מתי ידועה בציבור יכולה לרשת את בן זוגה? המדריך המלא

מיהם ידועים בציבור ומדוע נדרש עו"ד מומחה לידועים בציבור?

סיפורים כמו זה אשר הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ודאי ידועים לרבים מאיתנו. בשנת 2002 הכיר המנוח נשוא תביעה זו את המערערת בפסק הדין, המנוח התאלמן ממש בסמוך להיכרותו את המערערת. בין השניים החלה להתפתח מערכת יחסים אינטימית. המנוח נפגע ביום 4.2.03 בתאונת דרכים ובעקבותיה נקבעו לו 100% אחוזי נכות לצמיתות (ביום 9.3.07 נפטר המנוח). בסמוך לאחר מותו הגישה בת זוגו בקשה למתן צו ירושה בטענה כי היא היתה הידועה בציבור שלו. מנגד התנגדו בניו להגדרה זו וטענו כי בת הזוג מעולם לא היתה ידועה בציבור.

תוכן עניינים

המערערת טענה בבית
המשפט כי החל ממועד היכרותה את המנוח ועד מועד פטירתו, ניהלו השניים מערכת
יחסים של ידועים בציבור. לטענתה, היא והמנוח יצאו לחופשות משותפות, השתתפו
באירועים משפחתיים, רכשו מתנות זה לזו, ולנו לסירוגין זה בדירתו של זו. עוד
לטענתה, נוכח היחסים העכורים שהיו למנוח עם ילדיו, היא זו אשר סעדה אותו
וטיפלה בו במסירות לאחר התאונה, ליוותה אותו לכל הטיפולים הרפואיים, בישלה
וכיבסה עבורו והייתה חברתו הטובה ביותר – כל אלה לטענתה, מלמדים על היותם
'ידועים בציבור'.

בניו של המנוח,
התנגדו לבקשה וטענו כי המערערת לא הייתה ידועה בציבור של המנוח וכי היא מנסה
להשתלט על עיזבונו. לטענתם, הקשר בין המערערת לבין המנוח היה קשר של מטופל
ומטפלת ובמיוחד נוכח פציעתו הקשה של המנוח בתאונה.

האם אכן הייתה המערערת ידועה בציבור של המנוח? והאם אכן יש לה זכות לירושה?

ההכרה בבני זוג כ'ידועים בציבור' נועדה להשוות את מעמדם של בני זוג החיים חיי משפחה כנשואים,
למעמדם של הנשואים. לכן מתן הכרה משפטית בבני זוג כ'ידועים בציבור' משמעה – קביעה כי בני הזוג ביקשו, בין
במפורש ובין במשתמע, להחיל על מערכת היחסים ביניהם את מכלול החובות והזכויות
של דיני הנישואין והגירושין.

איזה הטבות מעניק ההגדרה ידועים בציבור?

מכאן, שקביעה כי בני זוג הינם 'ידועים בציבור', הינה משמעותית ביותר ובעלת השלכות מרחיקות לכת, כלכליות ואחרות, בעיקר בשני מישורים – האחד, ביחסים הפנימיים בין בני הזוג, והשני, ביחסים
החיצוניים כלפי צד ג'.

במישור היחסים הפנימיים, תוביל הכרה בבני הזוג כ 'ידועים בציבור', בין היתר, להחלת מערכת דיני
הגירושין על הצדדים בעת הפירוד. כך, עשוי הידוע בציבור להיות מחויב במזונות
האישה (חובת מזונות מכוח תום הלב לזון את הידועה בציבור, מה שנקרא מזונות
אזרחיים, תשלום דיור לאישה, ניתן ביום 8.2.07 שם
נפסק מעין מדור לידועה בציבור); חלוקת הרכוש שנצבר על פי כללי חזקת השיתוף, וכן
סקירת הפסיקה בנושא כפי שנזמן לי לעמוד על כך בעבר פלונית נ' אלמוני [פורסם
בנבו], מיום 4.5.06); זכויות פנסיה שצבר הידוע בציבור; ויתכן אף זכאות לנכסי
קריירה.

במישור היחסים החיצוניים, תוביל הכרה ב'ידועים בציבור' למתן זכויות ירושה (קצבאות
שארים, הכרה בדיירות מוגנת , הקלות במיסוי וכיוצב'.

