חלוקת עיזבון בין יורשים-מתי נדרש הסכם?

הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים הוא מסמך משפטי המהווה הסכמה בין היורשים כיצד לחלק את נכסי המנח. חוק הירושה בישראל, אשר נחקק בשנת 1965, מסדיר את כללי ההסכם הזה ואת ההליכים המשפטיים הקשורים לו.

סעיף 7 לחוק הירושה:

1. עקרון ההסכם:

   • לאחר מות המוריש (למשל, אדם שנפטר), כל עוד העזבון (כל הנכסים והזכויות של המוריש) לא חולק, יורש יכול להסכים בכתב להעביר או לשעבד (כלומר, לחייב את חלקו) בעזבון שלו.
   • יש לזכור כי נושי היורש יכולים לעקל את חלקו בעזבון, כלומר לתבוע את הנכסים אם קיימת חוב.

2. אישור בית המשפט:

   • אם מדובר ביורש שהוא קטין (מתחת לגיל 18) או פסול דין (אדם שנקבע עליו שהוא לא יכול לנהל את ענייניו), ההסכם יצטרך לקבל אישור מבית המשפט.

3. זכויות היורש:

   • ההעברה או השעבוד לא יעניקו זכויות נוספות מעבר למה שהיורה זכאי לקבל בחלוקת העזבון. זאת אומרת, יורש המוסכם על מימוש חלקו לא יוכל להסתלק מחלקו בעזבון לאחר מכן.
   • בנוסף, זכותו של יורש בנכס מסוים בעזבון אינה ניתנת להעברה עד שחלוקת העיזבון תושלם.

4. הגבלות על ההסכם:

   • ההסכם יכול לכלול רק נכסים שהיו חלק מעיזבון המנוח ולא ניתן להכניס לנכסים חיצוניים (כמו כספים או נכסים נוספים) שניתן לאזן את החלקים ביניהם.

גמישות בהסכם חלוקת העיזבון

החוק מאפשר ליורשים לשנות את אופן חלוקת העזבון כך שיהיה שונה מהחלוקה המוסדרת בצו הירושה או בצוואה. לדוגמה, אם אחד היורשים ירש נכס דלא ניידי, כמו בניין מגורים, הוא יכול להחליט להעביר את הנכס ליורש אחר שיכול לנהל אותו או שמסיבות מסוימות עשויות להקטין את תשלום המס.

תכנון מס

שיקול מרכזי בעת עריכת הסכם בין יורשים הוא תכנון מס. בדרך זו, כאשר נכסים או זכויות מועברות בין יורשים, זה יכול להקטין את חבות המס ומכאן להקל על העלויות הכלכליות הנלוות לחלוקת העיזבון.

סיכום

הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים הוא כלי משמעותי שמאפשר ליורשים לנהל את נכסי המוריש ולסייע במניעת מחלוקות משפטיות. חשוב לנהוג בזהירות ומומלץ להיעזר בעורך דין שמתמחה בתחומים אלה כדי לוודא שההסכם מוגדר כראוי ומספק את ההגנות המשפטיות הנדרשות.

סוגי הסכמים בין יורשים

קיים הבדל מהותי בין הסכמים בין יורשים לבין הסדרי הסתלקות מירושה. ההסכם בין יורשים חייב להיערך רק בין היורשים עצמם, בעוד שהסתלקות מירושה יכולה להתבצע גם לטובת אדם שאינו יורש. חוק הירושה קובע כי אדם יכול להסתלק מהעיזבון לטובת הקרובים אליו, כמו בן-זוגו, ילדו או אחיו.

הבדלים והגבלות

• הסכמים בין יורשים:

  • כל ההסכמים צריכים להיערך באופן ישיר בין היורשים, ללא התערבות של צדדים חיצוניים.
  • כאשר מדובר בנכסים כמו דירות או בניינים, חשוב לזכור שהחלוקה של העיזבון לפי ההסכם לא תכלול כספים שמקורם מחוץ לעיזבון.

