רק אם כתבתם במפורש בצוואה שהיא יכולה. אם לא כתבתם כלום – אז כן, היא תוכל לשנות את צוואתה גם אחרי מותך, לפי החוק והפסיקה.
תלוי מתי עשיתם אותה. אם לפני אוגוסט 2005 – החוק לא חל אוטומטית, ובן הזוג יכול לשנות כל עוד אין מגבלה. אם אחרי – יש מגבלות לפי סעיף 8א.
צוואה רגילה כל אחד יכול לשנות מתי שרוצה. צוואה הדדית נעשית מתוך הסתמכות ויש לה מגבלות ביטול לפי החוק.
כן. אם לא כתבתם במפורש איסור שינוי, בן הזוג יכול לשנות את הצוואה לאחר פטירתכם.
כן, אבל רק אם תסתלקי מהירושה או תחזירי את מה שירשת ממנו. אחרת הביטול לא חוקי.
מאת: עו"ד רחל שחר, מומחית בדיני ירושה, צוואות, ומשפחה
צוואה הדדית היא סוג מיוחד של צוואה שנעשית בין בני זוג, המבטאת הסכמה הדדית לגבי חלוקת רכושם לאחר מותם. לעיתים, אך לא תמיד, היא כוללת הוראות מיוחדות לגבי שינוי או ביטול הצוואה, וכן התייחסות לזכויות הירושה של הצדדים. סוגיה זו מעלה שאלות משפטיות מורכבות הנוגעות לתוקף הצוואה, פרשנותה, והשלכותיה על זכויות הירושה של הצדדים המעורבים.
שמי עו"ד רחל שחר, ואני מתמחה בדיני ירושה, צוואות, נאמנויות ומשפחה. היום אני רוצה לשוחח איתכם בגובה העיניים על אחד הכלים החשובים ביותר בזוגיות ארוכת שנים – הצוואה ההדדית.
כמעט כל זוג שמגיע אליי שואל שאלה פשוטה:
"אם נכתוב צוואה הדדית – זה אומר שבן הזוג לא יוכל לשנות אותה אחרי מותנו, נכון?"
אז התשובה היא – תלוי.
ותכף אסביר בדיוק למה.
צוואה הדדית היא מצב שבו שני בני זוג עורכים צוואות שמתבססות זו על זו. זו יכולה להיות צוואה אחת משותפת או שתיים נפרדות שנחתמות באותו זמן. הרעיון המרכזי הוא שיש כאן הסתמכות – שכל אחד מבני הזוג בונה על כך שהשני יקיים את חלקו לאחר מותו. זו לא רק צוואה – זה מעין הסכם מוסרי בין השניים.
תיקון 12 לחוק הירושה – ומה שהוא בא לשנות
עד 1.8.2005, לא הייתה התייחסות מפורשת בחוק לצוואות הדדיות. אנשים כתבו אותן – ובתי המשפט התלבטו איך לפרש אותן.
ב-2005 הוסף סעיף 8א לחוק הירושה, שמסדיר את הנושא בצורה ברורה. החוק קובע שבני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות הדדית – וזו ההגדרה לצוואות הדדיות.
אבל החוק גם קובע מנגנון ברור ומוגדר לביטול צוואה כזו:
כל עוד שני בני הזוג בחיים – מי שרוצה לבטל את צוואתו חייב לשלוח הודעה בכתב לבן הזוג השני. זה קריטי – כי ברגע שנשלחה הודעה כזו, שתי הצוואות בטלות! לא רק שלו.
אם אחד מהם כבר נפטר – הביטול אפשרי רק במחיר כבד:
אם העיזבון עוד לא חולק – על בן הזוג להסתלק מהירושה (לטובת הילדים או האחים של המנוח).
אם העיזבון כבר חולק – עליו להשיב את מה שקיבל, או את שוויו.
כאן אנחנו נכנסים לשטח מעניין מאוד. אני רוצה להסביר משהו חשוב לכולכם:
אם ערכתם את הצוואות שלכם לפני 1.8.2005 – החוק לא חל עליכם באופן אוטומטי.
יש לכך סעיף מפורש בתיקון לחוק, שמצהיר:
"לא ייפגע תוקפן של צוואות שנעשו לפניו."
מה זה אומר בפועל? שכל מה שכתוב בסעיף 8א לחוק – לא חל על הצוואה שלכם, אלא אם בחרתם לאמץ אותו.
החוק מחלק את התשובה לשני מצבים:
מי שרוצה לבטל את הצוואה ההדדית – חייב לשלוח הודעה בכתב לבן הזוג השני.
