איזה היבטים צורניים יש להקפיד שעורך דין צוואות יבצע?
חוק הירושה תשכ"ה 1965 קובע כדלקמן:
צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל־פה.
ס' 19 צוואה בכתב יד
צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.
ס' 20 צוואה בעדים
צוואה בעדים תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.
צפו בסרטון עם תשובות חשובות בנוגע להגנה לעו"ד צוואה
ס' 22 צוואה בפני רשות -יכולה להיות גם צוואה בפני נוטריון
(א)
צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל־פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור. דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לענייני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לענייני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר בחתימתו על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור. נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה. במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.
צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לענייני ירושה
צוואה בעל־פה
שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי צוות בעל־פה בפני שני עדים השומעים לשונו
(ב)
דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזיכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם
(ג)
צוואה בעל־פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים. כאמור לעיל פגם צורני בצוואה גורם להעברת נטל ההוכחה למבקש קיום הצוואה וזאת בכל אחד ואחד מסוגי הצוואות הקיימים.
שינוי במצבת הנכסים בצוואה כיצד יש להתייחס לכך?
אחד הדברים החשובים ביותר בעריכת צוואה הינו תשומת לב לשינוי עתידי במצבת הנכסים.
למבקש הקיום. משתנה מצבת הנכסים כך למשל מנוחה ערכה צוואה ובו ציוותה את כל כספה במזומן בחשבון הבנק בבינלאומי לנכדתה בת בתה. הרבות הזמן הקשישה החליטה להעביר מחצית מן הסכום לבנק אחר ובמותה היו לה שני חשבונות בשני בנקים שונים ובהם כספים במזומן. האם נכדתה יורשת רק את הכספים המצויים בבנק הבינלאומי או שמא הנכבדה תירש גם את הכספים המצויים בבנק הפועלים?
יש לתת את הדעת גם למצבים בהם אחד היורשים מוזכר כזוכה בנכס בצוואה ואולם נכס זה נמכר ברבות הימים ותמורתו מצויה בחשבון בנק. האם זכותו של היורש הולכת אחר כספי הפדיון של הנכס? כלל ועיקר לא מובן מאליו ויש לתת את הדעת על כך. יש להקפיד לכלול סעיף הנוגע לעניין חלוקת מותר העזבון. במה מדובר? פעמים רבות לאחר עריכת הצוואה צובר האדם נכסים רבים אשר אינם מוזכרים בצוואתו ואין להם כל הכללה בסעיף זה או אחר. במצב כזה יהיה צורך להוציא צו ירושה במקביל להוצאת צו קיום צוואה והדבר גורם טרחה רבה ומיותרת ליורשים. על כן הקפדה על הכללת סעיף הרואה פני עתיד תמנע תקלות משפטיות כגון אלה.
ומה בדבר קופות גמל וקופות חסכון פנסיוניות? סעיף 147 לחוק הירושה מחריג נכסים אלה מהעיזבון ועל כן אם המצווה רוצה כי הוראה הצוואה יגברו על הוראות המוטבים עליו לשלוח מייד לאחר עריכת הצוואה הודעה מסודרת בעניין זה לכל הקופות. קיימת חשיבות הולכת וגוברת לעריכת הסכם ממון לצד עריכת צוואה והדוגמא הבאה תמחיש את העניין.
עריכת הסכם ממון לצד עריכת צוואה
ג' טייס בחיל האוויר חיה עם זוגתו כידועה בציבור מזה עשור לג' 4 ילדים מנישואים קודמים. ג' שותף בחברת סטארט אפ נהרג בתאונת מטוס קל באדמות אנגולה. חצי שנה לאחר מותו נמכר הסטארט לחברה סינית בסכום עתק של למעלה ממאה מיליון דולר. למי שייך הכסף? במקרה הנדון עריכת הסכם ממון ברור הייתה מגדירה את היקף זכויותיה של בת זוגתו. צוואה לבדה במקרה זה אינה יכולה להחליף הסכם ממון ועל כן היה צורך במקרה האמור לערוך מבעוד מועד הסכם ממון לצד עריכת צוואה.
צוואה נכסים בחו"ל-מה קורה כאשר מגיע אלינו לקוח וחלק מנכסיו מצויים בישראל ואילו חלק אחר מצוי בחו"ל? במצב בו מגיע אל משרדנו לקוח וחלק מנכסים מצויים בחו"ל קיימת חשיבות רבה להיוועצות בעורך דין הבקיא בדין הזר הספציפי למדינה בה מצויים הנכסים על מנת לוודא מה יעלה בגורלם של אותם נכסים בעת פטירה ומה יהיה הדין החל עליהם. במדינות רבות בעולם קיים מס עיזבון אשר אינו קיים בישראל ולעניין זה יכולה להיות השפעה מכרעת על קבלת החלטות של המצווה.
הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים חוק הירושה התשכ"ה 1965 מציין שתי דרכים עיקריות לחלוקת עיזבון באופן השונה מצו הירושה או צו קיום הצוואה. הדרך הראשונה הינה הסכם חלוקת עיזבון יורשים והדרך השנייה הינה הסתלקות.
הכלל הוא כי עצם קביעת חלקו של יורש בעיזבון בין אם בצו ירושה ובין אם בצו קיום צוואה אין בה כדי לפגוע בשיקול דעתם של היורשים אשר יכול ויהיו חפצים לחלק את העיזבון בדרך שונה.
הסיבה העיקרית לחלוקת עיזבון בדרך אחרת מהמצוין בצוואה קשורה לשיקולי מיסוי מקרקעין
כך למשל יורש שבבעלותו דירה ייטה להעדיף לרשת מזומן שכן אם יירש דירה בבואו לרכוש דירה נוספת ייחשב כמי שמחזיק שלוש דירות. כך גם יורש אשר אין בבעלותו דירה כלל ואם יירש דירה לא יוכל להנות מזכאויות שונות הנוגעות למי שאין בבעלותו דירה קודם לירושה. יצוין כי העברת נכסים אגב הסכם בין יורשים דומה להעברת נכסים אגב גירושין ואינו נחשב לעסקה במקרקעין. בעניין חלוקת עזבון בין יורשים יש לציין כמה עובדות חשובות אשר לעיתים אנו פוסחים עליהם. ראשית הסכם חלוקת עזבון יכול להתייחס לכל העזבון או לחלקו ואין כל חובה כי הסכם חלוקת העיזבון יתייחס לכל העזבון. העניין הנוסף הראוי לציון הינו העובדה שהסכם עזבון יכול להיות רק בין יורשים ואילו כל אדם אחר בין קרוב ובין שאינו קרוב אינו יכול להיות צד להסכם חלוקת עיזבון בין היורשים. יחד עם זאת אין כל חובה כי כל היורשים יהיו חלק מהסכם העיזבון וניתן לעשות הסכם חלוקת עיזבון גם רק בין חלק מהיורשים. כאשר קיימת הסכמה בין היורשים וקיים הסכם חלוקת עיזבון אין כל צורך לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה ובפועל יש לצרפו לצו קיום צוואה או לצו ירושה. וזאת בשונה מעריכת הסכם ממון או הסכם חיים משותפים שיש לאשרו בפני רשות בין נוטריון ובין בית המשפט והכל לפי העניין.
הסכם חלוקת עיזבון ללא תמורה
חוק הירושה הישראלי יוצא מנקודת הנחה שלא ניתן לכפות על אדם לרשת נכסים ותתפלאו אבל בהחלט קיימים מקרים בהיסטוריה בהם אדם לא רצה לרשת קרוב משפחה ולעיתים אף את אביו ואמו וביקש להסתלק מעיזבונם ללא תמורה. לעיתים גם אדם מבקש להסתלק מעיזבון כאשר ברור כי הירושה ממילא תסב לו נזק כלכלי שכן כל כולה תלך לנושים והוא מסתלק מהעיזבון. במקרים אלה יש לתת את הדעת שלבית המשפט קיימת סמכות, לבקשת נושה, להורות על ביטול ההסתלקות מהעיזבון ובעניין זה מאמר נפרד. הדרך לביצוע הסתלקות מהירושה הינה על ידי הכנת תצהיר הסתלקות מפורט אשר ייחתם בפני עורך דין אשר אינו חייב להיות עורך דין צוואות או עורך דין ירושות אלא כל עורך דין מן המניין. את תצהיר הסתלקות מהעיזבון יש להגיש לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט ככל שהוגשה התנגדות לצו ירושה או צו קיום צוואה והדבר הועבר אליו. הסתלקות מעיזבון יכולה להיות טובה בשני מקרים עיקריים המקרה האחד הינו הסתלקות מעיזבון לצורך חיסכון במיסוי מקרקעין. כאשר לאדם נכס מקרקעין והוא אינו חפץ להיות בעליו של נכס נוסף ובנקרה נוסף כאשר לאדם יש נושים אשר הם ממילא ייפרעו מחלקו בעיזבון ואולם כאמור לעניין זה עלולות להיות משמעויות גם מכוח חוק חדלות פירעון ויש לתת את הדעת על כך.
קובע כי ניתן להסתלק מעיזבון לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון קרי ניתן להסתלק מהעיזבון גם לאחר צו הירושה ואולם בטרם חלוקת העיזבון. יצוין כי הסתלקות לאחר מתן צו ירושה דורשת הגשת בקשה לתיקון צו הירושה. והכל בהתאם לסעיף 72 לחוק הירושה התשכ"ה 1965