אישה במצב פסיכוטי הורישה את כל רכושה לעמותת נפגעי נפש. ההורים שכרו שירותי עו"ד לענייני צוואות התוצאה עלולה להפתיע אתכם

עו"ד צוואות מסבירה על על חשיבות מינוי מומחה רפואי מהימן

בית המשפט לענייני משפחה דחה את ערעורם של ההורים אך בית המשפט המחוזי קבע כי הערעור מוצדק וכי המנוחה הייתה במצב פסיכוטי בית המשפט העליון אישר את החלטת המחוזי המנוחה שמה קץ לחייה בגיל 56. לצד הצוואה נמצאו בחדרה של המנוחה פתקים שכתבה ובהם הלינה על בדידותה והעדר סיוע מצד משפחתה בשעותיה הקשות. בצוואתה הורתה המנוחה על מכירת הדירות שבבעלותה והפקדת הכספים שיתקבלו בחשבון נאמנות ממנו תקבל אמה קצבה חודשית בסך 5000 ₪ לכל ימי חייה. כן הורתה כי לאחר פטירת אמה יחולק רכושה לבחור אותו הכירה זמן קצר קודם עריכת הצוואה, ולעמותות אשר עוסקות בסיוע נפשי. העמותה פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בעתירה לקיום הצוואה (ת"ע 99-08-12) אחר שלטענתם נכתבה ונחתמה מרצונה החופשי של המנוחה. מנגד טענו ההורים לבטלותה של הצוואה בטענה כי המנוחה לא הייתה כשירה לערוך צוואה וכן בטענה כי היא הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת מצד המבקש.

תוכן עניינים

 

מהם פגמים בצוואה? איך בודקים כשירות נפשית של מצווה?

 בפסק דין מיום 3.4.2016 נעתר בית המשפט לענייני משפחה לבקשה לקיום צוואה. תחילה קבע בית המשפט כי לא נפלו בצוואה פגמים צורניים באופן שמצדיק היפוך נטל ההוכחה. נקבע כי צוואת המנוחה נערכה בכתב וצוין עליה תאריך, היא נערכה בפני שני עדים ונכתב בה כי חתימת המנוחה נעשתה לאחר שקראה והסכימה לאמור בה. כן הצהירו העדים לצוואה כי המנוחה חתמה על הצוואה לאחר שקראה אותה בעצמה והבינה את האמור בה. לגופה של הצוואה, ולאחר שמיעת עדויותיהם של עו"ד גסאן טנוס, אשר ערך את הצוואה והיה עד לחתימת המנוחה עליה, מזכירתו של עו"ד טנוס וכן את עדותו של פרופ' אליצור, מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט, קבע בית המשפט כי המנוחה חתמה על הצוואה מתוך מודעות מלאה לתוצאות עריכת הצוואה על יורשיה, הם אביה ואמה. בית המשפט לא התעלם מהבעיות הנפשיות מהן סבלה המנוחה אך קבע כי בהחלטת המנוחה בחלוקת רכושה יש הגיון פנימי אשר הושפע מיחסה במשך השנים מהסובבים אותה. צוין כי יש לכבד את תחושתה הסובייקטיבית של המנוחה אשר חשה שאביה הזניח אותה, תחושה אשר ליוותה את המנוחה כל חייה ולגביה הובאו ראיות רבות. עוד צוין כי המנוחה דאגה בראש ובראשונה לאמה החולה וחילקה אך ורק את רכושה שיוותר לאחר פטירת אמה. את רכושה לא חילקה לאדם אחד אלא הורישה את עיקרו לשתי עמותות שעוסקות בטיפול בבעלי בעיות נפשיות ולמבקש אשר סייע לה במספר הזדמנויות. בית המשפט מצא את עדותו של המבקש אמינה ודחה את טענת המשיבים לפיה הוא הפעיל על המנוחה מניפולציות או לחץ להוריש לו את רכושה.