• דוגמה להבהרה:

  • אם יורש אחד מקבל בית בשווי 10 מיליון שקלים, והוא הרשאי לוותר על חלק מעיזבונו, על ההסכם לקבוע כי כל תשלומי האיזון (כמו פיצוי ליורש האחר) יבוצעו מכספי העזבון בלבד ולא מכספים אישיים של אחד היורשים. אם המקבל יחליט להעביר כספים אישיים שלו כדי לקנות חלק מהנכס, זה עלול להוביל לחיובי מס לא רצויים.

חוק הירושה ומנגנונים נוספים לחלוקת עזבון 

1. הסתלקות מעזבון:

   • יורש יכול להסתלק מחלקו בעזבון באמצעות הודעה בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לאחר שהמוריש נפטר.
   • ההסתלקות יכולה להתבצע רק לטובת הקרובים (בן זוג, ילד או אח), ולא למען אנשים אחרים.

2. אישור בית המשפט:

   • ההסתלקות מצד קטין או פסול דין חייבת לעבור אישור בית המשפט, כדי להבטיח את הגנת הזכויות.

3. תנאים להסתלקות:

   • ההסתלקות צריכה להיות מלאה ושלמה; כלומר, לא ניתן להסתלק רק מחלק בעזבון – זה חייב להיות מכלל העיזבון.

חלוקת נכסי העזבון

1. תהליך החלוקה:

   • נכסי העזבון יחולקו בין היורשים לפי הסכם ביניהם או לפי צו בית המשפט.
   • מנהל העיזבון יכול להציע תכנית חלוקה ולנסות להביא את היורשים להסכמה.

2. אישור בית המשפט:

   • אם אחד מהיורשים נעדר ולא היה מיוצג כראוי, יהיה צורך באישור בית המשפט במקום ההסכמה שלו.

3. לגבי היתרונות של ההסכם:

   • הסכם בין יורשים יכול להתייחס לעיזבון המנוח בכללותו או לחלקו. אין חוק המכריח שההסכם יכלול את כל העיזבון.

4. אין חובה לאישור ההסכם:

   • חוק הירושה לא מחייב אישור של הסכם בין יורשים בבית המשפט. ההסכם נכנס לתוקף עם חתימתו.
   • בפועל, נהוג לצרף את ההסכם לצו ירושה או צו קיום צוואה לכל גוף, אם רשמי או פרטי, שצריך לפעול לפי הצו.

הבנה של ההסכמים בין יורשים והגדרות ההסתלקות מהעיזבון חיונית לעבודה תקינה וחלקה של משפחות שעלולות להתמודד עם היבטים משפטיים רגישים לאחר פטירת המנוח. כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום כדי להבטיח שהפניות וההסכמים יהיו חוקיים ויעניקו את ההגנה הדרושה ליורשים.

מתי צריך לאשר הסכם בין יורשים?

החובה לאשר את ההסכם בבית המשפט נולדת כאשר אחד הצדדים לו הוא חסוי, פסול דין, אדם שמונה לו אפוטרופוס או ממונה ב-ייפוי כוח מתמשך

הגשת הסכם בין יורשים לבית המשפט  מביאה תמיד, על פי החוק והתקנות, לכך שההסכם יועבר לבדיקתו של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. בדיקתו זו של היועץ המשפטי לממשלה יכולה לארוך חודשים רבים.

בנוסף במסגרת תגובת היועץ המשפטי לממשלה עליו להתייחס לכל פגם ולו פגם קטן יותר בהסכם.  דבר שעלול להביא לדחייה במועד אישור ההסכם. כאשר קטין  הינו חסוי או פסול דין כדוגמת קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס, הרי שכאמור, יש לקבל את עמדתו של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה אצל האפוטרופוס הכללי במסגרת אישור הסכם בבימ"ש. בפרקטיקה בית המשפט לענייני משפחה ממנה אפוטרופוס לדין שמטרתו להגן על זכויותיו של החסוי או הקטין. אגב, זאת, גם אפוטרופוס טבעי לקטין כגון הורה, אינו רשאי לחתום בשם קטין על ויתור בחלק מהירושה.

מהם יתרונות עריכת הסכם בין יורשים? מתי כדאי לפנות לייעוץ?