מרגע שנשלחת ההודעה – שתי הצוואות בטלות.
כאן התנאים הרבה יותר מחמירים. בן הזוג שנותר בחיים לא יכול פשוט לשנות את הצוואה.
הוא צריך לבחור באחת משתי אפשרויות:
שימו לב: אם כתבתם מראש בצוואה שלכם תנאים אחרים – למשל, אם התירו שינוי בלי תנאים – זה גובר על החוק. אבל אם כתבתם איסור מוחלט לשינוי בחיים – זה לא תקף. תמיד צריך להשאיר פתח לביטול כל עוד שני בני הזוג בחיים.
במקרה אמיתי שהגיע לבית המשפט, אישה ניסתה לשנות את הצוואה ההדדית לאחר שבעלה נפטר – אבל לא הסתלקה מהירושה שקיבלה ממנו.
התוצאה:
בית המשפט קבע שהצוואה החדשה לא תקפה, והצוואה ההדדית הקודמת – נשארת בתוקף.
❌ אי הבנה של משמעות ההסתמכות – זה לא רק עניין מוסרי, זה מנגנון משפטי מחייב
❌ ניסוח לא ברור של תנאים לשינוי
❌ ביטול הצוואה בלי לעמוד בתנאים
❌ טעויות טכניות – חוסר עמידה בדרישות החוק
❌ בלבול בין חופש הציווי לבין מחויבות הדדית
צוואה הדדית היא לא "סתם עוד מסמך", היא חלק חשוב במנגנון ירושה של אדם. היא כוללת השלכות משפטיות מורכבות – במיוחד כשמדובר בפרק ב' או במשפחות עם ילדים מנישואים קודמים.
טעות אחת בניסוח – עלולה להוביל לכך שבן הזוג ישנה את הצוואה לחלוטין לאחר פטירתכם. כדי שזה לא יקרה, חשוב לערוך את הצוואה עם עו"ד לענייני צוואות בצורה שתואמת את סעיף 8א לחוק, ומגינה על מה שחשוב לכם באמת.
ודאו שצוואתכם מתייחסת במפורש לסעיף 8א
אל תשאירו מקום לפרשנויות
כתבו אם אתם מאפשרים שינוי, ומתי
התייעצו עם עורך דין שמתמחה בצוואות הדדיות
צוואה הדדית היא הבטחה של שניים – אבל החוק דורש שההבטחה הזו תהיה כתובה נכון.
כאן נכנס לתמונה פסק הדין המפורסם שנקרא "הלכת מלמד". השופט אהרן ברק ניסה לומר: גם אם הצוואות נכתבו לפני החוק, עדיין אפשר לפרש אותן באופן שמכבד את ההסתמכות ההדדית. הוא הציע גישה חדשנית – שצוואה הדדית דומה במובנים מסוימים לחוזה, ושייתכן שיש לראות באי-שמירה עליה הפרה של עקרון תום הלב לפי חוק החוזים.
אבל חשוב להבין – הדברים של ברק לא הפכו להלכה מחייבת. הם נאמרו באמרת אגב.
ובאמת, כשהעניין הגיע שוב לבית המשפט העליון בפרשת זמיר נ' גמליאל, השופטת מרים נאור הבהירה:
"אין להסיק אך מעצם הדדיות הצוואה על כוונה להגביל את כוחו של בן הזוג השני לשנות את צוואתו."
כלומר – אם אין בצוואה שלכם סעיף מפורש, או לפחות אינדיקציה ברורה שמראה שרציתם להגביל את בן הזוג – אז אין מניעה שהוא ישנה את צוואתו לאחר מותכם.
ומה קורה אצלכם?
המלצתי כעורכת דין לענייני ירושה היא אל תשאירו מקום לפרשנויות. אם חשוב לכם שבן הזוג לא ישנה את הצוואה לאחר מותכם – כתבו את זה במפורש!
גם אם אתם סומכים עליו בעיניים עצומות – נסחו את זה בבירור.
ולמי מכם שערך צוואות הדדיות לפני תיקון החוק – ייתכן שכדאי לשקול לעדכן אותן, כך שיחול עליכם הסדר ברור לפי סעיף 8א.
צוואה הדדית יכולה להיות כלי חכם, אבל רק אם מנסחים אותה נכון.
החוק היום מאפשר להגן על ההסתמכות של בני זוג – אך רק אם עומדים בתנאים.
צוואות ישנות לא נהנות אוטומטית מההגנה של סעיף 8א – וחשוב לבדוק מה באמת כתוב בהן.