מיהם הידועים בציבור

השאלה מי נחשב ל'ידוע בציבור' הינה שאלה מורכבת וסבוכה, אשר נדונה רבות בפסיקה ובספרות המשפטית. הקושי נובע בעיקר בשל העדר הגדרה אחידה ושיטתית של מושג הידועים בציבור בחוקים השונים, והעדר הגדרה ברורה וממצה של הזכויות והחובות הנובעים ממערכת יחסים זו של 'ידועים בציבור'. הפסיקה העוסקת בסוגיה זו היא דינאמית ומתפתחת בהתאם לצרכי השעה, שינוי העיתים והתאמה לחיים המודרניים.

אחת ההגדרות
המקובלות אשר הותוותה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה היא – "בני זוג אשר החליטו, בין במפורש
ובין במשתמע, להחיל על מערכת היחסים ביניהם, את מכלול דיני הנישואין
והגירושין, הן הזכויות והן החובות – ללא האקט הפורמאלי של הנישואין".

"שותפות זוגית"-מונח חדש בפסיקה

בית המשפט המחוזי מגדיר את מערכת היחסים של ה'ידועים בציבור' כ – "שותפות זוגית". מונח זה טומן בחובו את המשמעות המשפטית המיוחדת הנובעת מחייהם המשותפים של בני זוג שאינם נשואים זה לזה. 'שותפות זוגית' היא שותפות (במובן העובדתי) בין בני הזוג אשר כרתו הסכם שותפות ביניהם (במובן המשפטי), בין בע"פ, בין בכתב, ובין במכללא, שעניינו – הרצון לשיתוף בחייהם והחלת דיני הנישואין והגירושין על יחסיהם – יצירתו של הסכם השותפות, המשכו וביטולו תלויים ברצון בני הזוג.

כלומר, 'השותפות הזוגית' – הם בני זוג אשר ניתן לקבוע לגביהם, על בסיס חומר הראיות, כי הם גמרו בדעתם להתקשר
האחד עם השני במערכת חובות וזכויות של דיני הנישואין והגירושין, הן במהלך חייהם
המשותפים והן בעת הפירוד.

ניתן לאבחן בין שתי קבוצות של ה'שותפות הזוגית'; אלה אשר עיגנו את רצונם זה בהסכם שותפות מפורש, ואלה אשר ניתן לאתר הסכם זה ממכלול הנסיבות והראיות.

הקבוצה הראשונה –

מדובר בבני זוג אשר ערכו הסכם שיתוף ביניהם, והסדירו בכך את מכלול ההסדרים הרכושיים שמבקשים הם להחיל על מערכת יחסיהם, במהלך ועם סיום יחסיהם. ההסכם יכול להיות הסכם מקנה זכויות וחובות האחד כלפי השני ו/או שולל זכויות וחובות.

לגבי קבוצה זו של בני זוג, לא יהיה כל קושי לקבוע כי הם 'שותפות זוגית' על כל המשתמע מכך, נוכח קיומו של הסכם השותפות.

הקבוצה השנייה,

היא כאמור בני זוג אשר לא ערכו הסכם שותפות
ביניהם להסדרת יחסיהם הרכושיים, על אף חייהם המשותפים. לגבי אלה, יש צורך
בהתחקות אחר כוונותיהם ואומד דעתם על פי הראיות ונסיבות העניין. עוצמת
הראיות הנדרשת במקרים אלה, לצורך בחינת מעמדם והיותם 'שותפות
זוגית', תלויה לטעמי במניעים אשר
הניעו את בני הזוג לחיות ביחד ללא נישואין, ואבהיר;

ישנם מספר דפוסים של בני זוג החיים

ביחד ויכולים, פוטנציאלית, לבוא בגדר ההגדרה של 'שותפות זוגית' – מנועי חיתון; דוחי דת; דוחי ממסד; נשואים לאדם אחר– מעין ביגמיה, 'סתם חברים', ועוד (השווה בן דרור עמ' 75).

המשותף לכל הדפוסים הוא חיים משותפים. השונה הוא שלא בכל דפוס קיים הרצון להחלת דיני הנישואין והגירושין על מערכת הזוגיות.