היתרון המרכזי של הסכם בין יורשים הוא שכל עוד מדובר בשינוי החלוקה של נכסי המוריש באופן שונה הרי שאם מדובר למשל בנכס מקרקעין לא יחויבו היורשים בעת העברת הזכויות בלשכת רישום מקרקעין במס רכישה או מס שבח ולמעשה בשונה מעסקת מכר רגילה לא קיימת חובת דווח  לרשויות המס ואין צורך להציג בפני הגוף שאצלו מתנהל המרשם של הנכס אישורי מיסים כתנאי להעברת זכויות על שם היורש או היורשים המוסכמים בהסכם לחלוקת עיזבון.

תיקון מספר 50 לחוק מיסוי מקרקעין, נקבע בסעיף 5(ג)(4) לחוק כי:

"לעניין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העיזבון, יראו את חלק העיזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר. לעניין זה, "חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים" – החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם בחוק הירושה, תשכ"ה- 1965, ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור, ויראו עיזבון של שני מורישים כעיזבון אחד אם התקיימו כל אלה:

(א)   לפני פטירתם היו המורישים בני זוג או שהיו ילד והורהו;

(ב)   טרם הסתיימה חלוקת העיזבונות" .

במצב המשפטי הנוכחי "הליך ההורשה מסתיים רק לאחר החלוקה הראשונה של נכסי העזבון בין היורשים. כלומר אין לראות ברישום זכויות היורשים בפנקסי המקרקעין את סיום הליך ההורשה ובלבד שמדובר בחלקה ראשונה של ההורשה" (להרחבה ראו ת.א. 2539/03 (בימ"ש השלום קריות) עו"ד חנוך פוגל ואח' נ' לשכת רישום מקרקעין ואח' (פורסם בנבו, 01.09.04))

הסכם בין יורשים- כל זכות להסתלקות מירושה

יורש שאינו מעוניין בחלקו בעיזבון, רשאי לוותר עליו (על כולו או על חלק ממנו)

יורש יוכל לוותר על נכס ספציפי כאשר הנכס אובחן מאחרים בצוואה או כאשר הוסכם על כך בין היורשים בהסכם

מי שהסתלק רואים אותו כאילו מעולם לא היה יורש, ולא חלות עליו חובות של יורש

הסתלקות נכנסת לתוקף עם הגשת תצהיר ההסתלקות, ולא ניתן לחזור ממנה

תצהיר בדבר הסתלקות מעיזבון

ישנם מקרים שבהם יורש מעדיף שלא לרשת את חלקו מסיבות שונות, כגון תנאים בצוואה שאינו מעוניין לקיימם, היבטי מס או מניע רגשי.

כדי לא לחייב אדם לרשת בניגוד לרצונו, החוק מאפשר ליורש להצהיר באמצעות תצהיר הסתלקות מעיזבון כי הוא אינו מעוניין בחלקו בעיזבון, כולו או חלקו.

הסתלקות יכולה להיות כללית או ספציפית (במובן של לטובת מי ההסתלקות):

הסתלקות כללית – החלק בעיזבון שממנו הסתלק היורש מתווסף לחלקם של שאר היורשים.

הסתלקות ספציפית – היורש רשאי לוותר על חלקו בירושה לטובת אדם ספציפי הנמנה על אלה בלבד – בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

דוגמה 

יורש הזכאי ל-חצי מליון שקלים ₪ מתוך העיזבון, בוחר להסתלק מ-50% מזכותו בעיזבון ולקבל רק 250,000 ₪.

אם לא ציין ספציפית לטובת מי הסתלק, יתווספו 250,000 ₪ שוויתר עליהם לחלקם של שאר היורשים.

מי יכול להסתלק מעיזבון-יורש על פי דין או על פי צוואה.

סעיף בצוואה המגביל את חלקו של יורש מהסתלקות בעיזבון אינו תקף. הכלל הוא שצוואה אינה יכולה להגביל את זכותו של כל אחד מהיורשים להסתלק מחלקו בירושה.

עד מתי ניתן להסתלק מירושה?

ניתן להצהיר על ההסתלקות מהירושה רק בפרק הזמן שבין מות המוריש למועד חלוקת העיזבון.

יש להגיש תצהיר בדבר הסתלקות מעיזבון לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט לענייני משפחה אם העניין הועבר לטיפולו.