אם אין הוראה מגבילה – בן הזוג חופשי לשנות את צוואתו גם לאחר מותכם.
אני מזמינה אתכם – מי שערך צוואה כזו בעבר, או מתלבט אם כדאי לערוך אחת – להגיע אליי לפגישה אישית ולבדוק מה נכון לכם.
שני הילדים שירשו את כל הירושה טענו כי יש לכבד את דברי המת ולקיים את הצוואה המאוחרת.
בית המשפט קבע כי החובה לקיים את רצון המצווה ("מצווה לקיים דברי המת") הינה ברורה וידועה ואין צורך להכביר מילים על אודותיה ואולם משעה שעסקינן בצוואה הדדית, עיקרון "כיבוד דברי המת" חל, במידה שווה, על דברי המנוח ועיקרון "כיבוד דברי" המת מחליף את כותרתו ל"כיבוד דברי המתים".
היורשים טענו כי הביטוי " חופש לצוות" מתנגש עם מגבלות המוטלות על ביטול צוואה הדדית.
בית המשפט מצידו קובע כי בצוואות הדדיות קיימת סתירה בין שני עקרונות מרכזיים והם: "החופש לצוות" הכולל בתוכו את החופש של המצווה לשנות את צוואתו כרצונו בכל עת כמצוות סעיף 27(ב) לחוק לבין עקרון ההסתמכות של כל אחד מהצדדים לצוואה שעומד בבסיס צוואה הדדית. כל צד לצוואה מצפה כי השני לא ישנה את הוראותיו, בין בחייו של הנפטר הראשון ובין לאחר פטירתו.
על עקרונות אלה עמד כב' הנשיא ברק בפרשת מלמד בהערת אגב:
"גם בצוואה המשותפת וההדדית אין אינטרס הסתמכות ראוי להגנה של היורשים. עם זאת, לכאורה קיים אינטרס הסתמכות ראוי להגנה של "המוריש האחר". מבחינה זו דומה צוואה משותפת והדדית לחוזה. בצוואה משותפת והדדית עניין לנו בגמירות דעת של שני מצווים הפועלים במשותף ובאופן הדדי. האין זה ראוי לקבוע כי עם מותו של מצווה אחד בצוואה משותפת והדדית אין המצווה השני יכול לחזור בו מצוואתו המשותפת וההדדית? .. באמרת אגב ציין השופט קיסטר, ביחס לצוואה משותפת כי "כל אחד מן המצווים חופשי לשנות את צוואתו עד ליום פטירתו, ואין דין מיוחד למקרה ששני אנשים עורכים צוואות, האחד לטובת רעהו, תוצאה זו קשה היא. במשפט המקובל האנגלי התגברו על קושי זה בעזרת מוסד הנאמנות: עם מותו של מצווה אחד הופך המצווה השני לנאמן. יתכן גם שניתן לקבוע בישראל, כי לאור אינטרס ההסתמכות, ביטול הצוואה השנייה הינו פעולה שלא בתום לב, בניגוד להוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, החלה גם על פעולה משפטית (כמו צוואה) שאינה בבחינת חוזה (סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי).
צפו בעו"ד רחל שחר מסבירה על צוואה הדדית
בבעמ 10807/03 זמיר נ' גמליאל פ"ד סב(1) 601 קבעה כב' השופטת נאור :
" לדעתי מעצם ההדדיות בכתיבת הצוואות, אין ללמוד על רצון משותף של בני הזוג להגביל זה את כוחו של זה לשנות את הצוואה לאחר מות של מי מהן, והכל כמובן באין אינדקציה פרשנית אחרת. זאת ועוד, חוק הירושה מלמדינו כי עיקרון יסוד בדיני הירושה הוא כוחו של המוריש לשנות מצוואתו מתי וכפי שיחפוץ…בהעדר עיגון לכוונה משותפת אחרת של כותבי צוואות הדדיות ולו באופן משתמע, אין, לטעמי, מקום לסטות מהוראות אלה. דעתי היא כי אין בהדדיות בצוואות לכשעצמה כדי שניצור פרזומציה, כי כוונת הצדדים הייתה להתנות הוראות הדין (אם אכן ניתנות הן להתניה)".
