"3. הצדדים מצהירים כי הסכם זה הוא עפ"י החוק ליחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 והוא יוגש לאישורו של ביהמ"ש המחוזי או לביה"ד הרבני.
"4. הצדדים מסכימים ביניהם כי כל הנכסים דלא ניידא הרשומים על שם צד כלשהוא ישארו בבעלותו הבלעדית של אותו צד וכי לצד השני לא תהיה כל תביעה כלפיהם.
5. כמו כן מסכימים ביניהם הצדדים כי כלי התחבורה מכל סוג שהוא הרשומים על שם צד כלשהוא ישארו בבעלותו הבלעדית של אותו צד וכי לצד השני לא תהיה כל תביעה כלפיהם.
6. כמו כן מסכימים ביניהם הצדדים כי חשבונות הבנק הרשומים על שם צד כלשהוא, לרבות תוכניות חסכון, קופת גמל, ניירות ערך וכד' ישארו בבעלותו הבלעדית של אותו צד וכי לצד השני לא תהיה כל תביעה כלפיהם.
7. למרות האמור בסעיף 4 דלעיל מתחייב צד א' לרשום ולהעביר על שם צד ב' במתנה וללא כל תמורה מחצית מזכויותיו על הדירה שתשמש למגוריהם הנמצאת בירושלים רח' … קומה ב' הידועה כגוש חלקה …
10. כל רכוש שיירכש על ידי הצדדים בתקופת נישואיהם מכל סוג שהוא , מיטלטלין מקרקעין וכד' ירשם על שם שניהם ויהיה שייך להם שווה בשווה.
11. א. רישום מחצית הזכויות על הדירה כאמור בסעיף 7 דלעיל תתבצע עד לא יאוחר מאשר 3 חודשים מיום כניסת הצדדים לברית הנישואין.
ב. לצורך ביצוע האמור בסעיף קטן א' דלעיל מתחייב צד א' לחתום על ייפוי כח בלתי חוזר לטובת עורך דין צבי רפאל שעל פיו יהיה הוא רשאי להעביר ולרשום את מחצית הדירה על שם צד ב' לאחר שימולאו כל תנאי הסכם זה.
12. מוסכם על ידי הצדדים כי לאחר אריכות ימים ושנים כאשר ילך אחד מהם או שניהם לעולמם ינהגו כלפי רכושם המשותף והנכסים המוזכרים בהסכם זה כדלקמן:
א אם יוולדו להם ילדים משותפים הרי שכל חלקו של הנפטר יעבור לבעלותם של הילדים המשותפים בחלקים שווים.
ב. לא נולדו להם ילדים משותפים ונפטרה חו"ח צד ב' לפני צד א' יעבור חלקה במלואו לבעלותו של צד א'.
ג. נפטר חו"ח צד א' לפני צד ב' כי אז ישאר כל הרכוש בבעלותה של צד ב' מלבד מחצית הדירה כאמור בסעיף 7 דלעיל שיועבר ליורשיו על פי דין של צד א'.
13. הצדדים מסכימים ביניהם כי ההוראות בדבר חלוקת הרכוש כאמור בסעיף 12 דלעיל יקוימו על ידם במידת האפשר גם אם הם עומדים בסתירה לחוק הירושה וכי לא תשמע על ידם טענה מסוג זה".
הסכם ממון הוא הסכם המסדיר את ענייני הממון בין בני זוג והצופה פני עתיד- מועד פקיעת הגירושין מחמת גירושין או מחמת מותו של מי מבני הזוג. לעניין זה קבעה כב' השופטת מ' בן פורת .
"סיכומה של השקפתי הוא שהמבחן אם הסכם פלוני בין בני-זוג הוא "הסכם ממון" אם לאו טמון במטרתו. אם זו צופה פני איזון משאבים בענייני ממון לעת מוות או גירושין, בפנינו "הסכם ממון" יהיו ממדיו רחבים או צרים. לעומת זאת, אם זו נוגעת ליחסים שוטפים או או לעסקה רגילה בין בני-אדם – לאו דווקא בנושא של דיני משפחה, אלא למשל דיני חוזים או קנין, ללא קשר נראה לעין עם איזון משאבים בעת גירושין או מוות – בפנינו הסכם רגיל שדינים אלה (לפי הנושא) חלים עלי".
