיים סגורות	הסיבות שעלולות לגרור לבחירת דיון בדלתיים סגורות כוללות הגנה על פרטיות, סכסוך רגיש ועוד.

 

תהליך מימוש הזכות

• הזכות ניתנת באופן אוטומטי על-ידי בית המשפט.

חשוב לדעת

• לבית המשפט יש סמכות להורות כי הדיון (כולו או חלקו) יהיה פומבי.
• ניתן לקבל סיוע משפטי חינם בענייני משפחה מאת האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, בכפוך לתנאי הזכאות.

שימו לב

במקרה שאדם פרסם מידע מתוך דיון שהתנהל בדלתיים סגורות ללא אישור בית המשפט, ניתן להגיש כנגדו תביעה נזיקית בעילת הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין (על הפרתו של סעיף 70(א) לחוק בתי המשפט וכן בעילת פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות