פיצויי נזיקין באיזון משאבים בין בני זוג מהם סעיפי החוק הרלבנטיים? מעודכנים לשנת 2023
"עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
….
(2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות".
בסעיף 5(א)(2) לחוק כאמור להלן, נקבע החריג לכלל לפיו גימלה או פיצוי המשולמת עקב נזק גוף אינה בגדר נכס משותף לאיזון וזאת מתוך הנחה כי אין הגיון שבן זוג שקיבל פיצוי בגין נזק גוף עקב כאב וסבל על מנת לשקם את עצמו בעקבות הגבלות פיזיות שנגרמו לו, יוותר לאחר פקיעת הנישואין או לאחר פירוק השיתוף בנכסים עם נכות מלאה ומחצית בלבד מהפיצויים שנועדו לסייע לו להתמודד עם מגבלותיו הגופניות.
עם זאת, ישנם חריגים לכלל אשר יפורטו במסגרת תיאור הפסיקה כדלקמן. ובקצרה, אלו הם:
תמ"ש (ראשל"צ) 43997-12-12 פלונית נ' פלוני (1.12.2015) – בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון בפני כבוד השופטת חני שירה.
מדובר על תביעת רכוש שעיקרה הינה לראות בצדדים כשותפים ברכוש שנצבר למי מהם מספר שנים קודם לנישואין החל משנת 2006 ולא רק מעת נישואיהם בשנת 2010, מתוקף היות הצדדים ידועים בציבור בתקופה זו וכן לכלול בכלל הרכוש לחלוקה את כספי הפיצויים אשר קיבל הבעל בתקופת הנישואין כתוצאה מתאונת דרכים[1] שעבר בשנת 2008 קודם לנישואין.
הבעל מתכחש לקיומם של חיי שיתוף משנת 2006 ובנוסף, מתכחש הוא לזכותה של האישה לחלק עימו את הכספים אשר קיבל בגין נזקי גוף כתוצאה מהתאונה אשר עבר.
האישה טוענת כי לה זכות בכספים אלה משתי סיבות:
בין יתר נושאי ההכרעות, להלן ציטוטים ואמרות מהדיון בשאלה – האם זכאית האישה לסכום הפיצויים אשר קיבל הבעל מחברת הביטוח בגין תאונת הדרכים שעבר.
" סעיף 5 (2) לחוק יחסי ממון מוציא מעקרון החלוקה השווה של הנכסים שצברו בני זוג שנישאו זל"ז מספר נכסים וביניהם:
| עצם העובדה שהכסף הוכנס לחשבון המשותף אין בה דבר ויש לבדוק מה היו הנסיבות הספציפיות שבהן הוכנס הכסף לחשבון המשותף. הדבר נכון שבעתיים אם מדובר בפיצויים עבור כאב אובדן וסבל והוצאות עתידיות בגין הנכות |
| אם הפיצויים הם בגין אובדן הכנסות בעבר בני הזוג יחלקו בפיצויים אלה חצי חצי |
| ש לבחון את רכיביו של הפיצוי באופן מדוקדק כדי לקבוע האם הוא נכס בר איזון אם לאו,יש להבחין בין פיצוי בגין כאב וסבל, שבמהותו הינו פיצוי אישי שאינו בר חלוקה, לבין פיצוי בגין הפסד פנסיה, אובדן כושר עבודה, או פיצויי פיטורין שאז ניתן לראות בו כנכס בר איזון, עוד יש לבחון ביחס לפיצוי או לגימלה ששולמו האם הייתה כוונת שיתוף מפורש. |
גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;
אין מחלוקת כי הפיצויים אותם תבע וקיבל הבעל התקבלו על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 ומשכך ובהתאם לפסיקה על פניו מעצם פסיקת סכום הפיצוי מכח חוק הפיצויים, המדובר בפיצוי בגין נזק גוף המוחרגים מהאיזון."
………..
"אינני נותנת משקל גדול לעובדה כי הסכום הוכנס לחשבון המשותף, זאת לאור העובדה כי הוצא ממנו לאחר כחודש וחצי, והועבר, בידיעת האישה ובהסכמתה לחשבון נפרד בבנק אחר על שם הבעל. האישה בחרה לקרוא לו "חשבון השקעות" אולם התברר כי הכסף הועבר לבנק אחר. אילו התכוונו הצדדים להיות שותפים בסכום זה, היה נפתח בבנק החדש חשבון משותף".
עצם העובדה שהכסף הוכנס לחשבון המשותף אין בה דבר ויש לבדוק מה היו הנסיבות הספציפיות שבהן הוכנס הכסף לחשבון המשותף. הדבר נכון שבעתיים אם מדובר בפיצויים עבור כאב אובדן וסבל והוצאות עתידיות בגין הנכות
תמ"ש 18248-06-17 (19.9.2019) – בית משפט לענייני משפחה בנצרת בפני כב' סגן נשיא, השופט אסף זגורי.
עובדות בקצרה:
האישה והבעל נישאו ברוסיה ביום 02/09/1989 ועלו לארץ בשנת 1991. הבעל עבר תאונת דרכים שאירעה ביום 18/4/1996 בהיות הבעל כבן 29, בעקבותיה הוכר כנכה ע"י המוסד לביטוח לאומי. לאחר התאונה המשיכו חיי בני הזוג להתנהל כרגיל ואף הביאו לעולם את בתם השנייה
האישה טוענת, האישה טוענת כי סעדה אותו באהבה, התפללה להחלמתו, ובילתה לצד מיטתו יומם ולילה, האישה עשתה כל שביכולתה כדי לתמוך בו ולסייע לו.
דיון והכרעה:
להלן ציטוט/ים ואמרות מהדיון בשאלה – מה דינם של פיצויים שקיבל האיש בשל תאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים, שארעה במהלך הנישואין?
"נקודת המוצא ביחס לכספים המתקבלים כפיצויים בגין נזקי גוף היא, כי אלה אינם נכללים במסת נכסי האיזון ואינם בני איזון. הרציונל העומד מאחורי הכלל האמור הוא כי מדובר בכספים הניתנים לנפגע על מנת להחזירו, עד כמה שניתן, למצב בו היה לפני קרות הפגיעה ולפצותו על השינוי לרעה שחל בחייו בגין נכותו, להקל על חייו ולשקמו. לפיכך, ביקש המחוקק להוציא כספים אלה מהנכסים שהינם בני האיזון על-מנת שיישארו בידי הנכה וישמשו לשם החזרת מצבו ככל שניתן למצבו הקודם… לא הוכח בפניי כי כספי הפיצויים הוטמעו בחשבון משותף כדי לשמש מקור משותף למחיית המשפחה. הייתה הפרדה רכושית ביחס לכספים אלו ואין לי כל ספק כי אין כל שיתוף בכספים אלה בין הצדדים והם אמורים לשמש את הבעל ואותו בלבד בעקבות פגיעתו הקשה בתאונת עבודה".
לאחרונה נפסק על ידי בית המשפט העליון, יש להבחין בין פיצוי המתקבל בגין נזקי גוף על פי חיקוק לבין כספי פיצוי המתקבלים כקיצבה מחברת ביטוח בגין אבדן כושר השתכרות. הכספים הראשונים (כפיצוי בגין נזקי גוף על פי חיקוק) נכנסים לגדר סעיף 5 (א) (2) לחוק יחסי ממון והם לא בני איזון. הכספים האחרונים (כספי קצבה המתקבלים מחברת ביטוח בגין אבדן כושר השתכרות) הינם בני איזון לפחות עד לתקופת הקרע הסופי בין הצדדים. הוסבר בפסיקה כי: "…משום שקצבת המבקשת נובעת מפיצוי בגין אובדן השתכרות, הרי שהפיצוי הוא חליפו של השכר שהייתה מקבלת אלמלא האירוע שגרם לאובדן כושר השתכרותה. לפיכך, ככל שמדובר בשכר שהתקבל עד מועד הקרע בין בני הזוג, יש לראותו כחלק מאיזון המשאבים, ואילו התשלומים שהתקבלו לאחר מועד הקרע, דינם כדין שכר שלא נכלל במסגרת איזון משאבים
. על כן, קצבת המבקשת מהווה חלף שכר ולא פיצויים בגין נזקי גוף, ובשל כך החריג שבסעיף 5(א)(2) לחוק לא חל" בע"מ 7051/18 פלונית נ' פלוני, ניתן ביום 22/5/19 ופורסם בנבו)".
