צריכים עזרה ברישום נישואים אזרחיים בישראל? צריכים תרגומים נוטריוניים או אפוסטיל? לפרטים נוספים לרישום מהיר יעיל במחירים נוחים במשרד הפנים לנשואים אזרחיים  צרו קשר 050-6914314

לפני הכל מדוע חייבים להירשם במשרד הפנים כנשואים? התשובה היא שכך קובע החוק הישראלי

החוק הישראלי קובע כי כל אזרח ישראלי מחוייב ברישום של נישואים אזרחיים מחוץ לישראל לרשום את הנישואים בישראל במשרד הפנים.

על פי החוק, אי דיווח על נישואים אזרחיים הינה עבירה פלילית וזאת אם בתוך 30 ימים מיום הנישואים הוא עבירה שעונשה מאסר או קנס.

בשל היעדר הפרדה בין דת ומדינה בישראל, במדינת ישראל לא ניתן להינשא בנישואים אזרחיים, אלא בנישואים המוכרים על ידי בתי הדין הדתיים בלבד, כל זאת כמובן למעט חסרי דת.

כיום ניתן להינשא בחו"ל בארצות רבות כדון קפריסין צ'כיה קנדה ועוד.

מוסד הנישואים האזרחיים בחו"ל מאפשרים לזוגות שאינם יכולים או אינם מעוניינים להינשא על פי הדין הדתי, למסד את הקשר ביניהם (כולל זוגות בני אותו המין). החוק הישראלי קובע כי כל אזרחי ישראלי שניא בניושאים ישראליים בחו"ל  צריך להירשם כנשוי במרשם האוכלוסין בישראל. לשם כך יש להתייצב בלשכת רישום האוכלוסין ולהגיש בקשה לרישום.

אם שני בני הזוג הם אזרחי ישראל, שניהם נדרשים להתייצב במשרד הפנים, כדי להגיש את הבקשה. אם אחד מבני הזוג הוא אזרח זר, נדרשת רק התייצבותו במשרד הפנים, של בן הזוג שהוא אזרח ישראלי.

על מי חלה חובת רישום נישואים אזרחיים-ולמה אפשר בלי עורך דין

רישום במשרד הפנים של נישואים אזרחיים כיצד בדיוק זה נעשה? ומתי צריך עורך דין

נישואים אזרחיים מה להביא איתכם את המסמכים הבאים בבואכם ללשכה לרישום אוכלוסין:

1.תעודות זהות של שני בני הזוג.

2.דרכונים ישראלים (אם יש) של שני בני הזוג.

3.תמונת דרכון (פספורט) צבעונית, עדכנית, חזותית, על רקע בהיר וחלק, בגודל 3.5 * 4.5 ס"מ.

4.תעודת נישואין מקורית מטעם הרשות המוסמכת לעריכת נישואין במדינה שבה נישאו.

על תעודת הנישואין להיות מאושרת ומאומתת באחד מהאמצעים הבאים:

מהם שלבי רישום נישואים אזרחיים שנערכו מחוץ לישראל?

שימו לב  

עתירה לבג"ץ הביאה לפסילה של סעיפים  4.2 ו-4.3 לנוהל שקבעו כי מצבם האישי של ישראלים המבקשים לרשום את נישואיהם לאזרח זר יירשם למשך 3 חודשים "בבירור".

בגץ קבע כי הסמכות היחידה שיש לפקיד משרד הפנים הינה לאמת את התעודה הציבורית אשר מוגשת לו ולאחר אימות התעודה הציבורית וככל שאין בה פגם וכי אין בה פריט מידע שגוי המצדיק קיומו של בירור נוסף – על פקיד משרד הפנים לרשום את השינוי במצב האישי של התושב הישראלי, ללא תלות בשאלה האם בן זוגו הוא אזרח ישראל או לא. בג"ץ קבע כי למשרד הפנים אין סמכות לשנות את מצבו של בן הזוג למילה "בבירור".

אחד הנושאים הנוספים שנדונו בבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הוא שאלת סמכותו של פקיד הרישום לסרב לרשום בני זוג מאותו מין שנרשמו בחו"ל.

כבוד השופט אהרון ברק ניסח את השאלה בתחילתה של העתירה ממש כך:

ראובן ושמעון הם אזרחים ותושבים ישראלים. הם ערכו מחוץ לישראל טקס נישואין אזרחי המוכר באותה מדינה. עם שובם לישראל הם פנו לפקיד הרישום. הם ביקשו לשנות את רישומם במרשם מרווק לנשוי. פקיד הרישום סירב לבקשה. האם הסירוב הוא כדין? – זו השאלה שכל אחת מהעתירות הציבה בפנינו. ודוק: השאלה שלפנינו אינה אם הנישואים בין בני אותו מין, שנערכו מחוץ לישראל, תקפים בישראל. העותרים אינם מבקשים כי לנישואיהם מחוץ לישראל יינתן תוקף בישראל. השאלה שלפנינו הינה אם פקיד הרישום – אשר סמכותו קבועה בחוק מרשם האוכלוסין תשכ"ה-1965, כפי שפורשה בפרשת פונק שלזינגר פעל במסגרת סמכותו כאשר סירב לרשום את נישואיהם של ראובן ושמעון במרשם. לגדרי סמכותו של פקיד הרישום ולא לגדרי תוקף הנישואין מכוונות העתירות שלפנינו.

