מזונות ילדים הינם אחד הפרמטרים החשובים בכל הליך פרידה בין בני זוג. במאמר הבא תוכלו לקבל מידע מקיף אודות מזונות ילדים. נשמח לסייע 03-7949755
אחת השאלות שנשאל כל עורך דין לענייני משפחה היא כמה מזונות ילדים אני אשלם לאחר הגירושין.
פעמים רבות עורכי דין לענייני משפחה רוצים להשביע את רצון הלקוח זורקים מספרים שונים אולם האמת היא שבואכה שנת 2021 ולמרות פסקי דין של בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים עדיין אין אחידות בפסיקה ולא באמת ניתן לדעת ודאי לא במדוייק כמה ומזונות נשלם והאם בכלל.
יחד עם זאת בהחלט ניתן לראות מגמה ברורה ומבורכת של שווויון בין בני הזוג והתאמת המציאות המשתנה לפסקי הדין.
בנוסף לכל חוסר האחידות קיימת חוסר אחידות נוספת בין בתי המשפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים.
יחד עם זאת נדגיש כבר עכשיו כי בהתאם להלכת בית המשפט העליון בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון בסוגיית מזונות קטינים אלא בהסכמת שני הצדדים.
אם בן הזוג הקדים אתכם והגיש תביעה לבית הדין הרבני הדבר הראשון שעליכם לעשות באמצעות עורך הדין שלכם הוא לדרוש שסוגיית מזונות ילדים לא תידון בבית הדין הרבני.
עניין נוסף שהדגשתי במאמרים קודמים הוא העובדה שאיני ממליצה להסכים על נושא המזונות בהסכם גירושין ודאי אם הילדים קטנים. כיום עדיין לא השולמה המהפכה והורים מתחת לגיל 6 עודם מחוייבים במזונות קטינים ללא קשר לזמני שהות. אם תחתמו על הסכם אתם עלולים למצוא את עצמכם כבולים לזמן רב בתשלום מזונות קטינים והפסיקה החדשה שלטעמי עוד צפויה להגיע לא תחול עליכם.
הלכת המזונות החדשה – בע"מ 919/15 מה בעצם היא אומרת וכיצד בא הדבר לידי ביטוי בפסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי משפט מחוזיים
ביום 19.07.2017 לאחר שנים רבות של מאבק משפטי לא קל פורסמה הלכת בית המשפט העליון אשר נחקקה בזירון בתור ההלכה החדשה בעמ 919/15. בהלכה זו נקבע כי במקרה של מזונות ילדים אשר הינם מעל גיל 6 וסכום ההכנסות של ההורים דומה ובבנוסף מתקיימת משמורת משותפת לא יחוייב האב במזונות ילדיו הקטינים.
כיום לאחר מספר שנים ממתן פסק הדין ניתן לומר ברמה קרובה לוודאות שכל הורה הורה גרוש וודאי כל עו"ד למשפחה יודע על ההלכה ויודע לבקש זאת יחד עם זאת בית המשפט העליון עדיין לא החיל הלכה זו על ילדים מתחת לגיל 6 והדבר נובע מהמבנה החברתי והפוליטי במדינת ישראל שבו הדת והמדינה מעורבות זו בזו לטעמי יתר על המדיה.
באופן תיאורטי על פי המצב המשפטי השורר במדינת ישראל עדיין מחויבים אבות במזונות לילדים מתחת לגיל 6 ואולם בתי המשפט מוצאים לא אחת דרכים יצירתיות להתגבר על הההלכה.
קיימים ניצנים של פסקי דין אשר מתחשבים גם בשאלת זמני השהות אצל האבא כאשר באים לקבוע מזונות גם עבור ילד עד גיל 6.
בעמ"ש 28488-09-19
14. בעת קביעת שיעור המזונות לילדים בגילאי 6-15 המוטל על כל הורה, על בית המשפט לשקול שלושה רכיבים: צרכי הילדים; יכולותיהם הכלכליות היחסיות של ההורים מכל המקורות העומדים לרשותם; היקף המשמורת הפיזית, אם משותפת ואם לאו (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 19.07.2017). בעת הערכת כושר ההשתכרות יש לייחס חשיבות לא רק למשכורת "נטו" אותה מקבלים ההורים:
"בעת הערכתה של זו ההסתכלות היא רחבה; היא נגזרת לא רק מן המשכורת – בוודאי לא משורת ה"נטו" במשכורת שלעתים קרובות אינה משקפת תמונה מלאה, ואין צורך להכביר על כך מלים – אלא מסך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות (בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 23.06.2009)."
הסתכלות רחבה זו התחייבה גם קודם בעקבות עמדה עקבית שהובעה בפסיקת בית המשפט העליון לפיה אין להתעכב על ההכנסה בפועל בלבד אלא שיש לבחון את היכולת הכלכלית של החייב במזונות על פי אותן אמות מידה. כך למשל נפסק בע"א 239/85 מירה עמיצור נ' אורי עמיצור, מ(1) 147 (1986)).