מסקנה אם הפיצויים הם בגין אובדן הכנסות בעבר בני הזוג יחלקו בפיצויים אלה חצי חצי
ההליך:
תמש001752/05 (23.3.2008) – בית משפט לענייני משפחה בקריית גת בפני כבוד השופטת אבירה אשקלוני.
עובדות בקצרה:
בני הזוג נישאו זה לזה כדמו"י בשנת 1989 ולרבות הימים רכשו בני הזוג בית במשותף והביאו ילדים. בשנת 1997 נפגע הבעל באורח קשה בתאונת דרכים כאשר הוא הגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולאחר מכן הושגה פשרה בה ישולם לבעל מתוך סכום הפשרה סך של 1,855,000 ₪.
האישה טוענת, בין היתר, כי היא בעלת זכויות משותפות בכספי הפיצויים וזכאית למחצית מהם, ולחילופין כי היא זכאית לסך של 500,000 ₪ לפחות מתוך כספי הפיצויים מכח זכות עצמאית וישירה בשל היותה תובעת יחד עם הבעל בתובענה לפי חוק הפיצויים, מכח היותם כספים ברי איזון, ומכח כוונת שיתוף בכספי הפיצויים.
הבעל טוען, בין היתר, כי כספי הפיצויים הינם נכסים שאינם בני איזון וזאת מכח ס' 5(א)(2) לחוק יחסי ממון, וכי הכספים לא נטמעו ברכוש המשותף, ולא היתה כוונת שיתוף בין בני הזוג ביחס אליהם.
דיון והכרעה:
להלן ציטוט/ים ואמרות מהדיון בשאלה – האם יש לתובעת זכות בכספי הפיצויים שקיבל הבעל בגין תאונת דרכים שעבר במהלך חיי הנישואים, ואם כן, מה היקפה של הזכות?
סבורני כי לא כל פיצוי כספי שנפסק בתובענה על פי חוק הפיצויים (הכוונה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 – תוספת שלי – ר.ש.), נכלל בהגדרת פיצוי בשל נזק גוף כפי שהוא מופיע בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון, וכי יש ליתן למונח זה משמעות בהתאם לתכליתו בחוק יחסי ממון, גם אם המשמעות שניתנה לו במסגרת חוק אחר, הינה שונה, לצמצום או להרחבה, ועל כן יש לבחון את רכיביו של הפיצוי כדי לקבוע האם הוא נכס בר איזון אם לאו, באופן שפיצוי אשר הינו תחליף להכנסה של הנפגע, אשר היתה משתלמת לו, גם אם לא היה נפגע וכתוצאה מפגיעה אישית, לא ייכלל במונח "פיצוי בשל נזק גוף" כמשמעותו בס' 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג.
…………….
"זאת ועוד, כספי הפיצויים התקבלו בחודש דצמבר שנת 2001, מעט פחות משנתיים טרם הוגש כתב התביעה, יש להניח כי קדמה להגשתו תקופה של התערערות ביחסי בני הזוג, במיוחד נוכח ההליכים הקודמים שנוהלו ביניהם עוד משנת 1998, איני סבורה כי בתקופת זמן קצרה זו, ובהעדר כוונה מפורשת לשיתוף בכספי הפיצויים, ניתן לייחס כוונה לבעל כוונה מעין זו, שמשמעותה בפועל הינה שהוא מעניק מחצית מכספי הפיצויים לתובעת, מתקבל יותר להניח כי כל עוד בני הזוג נשואים משמשים הכספים גם לצרכי המשפחה, מבלי שיהיה בכך משום כוונה לשתף את בן הזוג בכספי הפיצויים. נוכח האמור והמפורט לעיל אני קובעת כי לא הוכחה כוונת שיתוף בכספי הפיצויים".
מסקנה אם לפני התאונה כבר הייתם ביחסים מעורערים בית המשפט ייטה שלא לשתף בכספי הפיצויים
תמ"ש 51678-06-13 (27.11.2014) – בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה בפני כבוד השופטת נאוה גדיש.
עובדות בקצרה:
בני הזוג נישאו בשנת 2005 והתברכו בשני ילדים משותפים. בתאריך שלא צוין בפסק הדין, הבעל הגיש תביעה נזיקית בגין תאונת עבודה, וזכה בכספי פיצויים, ככל הנראה בעקבות הסכם פשרה אליו הגיע.
האישה עתרה לחייב את הבעל להציג את המסמכים הנוגעים להסכם הפשרה ופרטי חשבון הבנק אליו הופקדו הכספים בהם זכה.
הבעל סירב לחשוף את הפרטים והסתפק באמירה כי הוסבר לו על ידי עוה"ד שמייצגו בהליך הנזיקי שהוא מקבל את הפיצוי במסגרת זכאותו לנכות כללית.
דיון והכרעה:
להלן ציטוט/ים ואמרות מהדיון בשאלה – מה דינו של פיצוי שקיבל הבעל במסגרת הסכם פשרה בגין תביעה שהגיש, ושאת פרטיו סירב לחשוף, בטענה כי הסכם הפשרה חסוי וכי הפיצוי חוסה תחת סעיף 5 (א) (2) לחוק?
"על בעל דין הטוען כי פיצוי שקיבל אינו בר איזון, בהיותו חוסה תחת סעיף 5 (א) (2) לעיל, מוטל הנטל להוכיח טענתו. שומא על בית המשפט, לבדוק בכל מקרה ומקרה, איזה פיצוי ניתן, בגין אלו ראשי נזק שולם, להתייחס לכל מרכיב ומרכיב ולקבוע אם מדובר בתשלום בר איזון, אם לאו. לשם הדוגמה, יש להבחין בין פיצוי בגין כאב וסבל, שבמהותו הינו פיצוי אישי שאינו בר חלוקה, לבין פיצוי בגין הפסד פנסיה, אובדן כושר עבודה, או פיצויי פיטורין שאז ניתן לראות בו כנכס בר איזון, עוד יש לבחון ביחס לפיצוי או לגימלה ששולמו האם הייתה כוונת שיתוף מפורשת, כאשר למשל נכנסה לחשבון הבנק המשותף של הצדדים".
………………
"לאור כל האמור לעיל, מצאתי לראות בנתבע כמי שלא הציג לבית המשפט ראיות שהיו בשליטתו ולהסיק כי עשה כן היות ולו היה מציגן הן היו פוגעות בגירסתו. הימנעות הבעל מהצגת המסמכים האמורים פועלת לרעתו ולפיכך מצאתי לקבוע כי כספי הפיצויים ששולמו לבעל, במסגרת הסכם הפשרה עם מעסיקו, אינם דווקא פיצויים בגין נזקי גוף ולפיכך, האישה זכאית למחציתם. היות והבעל לא הציג את הסכום שבו זכה מצאתי לקבל את גירסת האישה לעניין זה ולהעמידו על סך 400,000 ₪. לפיכך, הריני קובעת כי האישה זכאית למחצית הסכום בסך 200,000 ₪".
גם אם אתם סבורים שאין לבין הזוג חלק בפיצוי הנזיקי שקיבלתם עדיין הינכם מחוייבים בחובת הגילוי והשקיפות גם במהלך הליך גירושין
ע"מ (ירושלים) 821-05 ש. א. נ' ש. ג. (12.11.06):
"ככל שמדובר בקיצבה המשולמת עקב מוות או נכות, יש להתייחס אליה באופן הבא: לכתחילה, קיצבה זו נועדה למי שמקבל אותה, ולא לבן זוגו, כי היא משקפת כאב או סבל שעבר אותו בן זוג המקבל את הגימלה. ברם, אם הגימלה היא תמורת אובדן הכנסה, יש לראות בגימלה כחלק מהכנסות בני הזוג, והן משותפות".
ההליך:
ת"א (ב"ש) 258/94 שגב נ' שגב (22.12.98):
"לדעתי גם ביחס לפיצוי בגין נזקי גוף, יש לבחון כל מקרה לגופו ולאמץ את חזקת השיתוף בנכסים או לדחות אותה במלואה או בחלקה על פי הרציונל של חזקת השיתוף, בהתחשב בנסיבות המיוחדות לכל מקרה. ככלל ניתן לאמץ את הגישה הכללית של איזון המשאבים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג , ואין הגיון שבן זוג שקיבל פיצוי בגין נזק גוף עקב כאב וסבל על מנת לשקם את עצמו בעקבות הגבלות פיזיות שנגרמו לו, יוותר לאחר פקיעת הנישואין או לאחר פירוק השיתוף בנכסים עם נכות מלאה ומחצית בלבד מהפיצויים שנועדו לסייע לו להתמודד עם מגבלותיו הגופניות. גם מבחינת המאמץ המשותף – לא ניתן לומר על פיצויים כאלה שהם הושגו במאמץ משותף.