הסכם ממון הוא הסכם אשר במהותו הוא מסדיר את יחסי הממון בין הצדדים וצופה פני פקיעת הנישואין בעת פטירת מי מהם. הפסיקה קובעת שאישור הסכם ממון אינו דבר מה פורמלי בלבד אלא אישור ההסכם ממון על ידי בית המשפט בא לוודא שלא הופעל כל לחץ על מי מהצדדים.
אין מחלוקת כי הסכם ממון שלא הובא לאישור ערכאה שיפוטית מוסמכת לחוק והיות שכך- נעדר הוא תוקף משפטי כ- "הסכם ממון" יחד עם זאת , ניתן למצוא בפסיקה ביטוי לגישה הרואה בהסכם ממון שלא אושר, כהסכם ככל ההסכמים ואשר חלים עליו דיני החוזים הכלליים. כך למשל פסק דינו של כב' השופט מ' שמגר בע"א מונק הנ"ל:
" אינני סבור, כי דיני החוזים הכלליים אינם חלים על הסכם בדבר יחסי ממון… מן ההן שבסעיף 2 לגבי דרישת האישור או האימות אין ללמוד על כך, שסעיף 2 בא לגרוע מתחולתם של דיני החוזים הכלליים …"
וכך ,בפסק דין מאוחר יותר שניתן אף הוא על ידי כב' השופט שמגר בערעור אזרחי אבידור נגד אבידור 499 ,עמ' 504-505:
"לו נעדר כליל אישור כדין, הרי לא היה בפנינו "הסכם ממון", , אך אין זאת אומרת שאין לפנינו הסכם כלל. הסכם תקף יש, אך הוא אינו 'הסכם ממון'".
ברוח דברים זו נקבע במספר רב של פסקי דין כי גם הסכם ממון שלא אושר על פי דרישות חוק יחסי ממון עשוי להיות תקף על פי דיני החוזים הכללים ועל פי עקרונות תום הלב וההשתק בנסיבות בהן לאחר חתימת הצדדים על ההסכם, הם התנהגו על פי המוסכם בו. פסק דין מפורסם בעניין זה הינו רודן נ' רודן שם הכיר בית המשפט בתוקפו של הסכם ממון בתוקפו של הסכם ממון שלא אושר אך בני הזוג קיימו בפועל את ההסכם ופעלו על פיו במשך תשע שנים.
תקפותו של הסכם ממון שלא אושר
"השאלה האם יש מקום להכיר בתוקפו של הסכם ממון שלא אושר על ידי בית המשפט לא זכתה לתשובה חד-משמעית בפסיקה, ויש לגביה דעות לכאן ולכאן, בתלות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מחד גיסא, יש הסוברים כי אישור המוענק על ידי בית משפט להסכם ממון מהווה תנאי לתקפותו, ומאידך גיסא, יש הרואים באישור זה רובד נוסף להסכם שערכו בני הזוג, אשר לפיו, גם הסכם ממון שלא אושר על ידי בית המשפט, עשוי להיחשב להסכם תקף על פי דיני החוזים (לסקירה ממצה של הגישות בעניין, ראו: ניסים שלם יחסי ממון ורכוש – הלכה ומעשה 153-173 (2001)). בענייננו, כזכור, לא רק שטיוטות ההסכם המתקן לא אושרו על ידי בית המשפט, אלא גם שעל פי הממצאים העובדתיים שקבעו הערכאות דלמטה בפסק דינן, לא עמד המבקש בהתחייבויותיו השונות מכוחן של טיוטות אלו, ולפיכך, קבעו הן, כי לא מומש במלואו ההסכם המתקן (כמו גם הסכם הגירושין המקורי). לאור זאת, כאמור, דחו הערכאות דלמטה את טענת המבקש לפיה משנהגו הצדדים בפועל על פי הוראות ההסכם המתקן, יש ליתן לו תוקף. במצב דברים זה, אף אם נלך בדרכה של העמדה המקלה בסוגיה, לא ניתן לומר כי ההסכם בענייננו משקף את גמירות הדעת הנדרשת, ולו לצורך דיני החוזים, כדי ליתן לו תוקף מחייב". (פסקה 9 לפסק הדין).
מכאן שהסכם ממון טעון אישור ערכאה מוסמכת כתנאי להיותו תקף כהסכם ממון. אולם העובדה כי לא אושר אינה שוללת למפרע את תקפו כהסכם רגיל . לשם הכרעה בשאלת תקפותו כהסכם רגיל, יש לבחון עובדתית את התנהגות הצדדים לאחר החתימה על ההסכם והאם פעלו על פיו.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