המומחה לענייני צוואות הראשון קבע לנוכח כל אלו נקבע כי בחירתה של המנוחה להורות בצוואתה כפי שהורתה נובעת מאירועי ילדותה ועברה ולא מתוך מחשבות שווא שנוצרו מתוך מצב פסיכוטי חריף. כן נקבע כי רצונה של המנוחה כפי שבא לידי ביטוי בצוואתה הינו רצון אמיתי ומבוסס שגובש לאחר מחשבה רבה ולא ברגע של אי צלילות. על כן, נעתר בית המשפט לבקשה לקיום צוואה. 

על פסק דין זה הגישו המשיבים ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (עמ"ש 35712-06-16) ובו טענו בין היתר כי שגה בית משפט קמא במסקנתו כי לא נפל פגם בצוואה שעה שהצוואה נערכה בשיא התפרצותה של המחלה הנפשית ממנה סבלה המנוחה תוך שהיא מדירה בצוואתה את בני משפחתה הקרובים אליה לטובת גורמים זרים. עוד נטען כי שגה בית משפט קמא בהעדיפו את חוות דעתו של פרופ' אליצור על פני עדויות הגורמים המקצועיים שטיפלו במנוחה בזמן אמת ובייחוד שפרופ' אליצור חזר בו מעדותו מממצאים נרחבים לאחר שעומת עם עדויות סותרות של הגורמים המקצועיים שטיפלו במנוחה. כן נטען נגד קביעת בית המשפט לפיה יש לשלול קיומה של השפעה בלתי הוגנת מצד המבקש.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור פה אחד בפסק דין מיום 23.8.2018 וזאת לאחר שמינה מומחה לענייני צוואות שני נוסף לענייני כשרות משפטית לעריכת צוואות פרופ' עזגד גולד  שבחן את כשירותה של המנוחה לעריכת הצוואה.

לדברי עו"ד צוואות רחל שחר מינוי המומחה הנוסף נועד לרפא את הפגם שמצא בית המשפט המחוזי בחוות דעתו של פרופ' אליצור בכך שלא התייעץ עם גורמי הטיפול אשר טיפלו במנוחה בסמוך למועד עריכת הצוואה.

בחוות דעתו סקר פרופ' גולד את מצבה הרפואי של המנוחה וקבע כי לא נמצא אישוש לכך שבתקופת עריכת הצוואה סבלה המנוחה מליקוי קוגנטיבי בגינו נפגמה יכולתה להבחין בטיבה של הצוואה בפן הפורמלי. על כן ניתן להניח שהמנוחה ידעה מהי צוואה, מהו רכושה מי היו יורשיה ומהן השלכות הצוואה עליהם. עם זאת, צוין כי ניתן לקבוע בסבירות גבוהה שהמניע לעריכת הצוואה וכן האופן שבו עוצבה הצוואה היו קשורים באופן ישיר למצב הפסיכוטי-פרנואידי בו הייתה שרויה המנוחה. המומחה התרשם כי כחלק ממחשבות השווא מהן סבלה המנוחה היא חששה שאביה תכנן להרוג אותה במסווה של תאונה וזאת על מנת לשים ידו על רכושה. עוד צוין בחוות הדעת כי ניתן להעריך שאלמלא הייתה המנוחה שרויה במצב פסיכוטי פרנואידי היא לא הייתה מדירה את אביה מצוואתה.

פסק דין זה מלמד לדברי עו"ד צוואות על החשיבות לערער על פסקי דין שאינם צודקים ואינם עולים בקנה אחד עם הראיות.

בית המשפט העדיף את חוות דעתו של פרופ' גולד על פני חוות דעתו של פרופ' אליצור וזאת לאור דקדקנותה במצבה הרפואי של המנוחה והתרשמותו של פרופ' גולד באופן ישיר מהגורמים שטיפלו במנוחה בזמן אמת. בית המשפט סבר, בהסתמך על חוות דעתו של פרופ' גולד, שהמנוחה סבלה ממחשבות קיצוניות שהורותן במצב פסיכוטי פראנואידי וכי ללא מחשבות שווא אלו לא הייתה המנוחה עורכת את צוואתה בצורה שערכה. על כן נקבע כי יש קשר סיבתי בין עריכת הצוואה לבין המצב הפסיכוטי בו הייתה שרויה המנוחה.