תשומת ליבכם להוראות החוק הקובעות כי:

חוק מרשם האוכלוסין תשכ"ה-1965 (להלן – חוק המרשם) מסדיר את פעולתו של מרשם האוכלוסין. נקבע כי במרשם האוכלוסין נרשמים פרטי מידע הנוגעים לתושב. פרטי מידע אלה קבועים בסעיף 2 לחוק המרשם:

 "המרשם ופרטי הרישום

2. (א) במרשם האוכלוסין יירשמו הפרטים הבאים הנוגעים לתושב וכל שינוי בהם:

(1) שם המשפחה, השם הפרטי והשמות הקודמים;

(2) שמות ההורים;

(3) תאריך הלידה ומקומה;

(4) המין;

(5) הלאום;

(6) הדת;

(7) המצב האישי: (רווק, נשוי, גרוש או אלמן);

(8) שם בן-הזוג;

(9) שמות הילדים, תאריכי לידתם ומינם;

(10) אזרחות או אזרחויות, של עכשיו ושקדמו;

(11) המען;

(11א) כתובת למשלוח דואר כמשמעותה בחוק עדכון כתובת התשס"ה-2005, ככל שנמסרה על כך הודעה;

 (12) תאריך הכניסה לישראל;

 (13) התאריך שבו נהיה לתושב כאמור בסעיף 1(א).

   (ב) תושב שנרשם לראשונה ייקבע לרישומו מספר זהות".

 חוק המרשם קובע את נפקותו של הרישום סעיף 3  

"המרשם ראיה לכאורה הרישום במרשם, כל העתק או תמצית ממנו וכן כל תעודה שניתנה לפי חוק זה יהיו ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום המפורטים בפסקאות (1) עד (4) ו-(9) עד (13) לסעיף 2".

מהו היקף שיקול דעתו של פקיד הרישום בענייני נישואים אזרחיים בישראל?

 שאלה זו נידונה בשורה ארוכה של פסקי דין. פסק הדין המרכזי הוא בפרשת פונק שלזינגר. זו נפסקה לפני למעלה מארבעים ושתיים שנה. באותה פרשה נישאה גב' פונק שלזינגר, נוצריה תושבת ישראל, למר שלזינגר, יהודי אזרח ישראל. הנישואין נערכו בקפריסין. על בסיס תעודת הנישואין הקפריסאית ביקשה הגב' פונק שלזינגר להירשם כ"נשואה" במרשם האוכלוסין. שר הפנים סירב לבקשה. ביסוד סירובו עמדה התפיסה כי על פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי החלים בישראל בני הזוג אינם נשואים. ברוב דעות (השופטים י' זוסמן, צ' ברנזון, א' ויתקון ו-א' מני, כנגד דעתו החולקת של השופט מ' זילברג) הוחלט לעשות צו מוחלט. ביסוד פסק דינו של השופט י' זוסמן, שכתב את פסק הדין המרכזי, עמדה התפיסה כי פקודת מרשם התושבים, תש"ט 1949  "לא שיוותה לרישום במרשם-התושבים כוח של ראיה או הוכחה לשום דבר. מטרת הפקודה היא… לאסוף חומר סטטיסטי. חומר זה יכול שיהא נכון ויכול שיהא לא נכון, ואיש אינו ערב לנכונותו".