מכאן, נמצא כי בפסיקת בתי המשפט הושתו על אבות חיובים במזונות בהיקף שאינו מותאם להכנסתם בפועל, זאת לאור הערכת יכולתם הכלכלית שהייתה גבוהה מהכנסה זו, בין אם מכוח הערכת היכולת להסתמך על מקורות אחרים – רכוש למשל, ובין אם על יסוד הקביעה שאותו הורה נמנע מלמצות את יכולת ההכנסה שלו (פוטנציאל ההכנסה)….ובהמשך
16.בתי המשפט נהגו לערוך הבחנה בין פוטנציאל ההשתכרות של הורה לבין השתכרות או הכנסה בפועל, לשם קביעת גובה החיוב במזונות. כך למשל נפסק ב-ע"א 239/86 עמיצור נ' עמיצור, מ(1) 147,153 (1986):
"יכולתו של הבעל לשאת במזונות אלה אינה נקבעת רק על-פי הכנסתו, המוגבלת ומצומצמת בנסיבות מסוימות או מטעמים מסוימים, אלא על-פי יכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו, ולא רק מהכנסתו מעבודה אלא גם ממקורות אחרים, כולל רכושו."
17. באותם מקרים ההכנסה בפועל הייתה נמוכה והקשתה מאוד על האב לזון את ילדיו אף שהוכח כי פוטנציאל הכנסתו גבוה מזו שמתקבלת בפועל. על כגון דא נאמר כי על אותו הורה לעשות את מירב המאמצים כדי לזון את ילדיו ואף להשכיר עצמו כפועל פשוט (ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, לח(1) 721 (1984)). ניתן למצוא תימוכין לעמדה זו בפסיקת בית המשפט העליון עוד משנות ה-60 של המאה הקודמת בע"א 206/60 דרהם נ' דרהם, יד 1726 (1960) שם נפסק:
"שאלת גובה הכנסותיו והיקף נכסיו מתעוררת בתביעת מזונות רק כשהוא נדרש לספק מזונות למעלה מן ההכרחי- שהרי אשתו רשאית לומר, "עולה אני עימו, וכי מידת עושרו כן מידת מזונותי …ואם כי מזונות הילדים קצובים להם לפי צורכיהם בלבד ולא לפי עושרו בלבד של אביהם (שו"ע, אה"ע ע"ג, ו'), ייתכן וצרכיהם מרובים יותר כשהם ילדי עשירים…ואולם כשמכסת המזונות בה הוא מתחייב בפסק הדין אינה עולה על מינימום הדרוש למחייתם, אין בית ־המשפט חייב להיזקק לראיות בדבר יכולתו הכספית, אלא רשאי הוא להתחשב "במה שבאפשרותו להרוויח, ולא במה שהוא מרוויח למעשה" (כלשון שרשבסקי, דיני משפחה, ע' 119) ".
הטעם להלכה זו נעוץ בכך שבאותם מקרים מתאימים, כשעסקינן במזונות מינימום לסיפוק צרכים הכרחיים של ילדים, מצאו בתי המשפט כי יש לבכר את האינטרס של הבטחתם על פני חופש הבחירה, שיש לכל הורה באשר למשלח ידו, היקף משרתו או מידת המאמץ שיקצה לכך.
בהקשר זה ראו והשוו ע"א 378/80 צורי יצהר נ' מיכל יצהר, לה(1) 328 (1980) שם ביכר בית משפט את הבטחת המזונות על פני הזכות לקניין והזכות שלא לממשו, משחייב אב לממש את נכסיו ולהתגורר בשכירות מאחר ולא היה ביכולתו לממן את מזונות הילדים מכל מקור אחר.
18.כיום אין חולק כי כושר ההשתכרות מושפע ממשתנים רבים ומגוונים, ואינו רק "שורת הנטו" במשכורת:
כושר השתכרות הוא נכס השייך לאדם…[] הוא היכולת לעשות וליצור דבר-מה בעל ערך אובייקטיבי. הוא מושפע ממשתנים רבים ומגוונים, בהם כשרונותיו האישיים של האדם, המקצוע שבו בחר, השכלתו, ניסיונו והמוניטין האישי שרכש. חלק מכושר ההשתכרות אינו בא לאדם מן הטבע. הוא אינו טבוע בצופן הגנטי שלו. הוא פרי שקידה ומאמץ, למידה והתנסות. רכישתם של חלק מאלה, בעיקר רכישתה של השכלה, מצריכה זמן וכסף (בע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית, סב(3) 66 (2007)).
אמנם הדברים נאמרו שם בהקשר של בחינת כושר ההשתכרות משנמצא כי זה חוסה תחת ההגדרה "נכסי הקריירה" וכיצד מתחשבים בכושר זה במסגרת עריכת איזון המשאבים או חלוקת הזכויות בין בני הזוג, אולם כוחם יפה ובהתאמה גם ביחס לבחינת כושר ההשתכרות בהקשר של קביעת גובה המזונות וחלוקת הנשיאה בהם.