הצוואה נערכה כשהמנוחה במצב פסיכוטי ולכן נפסלה

עוד צוין כי חיזוק לדברים ניתן למצוא בעדויות הפסיכיאטרית שטיפלה במנוחה ומהן עולה כי המנוחה סבלה ממצב פרנואידי וממצב חרדתי מאוד קשה ובפרט ממחשבות רדיפה לגבי אביה. ממכלול עדויות אלו סבר בית המשפט המחוזי כי המנוחה הייתה נתונה למחשבות שווא רודפניות בעת עריכת הצוואה ועל כן יש לקבוע כי בעת עריכתה לא הבינה טיבה של הצוואה מן ההיבט המהותי ועל כן הצוואה בטלה.

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליוו  בה נטען כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית שעניינה ההצדקה למינוי מומחה נוסף בשלב הערעור. לגופו של הערעור טוענים המבקשים נגד שורת קביעות של בית המשפט המחוזי ובפרט נגד החלטתו למנות מומחה נוסף בשלב הערעור, לטענת המבקשים בניגוד לכללים שנקבעו בפסיקה, נגד החלטתו לבכר את חוות דעתו של פרופ' גולד על פני חוות דעתו של  דעתו של פרופ' אליצור ונגד הקביעה העובדתית כי קיימת סיבתיות בין מחשבות השווא בה הייתה נתונה המנוחה לבין תוכן עריכת הצוואה.   בית המשפט העליון קובע כי בפסיקה צוינה החשיבות הרבה שקיימת לחוות דעת של מומחים ובפרט בענייני משפחה  על כן, הלכה היא שבסמכותה של ערכאת הערעור למנות מומחה נוסף, אם הדבר נדרש, על מנת להגיע לחקר האמת ולהכריע באופן הנכון והצודק ביותר בנסיבות העניין. בענייננו בית המשפט המחוזי קבע, בהחלטה מנומקת כדבעי, כי נפל פגם בחוות דעתו של פרופ' אליצור בכך שהוא לא התייעץ עם הגורמים שטיפלו במנוחה בסמוך למועד עריכת הצוואה ועל כן נדרשת חוות דעת מומחה בכדי להכריע בשאלת תקפותה של הצוואה. נוכח זאת, אין כל הצדקה לטענות המבקשים בדבר סמכותו של בית המשפט המחוזי למנות מומחה נוסף ולהסתמך על ממצאיו ומסקנותיו.   משרדנו משרד עורך דין לענייני צוואות עוסק כעו"ד צוואות בצוואות ירושות עזבונות ואפוטרופסות.

ימי מגיפת הקורונה מעלים תהיות רבות ואתגרים לא פשוטים. אנו כאן עבורכם גם בימים לא פשוטים אלה. בשל המצב המשרד יעניק  ייעוץ דיסקרטי על ידי עורך דין לענייני צוואות  ייעוץ משפטי ראשוני טלפוני בנושאי עורך דין דיני משפחה בכל נושאי המשפחה השונים ללא עלות וללא התחייבות

מכיוון שפנייה לייעוץ משפטי היא קריטית במשרד קו חם לפניות

052-4616973

וכן להרחבה בנושא טפסים שונים לעריכת דין טופסי נוטריון וכל סוגי הטפסים

https://notary-index.co.il/

https://notary-israel.com/

רחל רייצ'ל שחר ושות' – עורכי דין ונוטריון (2004) מומחים במתן פתרונות לסוגיות צוואות. המשרד מעסיק עורכי דין ונוטריונים בעלי ניסיון מעשי של עשרות שנים ומספק פתרונות יצירתיים ותוצאות יוצאות דופן.

0
כל הפתרונות במקום אחד
0
שנות ייצוג משפטי
% 0
נצחונות בתיקים
% 0
שקט נפשי
+ 0
לקוחות מרוצים
צרו קשר לקבלת ייעוץ ללא עלות

משרדנו סייע למאות לקוחות לחסוך מאות אלפי ש"ח לאורך השנים בייעוץ אסטרטגי נכון של הליכי תביעות בתוך המשפחה

פנה/י וקבל/י תשובה מקצועית לכל סוגיה לגבי עו"ד דיני משפחה צוואות

* פנייתך תטופל במהירות 050-6914314

עו"ד לענייני משפחה הסדרי ראייה