בית המשפט קובע כי אינטרס ההסתמכות של המנוח חזק יותר מכל אינטרס אחר ושינוי הצוואה ההדדית אסור
בבע"מ 4282/03 ל' נגריה פ' (פורסם בנבו, ניתן ביום 21.6.05) חזר בית המשפט העליון (כב' השופט טירקל) על האמור לעיל והרחיב :
" החלתן של הוראות חוק הירושה על צוואה משותפת ועל צוואה הדדית מעוררת קשיים משום שלכאורה מקצת ההוראות אינן מתיישבות עם צוואות כאלה…
בתי המשפט התגברו על קשיים אלה, בדרך כלל, בלי להכריע בשאלות העקרוניות, מתוך בחינתו של כל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו…
השאלה אם יש להגן על אינטרס ההסתמכות נדונה גם בוועדה לתיקון חוק הירושה שבראשותי ובסיכומו של הדיון הוחלט לאפשר עריכה של צוואות הדדיות בין בני זוג ולהגן על אינטרס ההסתמכות על ידי קביעת הוראה שהמצווה שנותר בחיים לא יהיה רשאי לבטל את צוואתו, אלא באישורו של בית המשפט….
כאן מבקשים אנו לשחזר, על דרך של פירוש, את התכנית המשותפת שעמדה ביסוד הצוואה המשותפת וההדדית, את מטרותיהם המשותפות של המצווים ואת הרצונות של כל אחד ואחד מהם כפי שהתמזגו לרצון אחד. על כך אומר הנשיא א' ברק:
"לדעתי, קיים בצוואה המשותפת וההדדית אינטרס הסתמכות ברור. על פי עצם ההגדרה של ההדדיות, ההוראות של המצווה האחד נקבעות על יסוד הוראותיו של המצווה האחר. הוראותיו של האחד הן התמורה להוראותיו של האחר. על כן בצוואה משותפת והדדית יש להתחשב – שעה שמפרשים את הוראות הצוואה – באומד הדעת המשותף של המצווים כולם. מבחינה זו דומה צוואה משותפת והדדית לחוזה יותר משהיא דומה לצוואה" (ברק, בעמ' 73. וראו גם דברי הנשיא א' ברק בע"א 490/99 הקדש מנחם ובלומה אטינגר נגריה אבן טוב ואח', פ"ד נז(5) 145, 156)".
לדברי עו"ד רחל שחר בספרות הובעה דעה כי "האופי המהותי המייחד את הצוואה ההדדית הוא מבחן ההסתמכות: צוואה הדדית כוללת הכרה באינטרס הסתמכות הדדי של בני זוג בשונה מצוואה רגילה שאין בה אינטרס הסתמכות מוכר. עיקרון זה בא לידי ביטוי בהגבלת חופש של המצווים לבטל את צוואתם או לשנותה, וזאת, על ידי איזון ראוי בין חופש הצוואה לבין אינטרס ההסתמכות בצוואה הדדית. היסוד להגבלת החופש לשנות או לבטל את הצוואה ההדדית, הוא האופי ה"מעין חוזי" (מעין עסקה") בצוואה הדדית… צוואה הדדית, להבדיל מצוואה רגילה, היא פעולה משפטית דו צדדית – שילוב של צוואה ושל הסכם, שבו מוטלת על המצווים, מכוח החוק, הגבלה הדדית להימנע משינוי חד צדדי של הצוואה, והגבלה זו משקפת את הפן ההסכמי הגלום בצוואה "
עו״ד ונוטריונית רחל שחר, המופיעה בדירוג הבינלאומי של 50 המשרדים המובילים בישראל, נמנית עם המומחיות הבולטות בדיני משפחה, ירושה, צוואות ואפוטרופסות. בעלת ניסיון רב בליטיגציה מורכבת, עריכת צוואות מכל הסוגים, תכנון ירושה אסטרטגי, וניהול עיזבונות בישראל ובחו״ל.
המשרד מתמחה גם בהתנגדויות לצוואות, ובייצוג בתיקים העוסקים בהשפעה בלתי הוגנת, כשירות, פגמים בצוואה וסכסוכים בין יורשים — לצד כתיבת מדריך מקצועי בתחום זה, המשמש עורכי דין וסטודנטים.
אנו מלווים משפחות, יורשים ולקוחות בינלאומיים ומספקים שירות מקיף הכולל:
הגישה שלנו משלבת מקצוענות ללא פשרות, דיסקרטיות מלאה וזמינות אישית — כדי להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.הגישה במשרד מבוססת על שילוב של עומק משפטי, חשיבה אסטרטגית, רגישות למצבים משפחתיים מורכבים ועמידה בלתי מתפשרת בסטנדרט מקצועי גבוה. כל זאת לצד דיסקרטיות מלאה, זמינות גבוהה ויחס אישי, שמטרתם להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