אם ניתן, רצוי לצרף את התצהיר כחלק מהליך בקשה לצו קיום צוואה או בקשה לצו ירושה.

היורש יפרט בתצהיר את שיעור ההסתלקות המבוקש.

אם מדובר בהסתלקות ספציפית, על היורש לציין במפורש לטובת מי הסתלק (לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש).

במקרה שהיורש המבקש להסתלק הוא קטין (מי שטרם מלאו לו 18) או פסול דין, יש לקבל אישור להסתלקות מבית המשפט.

ההסתלקות תהיה בתוקף ממועד הגשת תצהיר ההסתלקות לרשם או לבית המשפט, לפי העניין, ואין צורך לקבל אישור כדי להסתלק.

עם זאת, בית המשפט עשוי לבטל את ההסתלקות אם נקבע שנעשתה בחוסר תום לב (למשל, אדם המצוי בהליך פשיטת רגל אינו יכול להסתלק מחלקו בעיזבון ואם יעשה זאת, בית המשפט יבטל את ההסתלקות אם יקבע כי עשה זאת במטרה להתחמק מחובות), ולכן רצוי לפנות לייעוץ משפטי טרם נקיטת ההליך.

ויתור על נכס ספציפי

יורש יכול לוותר על נכס ספציפי שהוא אמור לקבל מהמוריש, רק אם המוריש השאיר צוואה ורק אם הנכס אובחן בצוואה מחלקים אחרים בעיזבון.

דוגמה 

אם מורישה בצוואה דירה לבנה ואת כל שאר החלקים בעיזבון היא בוחרת לחלק שווה בשווה בין ילדיה. הבן יוכל לוותר על הדירה, מכיוון שבמסגרת הצוואה הדירה אובחנה משאר חלקי העיזבון.

יורש לא יכול לוותר על נכס ספציפי בכל אחד מהמקרים הבאים:

הנכס לא אובחן בצוואה מחלקים אחרים בעיזבון.

המוריש לא הותיר אחריו צוואה ואז יחולו כללי ירושה על פי דין (במקרה כזה יורש יכול לוותר רק על אחוזים מחלקו בעיזבון ולא על נכס ספציפי).

דוגמה 

אם מורישה בית, רכב ומגרש לשני ילדיה שווה בשווה.

כל אחד מהילדים יכול לוותר אך ורק על החלק שניתן לו (50% מהעיזבון כולו), אך אף אחד מהם לא יוכל לוותר על חלקו בדירה בלבד, ברכב בלבד או בחלקת האדמה בלבד.

בכל מקרה, היורשים יכולים להגיע להסכמה במסגרת הסכם בין יורשים על אופן חלוקת העיזבון. בדרך זו ניתן יהיה לוותר על נכס ספציפי.

דוגמה במסגרת הסכם בין יורשים

בדוגמה הקודמת, במסגרת הסכם בין יורשים, הילדים יוכלו להגיע להסכמה שילד אחד יקבל את הדירה והילד השני יקבל את הרכב ואת המגרש וכך יאוזנו הנכסים במסגרת ההסכם בין היורשים.

הילדים יכולים גם להסכים על דרך חלוקה אחרת.

אם לא יגיעו להסכמה, כל אחד יהיה זכאי למחצית מכל אחד מהנכסים ואף אחד מהם לא יוכל לוותר על נכס מסוים.

יורש שהסתלק אינו יכול לחזור בו מההסתלקות.

ניתן להסתלק לאחר שניתן צו קיום צוואה או צו ירושה, אך לא ניתן להסתלק אחרי שחולק העיזבון (הירושה).

הסכם בין יורשים.דוגמא א.doc

הסכם בין יורשים.דוגמא ב.doc

הסכם בין יורשים מחיר

מחירו של הסכם בין יורשים אינו קבוע ויכול לנוע החל מ-5,000 שקלים פלוס מע"מ להסכם פשוט, ומטבע הדברים ככל שההסכם מורכב יותר וידרוש ייעוץ מס עלותו תהא גבוהה יותר, אך מנגד תוכלו לחסוך מאות אלפי שקלים ואף יותר בייעוץ נכון.