ראו גם דברי כב' השופט א' רובינשטיין בבע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית (23.6.09) המתייחס במישרין לכושר ההשתכרות בהקשר של מזונות, ובעיקר בהתייחס להפרשות של סכומים מהמשכורת לקופת חיסכון ומה דינה של הפרשה זו וכיצד היא משפיעה על הערכת כושר ההשתכרות:
"… בעת קביעת גובה המזונות, השיקול המנחה הוא צרכי הילדים (ד"ר בנציון שרשבסקי, דיני משפחה (מה' 4, 1993), 379-381). לצד זאת, ישנה התחשבות ביכולת הכלכלית. בעת הערכתה של זו ההסתכלות היא רחבה; היא נגזרת לא רק מן המשכורת – בוודאי לא משורת ה"נטו" במשכורת שלעתים קרובות אינה משקפת תמונה מלאה, ואין צורך להכביר על כך מילים – אלא מסך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות (ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(2) 721, 725; ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147, 151). בכגון דא הדגש אינו בשאלה כמה משתכר האב או מהי משכורתו הפנויה, אלא כמה כספים יכול הוא להקצות לצרכי ילדיו".
ובהמשך אומר השופט ג'יוסי היות ומדובר בשני קטינים מתחת לגיל 6, החיוב במזונותיהם מוטל על האב באופן כמעט אבסולוטי. סלע המחלוקת, וההשלכות שתהיינה להערכת פוטנציאל ההכנסה רלוונטיות יותר בהקשר של הקביעה העתידית – חלוקת הנשיאה במזונות לכשיגיע כל אחד מהקטינים לגיל 6. יחד עם זאת, לזמני השהות של הקטינים במחיצת אביהם משמעות והשלכה על גובה המזונות בהם אמור לשאת, גם בתקופה שלפני גיל 6, וככל ששוהים הם יותר עם אביהם, כך גדל נטל המזונות שעל האב לשאת בו במישרין, לשם סיפוק צרכי הקטינים בזמן שהייתם אצלו. פועל יוצא מכך שצרכי הקטינים בזמן שהם שוהים עם אמם, אף הם פוחתים.
בהתאם להלכה החדשה של בית המשפט העליון, מזונות לילדים בגילאים 6-18 ייקבעו רק בהתאם להכנסות הילדים ולזמני השהות. כפי שציינתי לעיל סכום המזונות המינימאלי בשנת 2020 בואכה 2021 מזונות הילדים המינמאליים הם 1,450 ש"ח והם יכולים להגיע גם עד 2,200 שקלים.
אגב רק לאחרונה קבע השופטת מירה רום פלאי סכום מזונות דמיוני של 5,000 ש"ח לכל ילד ובית המשפט המחוזי ביטל את פסק הדין וקבע סכומים נמוכים משמעותית.
שימו לב שלא תמיד זמני שהות שווים משמעותם נשיאה זהה בנטל ויש שאלה מי בפועל מטפל בילדים ובכל הכרוך בכך. מי הולך לאסיפות הורים, מי מסיע לחוגים, מי לוקח לרופא וכיו"ב.
מקובל שהתשלום יורד לשליש. וכמו תמיד, כל מקרה לגופו. לא בכל תא משפחתי זה מחויב מציאות. ומה קורה כאשר הילד ממשיך את לימודיו לכיתות י"ג ו י"ד? גם כאן, אין תשובה אחת. מצורף פסק דין אחד המסביר את הנושא. תלה"מ 18944-10-19.
ומה בעניין תשלום מזונות מהאם לאב? האם כבר התקדמנו עד שם?
ראשית אם האב מעוניין לקבל מזונות מהאם בטענה שהיא מרוויחה משמעותית יותר ממנו אזי עליו להגיש תביעהת מזונות קטינים בעצמו.
בבית משפט לענייני משפחה יש צורך "ברכישת כרטיס" לכל הצגה. משמעות הדבר הוא שאם האם הגישה תביעת מזונות קטינים זה לא מקנה לאב זכות שידונו בתביעה נפרדת שלו למזונות קטינים.
בית המשפט העליון פסק חד משמעית כי לבית הדין הרבני אין סמכות מקורית לדון בסוגיית תביעת מזונות קטינים ולכן כפי שכתבתי לא אחת במקרה בו הקדימו אתכם ופתחו תיק בבית הדין הרבני עורך הדין שלכם חייב להודיע מה עמדתו בנושא מזונות קטינים מיידית.
אם החלטתם להסכים לסמכותו של בית הדין הרבני לדון במזונות קטינים תגלו שללרוב הסכום הבסיסי אשר נקבע לצרכי הקטינים בבית הדין הרבני אמנם נמוך יותר אולם בתי הדין הרבניים אינם מקבלים את סמכותו של בית משפט לענייני משפחה בסוגיית מזונות קטינים.
הרחבתי על כך במאמר נפרד ממש כאן.
מזונות ילדים בתקופת השרות הצבאי – סיום תיכון לאחר גיל 18 תשלום מזונות אחרי גיל 18
כיום כבר כמעט מקובל לחלוטין שבזמן שרות החובה סכום המזונות מבוטל לחלוטין. לכן שוב אני מדגישה את החשיבות של לא למהר ולחתום הסכמים של מזונות מעיל גיל 18.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