על רקע זה נפסק כי "תפקידו של פקיד רישום… אינו אלא תפקיד של מאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול ספר התושבים, ושום סמכות שיפוטית לא ניתנה בידו" (שם, עמ' 244). על כן, "ברשמו את מצבו המשפחתי של תושב, אין זה מתפקידו של פקיד הרישום ליתן דעתו על תוקפם של הנישואין. חזקה על המחוקק שלא הטיל על רשות ציבורית חובה שאין היא מסוגלת למלאה. די לו לפקיד, לצורך מילוי תפקידו ורישום המצב המשפחתי, אם הובאה לפניו ראיה שהתושב ערך טקס נישואין. לשאלה מה תוקף יש לטכס שנערך יש לעתים פנים לכאן ולכאן ובירור תוקפם חורג מגדר מרשם-התושבים" (שם, עמ' 252). ברוח דומה ציין השופט י' זוסמן כי בית המשפט העליון, שעה שהוא דן בעתירות נגד סירובו של פקיד הרישום לרשום את נישואיו של עותר, אינו קובע כל הלכה באשר לתוקפם של נישואין אלה. "לא למותר להדגיש" – כותב השופט זוסמן – "כי לא בתוקפם של הנישואין או בבטילותם קא עסקינן. השאלה שלפנינו היא… היש צידוק לסירובו של פקיד מרשם התושבים לרשום את המבקשת כאשה נשואה" (שם, עמ' 242). השופט י' זוסמן מכיר בכך כי ייתכנו מקרים בהם אי-נכונותם של הפרטים שאותם מבקש תושב לרשום במרשם גלויה לעין והיא אינה מוטלת בספק סביר. במקרים אלה אין הפקיד חייב לבצע את הרישום. "פקיד הציבור אינו חייב להשתמש בסמכותו כדי להיות שותף למעשה רמיה. משבא לפניו אדם אשר הוא לפי מראה פניו, ללא ספק, אדם בגיר, והוא חפץ להירשם כילד בן חמש, מה ספק יש כאן שהרישום הוא כוזב ומעשה האדם – מעשה של תרמית הוא? במקרה כזה יצדק הפקיד כאשר יסרב לרשום את הפרטים, ובית משפט זה בוודאי לא ישתמש בכוחו… כדי לחייב את הפקיד 'לזייף' את מרשם האוכלוסין" (שם, עמ' 243).

 מאז נפסקה פרשת פונק שלזינגר נוהג בית המשפט על פיה. עם השנים הלך כוחה וגבר. ביטולה של פקודת מרשם התושבים והחלפתה בחוק המרשם לא שינה מכוחה. בפרשת שליט בה נפסק הדין על פי חוק המרשם, כתב השופט י' זוסמן:

"בידי פקיד הרישום לא הופקדו סמכויות שיפוט, ומטרת החיקוק שהוא ממונה עליו אף אינה מחייבת, כי הוא יהא הפוסק באיזו שאלה שהיא. אין איפוא כל תימה בכך שלא הפקודה ולא החוק הנ"ל נתנו בידי פקיד הרישום את הכלים בהם משתמש בית-המשפט כדי להוציא אמת לאור… אזרח הבא למסור הודעה כמצוות החוק עומד בחזקת דובר אמת. אין זה מן הראוי שהפקיד יחשוד בכשרים… אין הרישום מותנה בכך שפקיד הרישום יהא משוכנע כי הפרטים שנמסרו לו נכונים הם… הרישום אינו אלא רישום הפרטים כמו נמסרו לפקיד… רק סייג אחד נקבע לסדר רישום זה… והוא… כאשר פרט מן הפרטים מניה וביה לא היה אמת והדבר גלוי לעין, כגון שאדם בגיר מתייצב בפני הפקיד ומבקש להירשם כבן 5… במקרה כזה יסרב הפקיד לרשום את גילו, שכן אין הוא חייב ליתן יד לביצועו של רישום כוזב.חוק מרשם האוכלוסין, שמו מעיד עליו כי חוק מרשם הוא. כקודמתו הפקודה, מטרתו היא כמטרת הפקודה, לאסוף חומר סטטיסטי" .

 עם הרישום במרשם האוכלוסין נחשבים בני הזוג כנשואים לכל דבר ועניין אף די כמובן אין למעמד זה קשר לנושא האזרחות אשר מטופל במסגרת נפרדת.

תשלום אגרה רישום נישואים אזרחיים בישראל

ערעור

קיימים מקרים בהם פקיד הרישום מסרב לבצע את הרישום של בני הזוג ובמקרה כזה ניתן להגיש ערר על החלטה שלא לרשום את הנישואים האזרחיים וזאת בתוך 21  ימים מיום קבלת ההחלטה, בלשכת הרשות שבה התקבלה ההחלטה.

לאחר קבלת החלטה בערר נשלחת אל העורר הודעה מנומקת בכתב. אם בערר הוחלט שלא לבצע את הרישום ניתן לעתור על ההחלטה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

ככל שאתם זקוקים לעו"ד דיני משפחה מומלץ אתם מוזמנים להתייעץ איתנו ואנו נשמח לסייע לכם 050-6914314

חשוב לדעת נישואים אזרחיים אינם מונעים גירושין בבית הדין הרבני

.

בני זוג יהודים, מוסלמים, נוצרים או כל בני עדה מוכרת אחרת בישראל, שנישאו בנישואים אזרחיים שנרשמו בישראל וירצו להתגרש בישראל, יעשו זאת על פי סמכותו הייחודית של בית הדין הדתי אליו הם משתייכים. האמור אינו חל על  מלבד בני זוג מאותו מין שיכולים להתגרש בבית המשפט לענייני משפחה.