קיימות סיבות רבות לכך שאנשים מחליטים לחיות כידועים בציבור ולא כנשואים מנועי חיתון אשר חיים כידועים בציבור רק בשל היותם מנועי חיתון

אלה הם הכהן והגרושה, ממזרים, בני זוג חד מיניים, בני זוג בעלי דת שונה, וכיוצ"ב.

לגבי בני זוג מנועי החיתון החיים חיים משותפים, תידרש לטעמי עוצמה מוחלשת של ראיות על מנת להוכיח 'שותפות זוגית' בניהם, קרי- קיומו של הסכם שיתוף ורצון להחיל את דיני הנישואין והגירושין על יחסיהם. בני זוג מנועי חיתון החיים ביחד בשותפות,
תחת קורת גג אחת, ונמנעים מלהינשא מכורח המציאות, יוכרו ללא קושי כבני זוג שביקשו להחיל על מערכת היחסים ביניהם את דיני הנישואין והגירושין. בני זוג אלה נאלצו לחיות בסוג זה של זוגיות נוכח המצב משפטי בארץ, וראוי להקל עמם נוכח המניעות להינשא החלה עליהם מכוח הדין הנוהג בארץ (ראה ליפשיץ,שם).

דחיית דת-אנשים אשר חיים יחד כידועים בציבור בשל מניעה דתית לנישואיהם

דפוס נוסף, הם אותם בני זוג החיים ביחד כנשואים, אך מבקשים שלא להינשא בטקס דתי. בני זוג אלה, חיים ביחד ללא נישואין מכורח הדין הנוהג בארץ שאינו מאפשר נישואין אזרחיים או אחרים. לטעמי, אף לגבי דפוס זה של בני זוג, יש מקום להקל ולהסתפק בעוצמה מוחלשת של ראיות כדי להוכיח 'שותפות זוגית' ביניהם (השווה ליפשיץ, שם).

דחיית ממסד

דפוס אחר הם אותם בני זוג החיים ביחד מתוך בחירה חופשית להימנע מכל קשר חוקי מחייב ביניהם. יחסיהם מתאפיינים בכך שהם אינם קשורים, במודע, כחלק מאידאולוגיה, בעבותות הדין או החוק. לכל אחד מבני הזוג יש לכאורה, חופש פעולה לנתק את היחסים לפי רצונו ולפי החלטתו ועל חופש פעולה זה הם מעוניינים לשמור. חופש הפעולה והאפשרות להפסיק את הקשר ללא תלות האחד במשנהו, הם לב ליבה של צורת החיים בה הם בחרו. בני זוג אלה בחרו מרצון ובמודע בדרך חיים משותפת, כנשואים, אך מבלי לקבל על עצמם את דיני הנישואין והגירושין, וזאת מתוך בחירה חופשית ואמירה לפיה הם מתנגדים להתערבות הממסד בחייהם האישיים האינטימיים.

אנשים הנשואים לאדם אחר – מעין ביגמיה

  1. דפוס נוסף של בני זוג הם אותם אנשים החיים ביחד שעה שמי מהם נשוי לאדם אחר. הכרה בהם כ'שותפות זוגית' תהווה למעשה מתן תוקף למעין ביגמיה. לפיכך, דפוס זה של בני זוג מעורר לא מעט קשיים ערכיים, חברתיים ודתיים.

השופטת יעל וילנר מציינת כי ניתן לחלק דפוס זה לשני סוגים: סרבני הגט – החיים ביחד עם בן זוג אחר ומעגנים את בן זוגם החוקי, בו בזמן שהם מקבלים הכרה כ'ידועים בציבור', ומסורבי הגט –אשר לגביהם, הכרה כידועים בציבור מהווה למעשה תחליף לגירושין המיוחל. מטבע הדברים, ונוכח היותם של בני הזוג נשואים לאחר, נדמה כי עוצמת הראיות שתידרש להוכחת ה'שותפות הזוגית' תהיה משמעותית, בצד הקלה מסויימת למסורבי הגט.