מאידך גיסא, יש מקום להתחשב בעיתוי בו התקבלו הפיצויים בהשוואה לעיתוי בו מבקש אחד מבני הזוג לפרק את השיתוף בנכסים וכן את טיב הפיצויים שהתקבלו, באיזו מידה הם נועדו לכסות הוצאות שהוצאו או נזקים שנגרמו, החל ממועד התאונה ועד למועד פירוק השיתוף ובאיזו מידה הם נועדו לכסות הוצאות או נזקים המתייחסים לתקופה שלאחר פירוק השיתוף. סביר להניח שכל עוד קיימת הרמוניה בין בני הזוג, הם משתמשים בכספים שנתקבלו מפיצויים בגין נזקי גוף לכיסוי הוצאות רפואיות ואחרות בגין הפגיעה, להשלמת ההכנסות שנפגעו עקב אובדן ההשתכרות שבגינו שולמו הפיצויים וגם לצורכי מחייה שוטפים, תוך התחשבות בצרכי העתיד ובמטרת הפיצויים, היינו: לאפשר לנפגע להשקיע את כספי הפיצויים ולהשתמש בהם לאורך הימים בהם הוא עשוי להזדקק להם עקב מגבלותיו הגופניות. כמו כן, יש להתחשב בהתנהגות הצדדים- באם היתה כוונתם לכלול את הפיצויים בגין נזקי גוף בחזקת השיתוף או להוציאם מחזקת השיתוף".
יחד עם זאת, במקרים מסויימים נפסק על ידי בתי המשפט כי למרות הוראות חוק יחסי ממון בעניין נתן יהיה לראות בכספים אלו נכס משותף וזאת במקרים שבהם למשל, אם הגימלה היא תמורת אובדן הכנסה, יש לראותה כחלק מהכנסות בני הזוג, והן משותפות.
משכך – יש לבחון את רכיביו של הפיצוי באופן מדוקדק כדי לקבוע האם הוא נכס בר איזון אם לאו,יש להבחין בין פיצוי בגין כאב וסבל, שבמהותו הינו פיצוי אישי שאינו בר חלוקה, לבין פיצוי בגין הפסד פנסיה, אובדן כושר עבודה, או פיצויי פיטורין שאז ניתן לראות בו כנכס בר איזון, עוד יש לבחון ביחס לפיצוי או לגימלה ששולמו האם הייתה כוונת שיתוף מפורש.
פיצויי נזיקין באיזון משאבים יכולים להיות סלע מחלוקת משמעותי. הבנה מבעוד מועד של הפסיקה בעניין זה יכולה לסייע גם בעמידה מול בעלי המקצוע שבפניהם תצטרכו לעמוד במהלך תקופת הגירושין ולאחריה
מאמר מידע מקיף. חלק מסדרת מאמרים בנושא איזון משאבים היוון וכן ייעוץ מקצועי על ידי עורך דין ואקטואר בנושא נכסי קריירה ושווי מוניטין בהליך גירושין ביצוע סימולציה של זכויות נכסי קריירה וזכויות פנסיוניות 03-7949755
שווי מוניטין בהליך גירושין
סוגיית חלוקת נכסי קריירה בין בני זוג עולה בפסקי דין כמעט בכל הליך גירושין בו מעורבת חלוקת רכוש ועורכי דין לענייני משפחה נתקלים בסוגיה זו חדשות לבקרים.
במסגרת חלוקת רכוש בגירושין מתבצע איזון משאבים של כלל הנכסים שנצברו על ידי בני הזוג במהלך חיי הניושאין המשותפים שלהם עד למועד הקרע, והכל על פי חוק יחסי ממון.
פיצויי נזיקין בהליך גירושין מתי מומלץ לפנות לעורך דין?
מומלץ מאוד לפנות למשרדו של עורך דין כבר בתחילת הליך הגירושין על מנת שניתן יהיה לבצע הערכה ראשונית של הסיכוי המשפטי מלחלוקה בנכסי קריירה והערכת שווי מוניטין. עורך דין מנוסה בתחום הגירושין עובד לרוב באופן קבוע עם אקטואר ויכול להעניק לכם בדיקה ראשונית של הסיכויים שלכם להערכת שווי מוניטין ללא עלות.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