בני זוג גרושים שחזרו לחיות ביחד

  1. דפוס נוסף הם בני זוג גרושים שחזרו לחיות ביחד. על פי הפסיקה, נדרשת לגביהם עוצמת ראיות כבדה כדי להוכיח לגביהם 'שותפות זוגית', מאחר ואלה כבר הביעו דעתם כי ברצונם
    להתנתק ממחויבויות האחד כלפי השני. ראו פסק דינו של כב' המשנה לנשיאה השופט ריבלין מרים חסין נ' כלל [פורסם בנבו], ניתן ביום 14.8.07, כי "אין ספק כי בנסיבות רגילות, הגירושין הם סימן לכך שבני-הזוג אינם חפצים עוד לקיים חיי משפחה משותפים. גם אם אפשר שבני זוג שהתגרשו ימצאו את הדרך חזרה זה לזרועותיה של זו, עד כי ייחשבו "ידועים בציבור", הרי שנדרשות ראיות משכנעות לכך. עצם העובדה שבני זוג גרושים מוסיפים לקיים מערכת יחסים כלשהי אינה מלמדת על היותם 'ידועים בציבור'" (עמ' 4 לפסק הדין, הדגשה שלי י.ו).

מעניין להדגיש כי בית המשפט הגיע למסקנה במקרה זה כי בני הזוג אינם ידועים בציבור, על אף שבמהלך התקופה הנדונה נולדה להם בת משותפת.

חברים במובן הצר

  1. הגדרה נוספת הניתנת על ידי כבוד השופטת וילנר הינה 'חברים' שבה, כך כותבת כב' השופטת וילנר, ניתן לכלול את כל הדפוסים לעיל. לפיכך, הכוונה בדפוס זה לאותם בני זוג החיים ביחד חיי משפחה לא נישואין, לא מכורח החוק, ולא מתוך מניעים אידיאולוגים כאלה או אחרים, אלא כתקופת ניסיון לקראת נישואין, כתקופת מבחן, או סתם לשם העניין עצמו. אין ספק כי לגבי אלה החיים ביחד לשם ניסיון, אין מקום להחיל על מערכת היחסים ביניהם את דיני הנישואין והגירושין. כך, בודאי שאין מקום להחלת דינים אלה על מי שמצוי בתקופת מבחן, או על מי שבחר לחיות כך מתוך רצון לחיים משותפים ללא מחויבות משפטית, ובהעדר כל כוונה להעניק זה לזו זכויות כמו פנסיה, חזקת שיתוף, ירושה וכן הלאה.

האם אכן המערערת והמנוח היו ידועים בציבור?
בית המשפט עונה על כך בשלילה וקובע כי על ל פי סעיף 55 לחוק הירושה , זכאי ה'ידוע בציבור' לרשת את המנוח אם בני הזוג חיו עובר לפטירה "חיי משפחה במשק בית משותף".
המערערת הוכיחה קיומו של משק בית משותף או איזשהו שיתוף כלכלי בינה לבין המנוח. הערעור.

בית משפט קמא התרשם כי מערכת היחסים בין המנוח לבין המערערת לא היתה כשל ידועים בציבור ולא התקיימו בה המאפיינים הנדרשים "כדי להצביע על משק בית משותף, חיי משפחה כבעל ואישה", כלשון בית משפט קמא.

מהם הראיות שיכולות להצביע על רצון להיות ידועים בציבור ומדוע פנייה מתאימה לעו"ד ידועים בציבור יכולה להיות חשובה מאוד?

הראיות יכולות להצביע על קשר כזה הן, חיים תחת קורת גג אחת, רישום רשמי בכתובת מגורים משותפת, הימנעות מקיום יחסי אישות עם אחרים, שיתוף כלכלי במשק בית משותף, חשבון בנק משותף, תקופת שותפות ממושכת, הולדת ילדים וכיו"ב.

  1. בענייננו, ועל פי קביעת בית משפט קמא, לא
    מתקיימים מרבית הקריטריונים לעיל. ולפיכך, בצדק קבע בית משפט קמא כי המערערת לא
    הוכיחה את היותה ידועה בציבור של המנוח.

רחל רייצ'ל שחר ושות' – עורכי דין ונוטריון (2004) מומחים במתן פתרונות לסוגיות ידועים בציבור. המשרד מעסיק עורכי דין ונוטריונים בעלי ניסיון מעשי של עשרות שנים ומספק פתרונות יצירתיים ותוצאות יוצאות דופן.

0
כל הפתרונות במקום אחד
0
שנות ייצוג משפטי
% 0
נצחונות בתיקים
% 0
שקט נפשי
+ 0
לקוחות מרוצים
צרו קשר לקבלת ייעוץ ללא עלות